לפני שנה בדיוק פנתה אליי עדי מהבלוג adiseesworld בהצעה לכתוב לבלוג שלה פוסט אורח שעוסק בתיירות אקולוגית.

הרעיון לחקור ולכתוב על הנושא כבר ישב לי על אחד המדפים העמוסים במוח וזו הייתה הזדמנות מעולה מבחינתי להוציא את הדבר אל הפועל. בפוסט האורח שלי “איך לשמור על איכות הסביבה בטיול ב-7 צעדים פשוטים” נתתי טיפים ורעיונות כיצד לצאת לחופשה בחו”ל (ולא רק) ולשמור על הסביבה, או כמו שאני אומרת במוטו של המותג – ליהנות מכל מה שיש לעולם להציע וגם לשמור עליו.

החודש, סוף סוף, הייתה לי ההזדמנות ליישם את אותם הטיפים בעצמי, בחופשה ברומניה, אליה טסנו רן, בן זוגי, ואני.

ככלל, אני לא מאמינה בחיי סגפנות. אני חיה על מנת לטרוף את העולם ומתרחקת מאורחות חיים קיצוניים (גם לכיוון הנהנתני, אגב). לכן אני מאמינה וחוקרת את השילוב שבין הנאות החיים והשמירה על הסביבה. את השילוב הזה בחנתי הפעם בחופשה ברומניה.

שלב תכנון החופשה

בחירת היעד

עד כה לא יצא לי כמעט לבקר באזורים טבעיים בחופשותיי בחו”ל. אני חובבת גדולה של סביבה אורבנית, אדריכלות, אומנות ו… שופינג. את כל אלו מצאתי בערים המרכזיות, שגם התחבורה הציבורית הנגישה בהן הקלה על בחירת מיקום החופשה.

רן, לעומתי, מעדיף חופשות בסביבות טבעיות. עובדה זו בשילוב עם החלום שלי לראות שלג ושל רן לעשות סקי, הביאו לכך שבחרתי בעיירת הסקי פויאנה בראשוב, שנמצאת בהרי הקרפטים הרומניים.

לתיירות באזורים טבעיים יש משמעות סביבתית חשובה. כפי שלמדתי בתהליך שלי לאורח חיים סביבתי, כסף קובע הכל וכלכלה מניעה את העולם. בכך שאנחנו בוחרים לטייל באזורים טבעיים אנחנו מעבירים מסר, שאזורי טבע הם משאב חשוב מבחינה תיירותית וששימור שלהם משתלם כלכלית.

על הכוח שלנו כצרכנים לקידום השמירה על הסביבה כתבתי בפוסט האורח שלי אצל פולי, לחצו לקריאה.

בחירת המלון

הכירו את תוכנית Green Key. מדובר בתוכנית שמעניקה תו איכות למלונות ואטרקציות שעומדים בתנאים מחמירים של איכות הסביבה.

השלב הראשון היה לחפש מלונות במיקום הרצוי באתר של התוכנית. לצערי, לא מצאתי מלונות בעלי תו האיכות הסביבתי באזור המבוקש ולכן נאלצתי לוותר בתחום זה ולבחור מלון לטעמי בבוקינג.

בחירת אטרקציות

יכול להיות שאתם לא משוגעים כמוני שמתכננים את כל פרטי החופשה, כולל האטרקציות, מראש. במקרה הזה, האהבה (או הצורך) שלי לכך שהדברים יהיו מתוכננים מראש שירתה מאוד את הסביבה.

פארק הדובים בזרנשט

לאחר שבדקתי המלצות ו”אתרי חובה” בבראשוב והסביבה הזמנתי לנו כרטיסים לפארק הדובים בזרנשט. מדובר בשמורה שמתפרסת על 690 דונם של יער טבעי ובה כ-130 דובים חומים, כולם ניצולי בני אדם, רובם ספציפית של תעשיית הבידור. מדהים איך בעל החיים הטורף, הענקי, הזריז והעוצמתי הזה מתגמד והופך קורבן כשזה נוגע לאינטראקציה עם בני אדם.

המדריכה המקסימה סיפרה את הסיפורים הקשים עם המון הומור על מנת להקליל את האווירה. היא סיפרה את סיפור חייהם הקשה של רוב ככל הדובים במקום, חלקם סובלים מפוסט טראומה (למשל, ממשיכים ללכת מצד לצד כאילו הם בכלוב קטנטן בגן חיות, למרות שלרשותם מאות דונמים של יער טבעי).

יחד עם זאת, יש במקום כל כך הרבה תקווה ואופטימיות. העמותה הצליחה להציל כבר אלפי דובים מתעשיית הבידור וגם מאנשים פרטיים (כן כן, אנשים פרטיים שמחזיקים דוב להנאתם).

