חלפה כמעט שנה וחצי מאז כתבתי את הפוסט על צעדים למלתחה אקולוגית והצבתי לעצמי מטרה להתמודד עם המחסום ולקנות יותר יד שניה ופחות יד ראשונה.
אבל שנייה לפני שנצלול, מה ההבדל בין יד שניה ווינטג’?
הבדל פשוט. יד שניה הוא כל פריט משומש או לא, שנקנה וכעת נמכר מחדש. לעומת זאת, המושג ‘וינטג” הגיע מעולם היינות (כידוע, יין מיושן נחשב למשובח יותר מיין צעיר) ומתייחס לפריטים בני 30 שנה ומעלה.
במהלך השנה וחצי האחרונה נחשפתי יותר ויותר לעולם הוינטג’ ולא רק בבגדים.
בייבי סטפס
זה התחיל מחנות הקונספט היפואית “אאוריקה” עליה כתבתי בפוסט על עסקים שעושים טוב לסביבה, ואת המייסד שלה ראיינתי גם כן למגזין. משם זה המשיך לשי, שאותו מעולם לא פגשתי או החלפתי איתו מילה, אבל אני מזילה ריר על הרהיטים שהוא מחדש (ומפרסם בעמוד האינסטגרם שלו) כבר חודשים רבים.
המעבר לאופנה הפך טבעי כשבסדנה של אאוריקה הכרתי את אלעד הופמן, סטייליסט ומשוגע וינטג’. במקביל, אי אפשר שלא להעריך את איך שנעם לובטון, משפיענית רשת ובלוגרית בתחום האופנה המקיימת, מגישה את עולם הוינטג’ באופן שעושה חשק אמיתי.
זה הגיע אפילו ל-“Rocks and Gold”, חנות תכשיטי וינטג’ שנמצאת בנווה צדק היפיפייה בתל אביב. אל עולם תכשיטי הוינטג’ נחשפתי אחרי חיפוש ארוך ומייגע אחר טבעת זהב מיוחדת, כזו שאין לכל אישה שניה ברחוב.
כך גיליתי שעולם הוינטג’ והיד השנייה עדיין בחיתוליו, אבל הוא נמצא בבוסט גדילה רציני ועסקים ויוצרי תוכן שעוסקים ומקדמים אותו צצים כמו פטריות אחרי הגשם.
לא אשקר לכם, יש גם קשיים. אם אתם לא גרים בתל אביב או בפרדס חנה, חנויות יד שניה ווינטג’ איכותיות לא נגישות במיוחד ולכן זה מצריך שיעורי בית.
אתם בטח שואלים את עצמכם “נו, אז היא קנתה כבר יד שניה או לא?”.
אז אני שמחה לומר שהתגברתי על המחסום עליו סיפרתי ולראשונה שילמתי עבור ג’קט יד שניה כבר בחורף האחרון. זה קרה בחנות Deja Vu במרכז המסחרי בגעש. לא מדובר בוינטג’, אלא בג’קט של מנגו, אבל הוא נראה מעולה ואני מקבלת הרבה מחמאות עליו!
יריד VINTAGE ME UP של אלעד הופמן
הצעד הבא היה בפסח האחרון, כשבהחלטה ספונטנית נסעתי עם חברה ליריד הוינטג’ של אלעד. לא ידעתי אם אקנה משהו, אבל רציתי לחוות את החוויה וידעתי שאלעד לא יאכזב. צדקתי. האירוע התקיים במלון “בובו” בתל אביב, באולם כנסים ענק בו רצפת פרקט, שנדלירים אלגנטיים משתלשלים מהתקרה וברקע מתנגנות קלאסיקות של כל הזמנים – תפאורה מושלמת לקונספט האירוע.
בתור מי שהקונספט מאוד חדש לה, הרגשתי די מוצפת למען האמת. הקולבים העמוסים, הצבעוניות שמאוד אפיינה את שנות ה-80 וה-90 בבגדים, והיעדר הסדר שמאפיין את חנויות האופנה המהירה גרמו לי לקושי להתרכז ולהתפקס על הבגדים. כמובן שפה ושם מצאתי בגדים שמצאו חן בעיניי, היו כמה מיוחדים ממש. למרות זאת, החלטתי שבשלב זה לא אקנה, פשוט כי התקשתי להבין עם מה אוכל לשלב את הבגדים המיוחדים ואם באמת הם יהיו בשימוש אצלי.
