אם כבר אנחנו עוסקים היום בעובדות על… אז שניה לפני שאנחנו צוללים, הנה עובדה (אולי) מעניינת עליי: אם הייתי ממשיכה לתארים מתקדמים בביולוגיה (במקום בחינוך ומדעי החברה) – הייתי חוקרת פטריות. היצורים האלה מרתקים אותי וממלאים אותי בפליאה בכל פעם מחדש. לכו תדעו, אולי בפנסיה…
לכבוד העונה הגשומה, אספתי לכם כמה עובדות מרתקות על פטריות וגם כמה תמונות שצילמתי בטיולים. תהנו!
שימו לב: הזיהוי של הפטריות בתמונות אינו וודאי ולכן אין להסתמך עליו.
1. פטריות הן לא צמח
מדובר בממלכה נפרדת (כמו ממלכת בעלי החיים, הצמחים והחיידקים) של יצורים שאינם מבצעים פוטוסינתזה. ממלכת הפטריות (fungi) כוללת שמרים, עובשים ופטריות (mashrooms). בדומה לבעלי החיים, פטריות צורכות את מזונן מהסביבה (הטרוטרופיות). הן עושות את זה על ידי הפרשת אנזימי עיכול וספיגת החומרים המעוכלים דרך שטח גופן.
פטריות יכולות להתרבות מינית וגם א-מינית. חלק מהפטריות, כמו שמרים, מתרבות בתהליך הנקרא ביקוע בינארי, שבו התא מתחלק לשני תאי בת זהים. פטריות אחרות, כמו עובשים, מתרבות באמצעות ייצור נבגים*.
*נבג הוא תא שפעילותו מינימלית ביותר, ואשר משמש לצורכי רבייה ושרידה בתנאים קשים. כאשר תנאי הסביבה משתפרים הנבג חוזר להיות תא פעיל (למשל בנוכחות מים). ידוע על נבגים בני עשרות ואף מאות שנים שנשמרו בסביבות קשות לקיום עד להשתפרות התנאים. ישנם נבגים שמסוגלים לשרוד קרינה רדיואקטיבית, על-סגולה או לחץ אטמוספירי גבוה או נמוך במיוחד. ב-2010 נבחנו נבגים בחשיפה לחלל החיצון והראו יכולת חזרה לחיים. (ויקיפדיה)
2. רב הנסתר על הגלוי (לעין)
פטריות (fungi) הן אורגניזם-על גדול ומסועף.
החלק של הפטרייה אותו אנחנו פוגשים לאחר הגשם הוא הפרי (mashroom), בעוד שרוב גופה של הפטרייה (fungi) הוא התפטיר. תפטיר הוא רשת מסועפת שנמצאת מתחת לאדמה. זהו החלק של הפטרייה שסופג חומרים מזינים ומייצר את גופי הפרי. התפטיר הוא גם זה שאחראי על התפקידים והיתרונות המיוחסים לפטריות ואשר מוצגים בסעיפים הבאים.
3. פטריות אחראיות על הכלכלה המעגלית של הטבע, בזכותן – אף חומר לא הולך לאיבוד.
מוזמנים לקרוא כאן מהי כלכלה מעגלית ואיך מיישמים אותה בחיינו.
ניתן למצוא פטריות כמעט בכל סביבה ובית גידול, כולל יערות, שטחי עשב, מדבריות, קרחונים ואפילו בתוך גופם של בעלי חיים.
הפטריות ממלאות תפקידים חשובים בטבע. אחד מהם הוא פירוק חומרים אורגניים ומיחזורם למינרלים שמוחזרים לטבע ומזינים את המערכת האקולוגית (וגם משמשים מזון לפטרייה).
ביערות, פטריות (fungi) מהוות חלק חשוב מהמערכת האקולוגית מכיוון שהן עוזרות, יחד עם החיידקים והתולעים, לפרק עלים שנשרו, עצים, בעלי חיים מתים ופסולת של המערכת האקולוגית. הדבר עוזר להעשיר את האדמה ולהפוך אותה למתאימה יותר לצמחים אחרים לגדול. לחלק מהפטריות יש אפילו יחסים סימביוטיים עם עצים – הפטרייה מספקת לעץ חומרי הזנה בתמורה למקום גידול ולסוכרים אותם העץ מייצר בתהליך הפוטוסינתזה.