כל ביקור במקום הוא תרומה לפעילות שלו. בנוסף, ניתן “לאמץ” דוב על ידי תרומה חודשית לעמותה. אימוץ דוב על ידי תרומה חודשית מאפשרת את ההאכלה, הטיפול הרפואי של אותו דוב ותחזוקה של היער, הבריכות ושאר המתקנים שמשרתים אותו.

בסופו של דבר, זו גם הזדמנות מדהימה לפגוש בחיה המדהימה הזו בתנאים בטיחותיים וידידותיים לשני הצדדים, שזו חוויה בפני עצמה.

טיול בטבע וחיזוק הכלכלה המקומית

פה נתקלתי בקונפליקט.

מצד אחד, המטרה לשמה טסנו (חוץ מסקי) הייתה לחוות את הטבע של רומניה. מצד שני, תחבורה ציבורית לא קיימת למקומות האלו.

כיצד חווים טבע במרחבים הענקיים של רומניה בלי תחבורה ציבורית ומצמצמים את הנזק לסביבה?

החלטנו לשכור נהג/מדריך מקומי שיראה לנו את האזור כמו שרק אדם מקומי יכול לעשות. אדוארד איתו יצרתי קשר דרך האתר “בראשוב טיולים והעברות“, חיבר ביננו לבין פלורין, נהג ומדריך מקומי דובר עברית. יום אחד הוקדש לטיול, שרובו ככולו, היה ברכב באזורי הטבע והכפרים. ביום החזרה לארץ, בדרך לשדה התעופה, טיילנו באזורים נוספים. אדי ופלורין תכננו את שני הימים כך שיתאימו לבקשותינו ולצרכינו.

למה הטבע כל כך חשוב לקיומנו, בני האדם, ואיזה פעולות נעשות באירופה על מנת לשקם את הטבע הפראי שלה? כנסו לקריאה על יוזמת Rewilding Europe.

אז איפה בעצם הקונפליקט?

הדלק.

אין ספק שטיול של יומיים ברכב סולר פרטי מזהם מאוד את הסביבה. אין לי איך ליפות או לשנות את העובדה הזו. יחד עם זאת, הבחירה שלנו במדריך מקומי לצורך כך מחזקת את הכלכלה המקומית. כולי תקווה שהיא יוצרת איזון בין הנזק והתועלת הסביבתית שבבחירה הזו.

כמובן שמלבד אתרי טבע ביקרנו גם באתרים הקלאסיים באזור, כמו טירת בראן (הטירה של דרקולה) וארמון פלש, וגם עלינו ברכבל להר בוצ’ה.

אורזים ומצמצמים פסולת

על מנת לצמצם עד כמה שניתן את הפסולת שנייצר בחופשה, ארזנו את כל מוצרי הרחצה והטואלטיקה שלנו מהבית וויתרנו על המוצרים שמקבלים במלון. ביננו, הם גם פחות טובים בדרך כלל מהמוצרים שאנחנו משתמשים.

לשם הנוחות וצמצום משקל המזוודה, יש לנו סט שנקנה בעבר של בקבוקונים בדיוק למטרה הזו, אליהם אני שופכת את התכשירים מהבקבוקים הגדולים שבבית. שימוש מקורי ונוח שגיליתי לקרמים (שסמיכים יותר ולכן פחות נוחים בשימוש מבקבוקון קטן בלי משאבה) זה קופסאות רוטב ממשלוחים! תודו לי אחר כך.

בפוסט בו ראיינתי את ממונה תחום המיחזור בעיריית נתניה תוכלו לקרוא על המשמעות של הפסולת שאנחנו מייצרים, המסע אותו היא עוברת והחשיבות של צמצומה.

קניות

כפי שציינתי קודם לכן, אני חובבת גדולה של שופינג. זה אומנם תחביב שירד ממעמדו בחיי בשנים האחרונות ולאו דווקא משיקולים סביבתיים, אבל משהו ממנו עוד נשאר. לא מנעתי מעצמי את מילוי הצורך הזה, אבל ניתבתי אותו למקומות הנכונים.

מה זה אומר?

זה אומר שמראש נמנענו מלהיכנס לקניונים ומרכזים מסחריים בהם העסקים השולטים הם רשתות ענק. גם כשטיילנו בין רחובות בראשוב, נמנענו מהמותגים הגדולים והמוכרים.

בנוסף, ויתרנו על המזכרות למשפחות והחברים, שלרוב מוצאות את עצמן די מהר בפח או נשכחות באחת המגירות. הסתפקנו בשוקולדים מהדיוטי פרי.