אבל אם נראה לכם שיצאתי בידיים ריקות, טעות בידיכם. ביריד היה דוכן של “Rocks and Gold” ובו מצאתי טבעת מיוחדת, בדיוק כמו שחיפשתי ובמחיר מצחיק יחסית לעבודה, לזהב והיהלומים. איך זה הגיוני? מאחר ומדובר בתכשיטים מיד שניה, עלות העבודה לא מגולמת במחיר, אלא רק איכות הזהב והמשקל!
למרות שלא קניתי אף בגד, היריד יצר אצלי חוויית לייף סטייל מסוג אחר ופתח לי את התאבון לגלות את עולם היד השנייה. שבוע לאחר מכן חברתי עדי (שהיא, אגב, בלוגרית פנאי איכותי) ואני הצטרפנו לסיור בין חנויות יד שניה במועצה אזורית עמק חפר עם ענבל רוזנטל.
סיור וינטג’ ויד שנייה בעמק חפר עם ענבל רוזנטל
ענבל היא סטייליסטית אישית ומלווה גברים ונשים בתהליכי מודעות דרך סטיילינג הוליסטי. בעברה הייתה מעצבת תלבושות בכירה בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה (לאבד את אליס, הרמון, כבודו, החברים של נאור, אחת אפס אפס ועוד).
את הסיור התחלנו במילות פתיחה והיכרות בבית הקפה “גרציא” בקיבוץ העוגן.
מבית הקפה המשכנו לחנויות השונות, כשבכל חנות בגדים ענבל נתנה ייעוץ סטיילינג מקצועי שהוסיף נדבך לחוויה. בנוסף, מה שמצא חן בעיניי במיוחד הוא, שענבל לא עודדה אותנו לקנות דבר. היא הייתה מאוד כנה לגבי מה מתאים או לא מתאים, מה כדאי או לא כדאי. בסיור מהסוג הזה ועם המשמעות החשובה שמאחוריו חשוב שעקרונות הפחתת הצריכה ינחו ויובילו וזה אכן מה שהיה.
הסיור כלל מספר תחנות, כאן אספר על אלה שאהבתי במיוחד.
בגד כפת, כפר מונש
אם להתחיל מאיפשהו את חוויית קניית היד השנייה, זה שם! המיקום של החנות מרכזי ואליו צמודה חניה ששמורה למבקרי המקום. הכניסה לחנות מצליחה לשלב את אווירת היד השנייה ובמקביל לא לאיים על מי שאלו צעדיו הראשונים (או צעדיה, במקרה הזה) בעולם הזה. הייתי מתארת את הכניסה יותר ביתית, אישית, כזו שמבטאת את האופי של דלית, בעלת המקום.
גם בפנים הסיפור האישי של דלית מוסיף אופי וביתיות למקום מבלי לפגוע באווירת הקניה. האווירה בחנות, מצד אחד, היא של בוטיק אופנה ומצד שני תפגשו פריטים אישיים וסנטימנטליים, כמו מכונת התפירה הישנה של סבתא שלה, בגדי התינוקות והצעצועים שסבתא של דלית תפרה לה בילדותה. בהיבט האופנתי תמצאו מבחר גדול מאוד של פריטים וסגנונות, פריטים מחנויות האופנה המהירה לצד בגדי מעצבים, חלקם עדיין עם אטיקט. לא שזה משנה, כי גם אלה שכבר נלבשו נקיים, מעומלנים ומגוהצים, כך שלא משדרים כלל “יד שניה”. והמחירים? מעולים!
הסיפור של דלית מעניין לא פחות מהחנות. את החנות פתחה דלית לפני לא מעט שנים מתוך ההבנה שיש משהו פגום בעולם הצריכה שבו אנחנו חיים היום ומתוך רצון לשנות ולהשפיע. התהליך היה וממשיך להיות מאתגר. גם בני המעמד הבינוני-גבוה שגרים בכפר מונש וגם בני המעמדות הנמוכים, שלהם דלית תורמת אחת לתקופה בגדים מהחנות, תפסו את עולם היד השנייה כנחות וכמאפיין עוני ודלות.
