מאז המהפכה התעשייתית העולם עובר שינויים ותהפוכות בקצב מסחרר. האנושות עשתה מאות צעדים קדימה במדע, בטכנולוגיה, ברמה ובאיכות החיים. ככל שאנחנו מתקדמים כאנושות, כך אנחנו מפגרים בכל הנוגע לפערים חברתיים, ניצול השכבות החלשות של החברה ושמירה על הסביבה הטבעית שלנו.

לאחרונה, המודעות לנושא שינויי האקלים ולנושאים של צדק חברתי עולה וכל שנותר זה ליצור את החיבור ביניהם. כך נפתח הבנה עמוקה יותר של הנושא, שתאפשר לנו לנקוט בצעדים אקטיביים.

המהפכה התעשייתית וכל מה שהגיע אחריה הביאו לעלייה חדה בריכוז גזי החממה באוויר, דילול שכבת האוזון, הגברת אפקט החממה ועליית טמפרטורת כדור הארץ. בעקבות כך מתרחשים שינויי אקלים שמביאים איתם מזג אוויר קיצוני, אסונות טבע והרבה צרות אחרות. כאן תוכלו לקרוא יותר בפירוט על שינויי האקלים, איך גרמנו להם ומה אנחנו יכולים לעשות עכשיו.

הנפגעים העיקריים משינויי האקלים הם אלו שהכי פחות אחראים להם – אנשי העולם השלישי ושכבות החברה החלשות. לאנשים אלו אין את התשתיות ואת היכולות הכלכליות להתמודד עם אסונות הטבע שפוקדים אותם ואיתם רעב, מחלות והעדר תנאי חיים בסיסיים.

סחר חופשי – כשכל האמצעים כשרים להשגת רווח

האחראים העיקריים לשינויי האקלים הם כמובן שכבות החברה החזקות כשהמניע העיקרי הוא רווח.

לחצו לקריאה למה השמירה על הסביבה היא אחריותם של מעמד הביניים (והגבוה)?

לדוגמה, ריסוס ושימוש בפרקטיקות מזהמות ומזיקות בחקלאות אולי חוסכים בעלויות, אבל פוגעים באיכות מי השתייה (קראו עוד על כך בפוסט על מי תהום) ומרעילים את הסביבה. מדינות עולם שלישי, בהן מקורות מי השתייה העיקריים הם מי התהום, נחלים ונהרות, הן הראשונות להיפגע. דוגמה נוספת אפשר למצוא בתעשיית הטקסטיל והבגדים. אנשים, בעיקר ילדים מתחת לגיל 18 ונשים, מועסקים בתנאי עבדות של מעל 18 ו-20 שעות עבודה ביום, תמורת משכורת זעומה ובתנאים סניטריים ירודים.

אלו רק שתי דוגמאות ל‘סחר חופשי’ ולהתנהלות של עולם שלם בו מעמד הביניים והמעמד הגבוה מנצלים ודורסים את שכבות החברה החלשות בעולם ואת הטבע בשם הרצון לשלם את המחיר הנמוך ביותר. בין אם זה מחוסר מודעות ובין אם מחוסר אכפתיות. כן כן, אנחנו, שטסים לחו”ל פעמיים בשנה ונוסעים לעבודה ברכב פרטי, מנציחים את העוני כשאנחנו קונים את השמלה ב-30 שקלים.

השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו כשאנחנו קונים מוצר כזה או אחר היא, האם המחיר שלו מגלם את עלויות הייצור, ההובלה, השיווק שלו? אם מרגיש לנו שהמחיר נמוך ולא מגלם את העלויות האמתיות של ייצור המוצר, סימן שמישהו נפגע.

בדרך כלל מי שנפגע זה מי שנמצא בתחילת השרשרת, החקלאי, הקוטף, האורגת…

גם לאחר השימוש, המוצרים הללו ממשיכים לנצל ולפגוע בחלשים ובעניים. לדוגמה, הבגדים שמיוצרים בכמויות ענקיות ונמכרים בזול, נאספים ומובלים למדינות עולם שלישי שם הם נמכרים בחנויות יד שניה (ובכך פוגעים בתוצרת ובכלכלה המקומית) או מוטמנים באדמה.

מזמינה אתכם לקרוא כאן על אופנה מהירה, אופנה אקולוגית ואיך ליצור מלתחה מתחשבת בסביבה בארבעה צעדים.

סחר הוגן

לעומת המסחר החופשי שפוגע באנשים ובטבע על מנת לחסוך בעלויות הייצור ולהגדיל רווחים, הסחר ההוגן מקדם “צרכנות עם מוסר”. תנועת הסחר ההוגן פועלת על מנת לצמצם את פערי התיווך ולדאוג לראשונים בשרשרת הייצור.