במקום כל אלו, טיילנו בין החנויות המקומיות הקטנות והקסומות. צילמנו הרבה כדי לשמר את הזיכרון בתמונות. כשפריט כזה או אחר עורר את התלהבותי, לא מיהרתי איתו לקופה. המשכתי לשוטט בחנות ולרוב ההתלהבות והדחף לקנות אותו עברו תוך מספר דקות.

אין ספק שהמחירים הזולים יחסית לארץ הופכים את פיתוי הקנייה לגדול, אבל אחרי פעם אחת שמפעילים את שיקול הדעת ועומדים בפיתוי, האתגר נעלם.

אז מה כן קנינו?

צעיף מחמם ומפנק לרן וגם קשמיר יפיפה בשבילי. צעיפים הם אקססורי החובה שלי בחורף ויש לי לא מעט מהם, אבל כולם בשימוש לאורך כל העונה, אף לא אחד נשאר מקופח.

בנוסף, קנינו גלובוס קטן, בגווני המותג (צהוב וכתום. רק הטורקיז חסר) שיהיה למזכרת מהטיול ולנוי בחדר העבודה שלנו.

בדיוטי פרי ברומניה מצאתי את הבושם שאני מחפשת כבר כמה שנים (מה נסגר איתכם סופרפארם שאתם מחלקים דוגמיות של בושם שאין להשיג בארץ?!), אז קניתי גם אותו.

זהו.

הכלל שהנחה אותנו בקניות היה: עסקים מקומיים, איכות גבוהה ושימוש ודאי לאורך זמן.

במלון

מלבד הוויתור על המוצרים המיניאטוריים שבחדר הרחצה, על המתלה היה תלוי הסבר על-פיו במידה ולא מעוניינים בהחלפת המגבות, יש לתלות אותן וכך נמנע בזבוז מים מיותר. למרות שהקפדנו לתלות את המגבות, החדרנית המשיכה להחליף לנו אותן בכל יום. 🤷🏽‍♀️

הרגל שסיגלתי לעצמי כבר מזמן על מנת למנוע עד כמה שניתן בזבוז וזריקה של אוכל, לפחות ברמה הפרטית שלי, הוא: מה שלא נכנס לצלחת אחת לא ייכנס גם לבטן. מקסימום, תמיד אפשר לעשות ריפיל. לא כולל קינוחים כמובן, להם שמורה צלחת נפרדת.

אומנם התרגלתי לארוחות בוקר קונטיננטליות במלונות באירופה, פה ההרגל הזה היה שימושי מאוד, כי המבחר היה גדול מאוד, טרי וטעים!

בונוס

ברומניה לא מקובל לשתות מי ברז. לכן על מת לחסוך בקבוקי פלסטיק מזדמנים, קנינו ביום הראשון שני בקבוקים (אם אפשר לקרוא להם ככה) של 5 ליטר כל אחד. מהם מילאנו את הבקבוקים האישיים שלנו. זה, אגב, גם הרבה יותר זול.

ברמת התזונה, בתור מי שמנסים לעבור לתזונה צמחונית ואף טבעונית, המטבח הרומני פחות ידידותי לצמחונים ובטח שלטבעונים. כך יצא שאכלנו די הרבה בשר (וגבינות, אבל על זה אני ממש לא מתלוננת!) למרות שהיינו מעדיפים לוותר עליו.

כאן תוכלו לקרוא על תעשיית הבשר וההשפעות הסביבתיות שלה.

לאחר שהגענו לרומניה גילינו שבעקבות שינויי האקלים, מזה 3-4 שנים, שעונת הסקי אינה נפתחת בדצמבר, אלא מתאחרת לסוף דצמבר-תחילת ינואר. אם ללכת על בטוח, אפילו אמצע ינואר. אומנם חופשת הסקי לא יצאה אל הפועל כפי שתכננו, אבל הייתה הצלחה מכל בחינה אחרת, חווייתית, סביבתית, קולינרית… בחרנו לשים דגש על רכישת יותר חוויות ופחות חפצים ואכן חזרנו מלאי חוויות. והכי חשוב – לאחר שנים של מרדף אחריו, סוף סוף תפסתי אותו! ראיתי שלג בפעם הראשונה בחיי!

יש לכם רעיונות נוספים איך לשמור על הסביבה בחופשה/טיול? שתפו איתי ועם הקוראים האחרים בתגובות! 🙂

נהניתם מהפוסט? הצטרפו לניוזלטר (בתחתית העמוד או בכפתור בתפריט הראשי) וניפגש פעם בחודש עם כל מה שחדש בבלוג והפתעות נוספות.

שלכם,
אלכסנדרה