דלית עסקה ועוסקת יום יום בחינוך, חינוך לכך שאין באמת צורך בבגדים נוספים בעולם, חינוך לכך שאופנה יד שניה יכולה להיות יוקרתית ולהוות סמל סטאטוס לא פחות מזו החדשה, ולפעמים גם יותר. היא גם מצליחה, והיא מעידה על השינוי הגדול שהתרחש עם השנים בציבור שמגיע יותר ויותר אל החנות.
שלא יהיה ספק, יצאתי מהחנות עם שתי רכישות חדשות: חולצה (של זארה. מה אני אעשה?! זארה ומנגו מוצאות אותי בכל מקום) וצעיף אלגנטי. סה”כ 70 ₪.
Vintage by Nedunia
התחנה הבאה הייתה בביתה של מיטל סיון-שני, מעצבת ואספנית וינטג’, בעלת המותג Vintage by Nedunia, בגבעת חיים איחוד.
כבר בשביל הכניסה לבית הבנתי שמחכה לנו פה משהו מיוחד. את הבית בנו ועיצבו מיטל ובעלה בעצמם והוא יצירת אומנות מעולם הוינטג’ בפני עצמו. הטעם הטוב נוטף מכל פינה.
מיטל מקדשת את השילוב שבין חדש וישן (מה שלגמרי מחזיר אותי לראיון עם אבי מאאוריקה). הסגנון המודרני והעתיק רוקדים ביניהם ריקוד כל כך עדין ואלגנטי שזה פשוט עוצר נשימה. התקשיתי ממש להיפרד מהבית שלה. העיניים שלי שתו בצמא כל סנטימטר בו.
תוכלו למצוא אצל מיטל שלל של אקססוריז לעיצוב הבית: כריות עטופות בציפיות בדי וינטג’, מטפחות בשלל צבעים, הדפסים וצורות ממוסגרות במסגרות עתיקות, רקמות ואריגים אותם יצרה מיטל ומסגרה גם כן במסגרות עתיקות ועוד ועוד ועוד.
מלבד המכירות הנודדות, מיטל עורכת סיורי וינטג’ בשוק הפשפשים בחיפה. זו לגמרי הולכת להיות מתנת יום ההולדת שלי לאמא שלי שפיתחה לאחרונה תחביב וינטג’י.
סיכום ומסקנות
כך יצא שצברתי לא מעט רשמים וחוויות באופן מרוכז מעולם היד השנייה. חוויות שגרמו לי להסתכל באופן שונה לחלוטין על העולם הזה. מעולם שנתפס כנחות ודל, לעולם שנוטף סטייל, טעם טוב וייחודיות אלגנטית.
הסיור עם ענבל עשה את מה שאני דחיתי מחוסר פניות, וזה לפתוח בפניי באופן מרוכז את האפשרויות הזמינות באזור המגורים שלי, חלקן במרחק נסיעה קצר, ולשלב את “המשימה” עם פנאי מהנה.
לכן אני ממליצה לכם בחום לחפש סיור כזה באזור מגוריכם או במרחק נסיעה קצר (נכון להיום סיורים כאלה הם די פופולריים, כך שאני מאמינה שלא יהיה קשה למצוא) ולעשות את הצעד הראשון לתוך עולם הוינטג’ והיד השנייה.
מסקנה חשובה שהגעתי אליה היא ש”יד שניה” זה עולם רחב ומגוון מאוד. אין חנות שזהה לקודמתה. לכל חנות אופי, סגנון ואווירה שונים. החל מהביגודיות של ויצו שרובן דורשות נבירה וציד אוצרות ועד חנויות בוטיק ווינטג’ מפונפנות. לא ניתן להסיק מחנות אחת על עולם היד השנייה כולו. כל אחד ואחת יכולים למצוא את החנות בעלת האופי והסגנון שמדברים אליהם.
ככל שאני מתעמקת יותר בעולם הזה אני מבינה עד כמה הוא הולך לתפוס מקום מרכזי בעולם הצריכה ואני שמחה מאוד על כך.
אהבתם את המאמר? עדיין לא מנויים? בואו נשאר חברים! הצטרפו לניוזלטר בכפתור הצהוב בתפריט הראשי או בטופס בהמשך העמוד וניפגש אחת לחודש בתיבת המייל שלכם עם כל מה שחדש במגזין ולא רק.
שלכם,
אלכסנדרה