במקרים מסוימים סחר הוגן יתבטא בירידה במחיר בעקבות היעדר מחירי התיווך במוצר. במקרים אחרים, סחר הוגן יתבטא דווקא במחיר גבוה יותר עבור המוצר, מחיר שמגלם את העלויות האמיתיות של ייצורו ומספק תמורה הוגנת ליצרן עבור העבודה.

המטרה היא, בסופו של דבר, “להבטיח שהכלכלה הגלובלית משרתת אנשים ולא להיפך” (מתוך אתר בן אנד ג’ריס).

בעוד שבאירופה ובשאר העולם הנושא נפוץ יותר וקיימים מספר גופים שמעניקים את האישור למוצר כי נסחר בסחר הוגן, בישראל אין גוף שמעניק תו כזה.

אם כך, מה נוכל לעשות?

בוחרים לשלם על צדק חברתי

קודם כל, במידה ומזמינים מוצרים מחו”ל, מעדיפים מוצרים שיש להם תו סחר הוגן.

צעד שני – מעדיפים לקנות מהאיכר ולא מהירקן. כל חולייה בשרשרת ההפצה והשיווק של מוצר מייקרת את המוצר על חשבון היצרן והצרכן וגם מוסיפה זיהום לסביבה כתוצאה מהאריזה ומהשינוע. במקום, העדיפו לקנות ישירות מחנויות היצרנים או בשווקי איכרים.

בישראל אומנם אין תו סחר הוגן שמתנוסס על מוצרים, אך זה לא אומר שאין חנויות ומותגים שנמכרים בארץ ופועלים על פי עקרונות הסחר ההוגן. בישראל פועלות שתי חנויות סחר הוגן: ‘אחותי‘ ו’סינדיאנת הגליל‘ שחרטו על דגלן את הסחר ההוגן.

“ככלל, תעשיית הקפה היא מבין המפותחות בכל הנוגע לסחר הוגן, וגם בתחום האופנה המגמה מתרחבת. H&M, למשל, השיקה אסטרטגיה להשגת תנאי שכר הוגנים בשרשרת האספקה שנבנתה יחד עם ארגוני סחר הוגן. השכר במפעל שלה בקמבודיה גדל ב-10% (לכ-215 דולר), ובמקביל הופחתו השעות הנוספות לעובדים. עוד התחייבה החברה לקנות במשך 5 שנים את אותה כמות מוצרים מספקיה בבנגלדש ובקמבודיה.” (מתוך ‘גלובס’).

גם חברת בן אנד ג’ריס בשלוחתה הישראלית פועלת על פי עקרונות הסחר ההוגן, כמו גם אתר ‘קקאו טוב’ ומוצרים של חברת ‘פוקה’ שנמכרים בחנויות הטבע.

מוצרים שמצריכים בדיקה מיוחדת בכל הקשור לסחר הוגן הם: מוצרי טקסטיל ובגדים, קקאו, קפה, אורז, תה, מחשבים ואלקטרוניקה וזהב.

שיקולים כלכליים אישיים

עכשיו אשתף אתכם במחשבות האישיות שלי.

עם כל יום אני מתוועדת עוד ועוד להיבטים של שמירה על הסביבה וצדק חברתי. ככל שהידע והמודעות שלי גדלים, כך חשוב לי יותר לנקוט בפעולות על מנת לקדם נושאים אלה.

יחד עם זאת, זה יהיה שקר לומר שהשיקולים הכלכליים האישיים שלי לא נלקחים בחשבון. בסופו של דבר, רובנו עובדים קשה למחייתנו והשכר שלנו לא תמיד מספיק על מנת לקדם את כל המטרות החשובות, עם כל הרצון הטוב.

ולכן כל בחירה קטנה היא חשובה. אם ביצעתי הזמנה מאתר iHerb ועמד מולי מבחר ענק של פצפוצי שוקולד ובחרתי דווקא באלה שיש להם תו סחר הוגן, מצוין!

עברתם ליד שוק איכרים בדרך מ.. או ל… ועשיתם שם את הקנייה השבועית? מדהים!

מצאתם חנות של עסק מקומי ובחרתם לקנות את השמן/הסבון/כל מוצר אחר במקום בסופר? תבורכו!

כל צעד, כל פעולה, עושה את ההבדל והצעד הראשון הוא מודעות.

ברוח זו של פתיחת שנת 2021, אמן שכל אחד מאנשי העולם יעשה פעולה אחת למען הסביבה והחברה ויחד ניצור שינוי ענק. ועד אז – בואו נהיה מודעים.

ספרו לי בתגובות מה אתם עושים על מנת לעודד סחר הוגן, והירשמו לניוזלטר (בכפתור הצהוב בתפריט הראשי או בתחתית העמוד) לקבלת עדכון חודשי על כל מה שחדש במגזין הישר לתיבת המייל שלכם.

שלכם,
אלכסנדרה