פטריות יכולות להיות גם אינדיקטורים חשובים לבריאותה של מערכת אקולוגית. מינים מסוימים של פטריות רגישים לשינויים בסביבה, ונוכחותם או היעדרם יכולים לספק רמזים לגבי הבריאות הכללית של המערכת האקולוגית.
4. פטריות מפרקות ומסירות מזהמים מהסביבה (ביורימדיה)
מינים מסוימים של פטריות, כולל סוגים מסוימים של תפטיר, מסוגלים לפרק מגוון רחב של מזהמים סביבתיים, כולל שמן, חומרי הדברה ומתכות כבדות. הפטריות קולטות את המזהמים והופכות אותם לחומרים פשוטים ופחות רעילים, שניתנים לספיגה בטוחה במערכת האקולוגית.
מזהמים שפטריות נמצאו מפרקות כוללים פחמימנים פוליארומטיים (כגון אלו המצויים בנפט גולמי ובבנזין), מתכות כבדות, קוטלי עשבים, חומרי הדברה, ציאנוטוקסינים, תרופות, אנטיביוטיקה, פתלטים, צבעים וחומרי ניקוי.
התגובות הכימיות כוללות הסרת חמצן או מימן, שינוי תצורה של קשרים כימיים ועוד. שינויים כאלה, במקרים מסוימים, יכולים להפוך חומרים רעילים למולקולות לא מזיקות כמו פחמימות, מים וחמצן.
תיאורטית, אפשר להכניס את סוגי הפטריות הנכונים לאתר מזוהם ובכך לפתור את הבעיה. אז למה אנחנו לא עושים את זה? יש לכך סיבה טובה מאוד: פטריות ממירות את הזיהום שיצרנו בקצב הרבה יותר איטי ממה שאנחנו יוצרים אותו.
באמצעות הנדסה גנטית של הפטריות ניתן לשפר את יעילותן בפירוק המזהמים או לאפשר להן להתמחות במזהמים מסוימים. הדבר כבר נמצא בעבודה של מדענים.
(מתוך אתר Ask Nature)
5. פטריות חשובות לבריאותן של מערכות אקולוגיות רבות מכיוון שהן עוזרות לשלוט באוכלוסיות של אורגניזמים אחרים ולווסת את גודלן
הן עושות זאת במספר דרכים:
טריפה – חלק מהפטריות הן טורפות וניזונות מאורגניזמים אחרים, כמו נמטודות, פרוטוזואה ופטריות אחרות.
תחרות – פטריות יכולות להתחרות עם אורגניזמים אחרים על משאבים, כמו חומרים מזינים ושטח מחייה.
פתוגניות – חלק מהפטריות הן פתוגנים (גורמי מחלה) ועלולות לגרום למחלות באורגניזמים אחרים, כולל צמחים ובעלי חיים. עם זאת, הרוב המכריע של הפטריות אינו מזיק לבני אדם וממלא תפקידים חשובים בטבע.
שיעור בתקשורת ושיתוף משאבים מפטריות
אנחנו נסיים את הכתבה בשיעור שאנחנו יכולים ללמוד מהפטריות וליישם בחיינו המקצועיים והחברתיים מתוך ספריית הביומימיקרי – אתר Ask Nature. לחצו כאן כדי לקרוא על ביומימיקרי בראיון שערכתי עם עדנה לאופר.
ביער דאגלס (Douglas forest) שבצפון אמריקה יש עצים מכל הגילאים, החל משתילים זעירים ועד עצים ענקיים בני מאות שנים. באדמה מסתתרת רשת עצומה המורכבת ממיליוני קילומטרים של חוטים דקים הנקראים תפטיר. רוב התפטיר הפזור ברחבי היער הזה הוא פטריות שחיות בשותפות הדדית עם עצים וצמחים אחרים.
התפטיר פועל כמו רשת אינטרנט אבל במקום להעביר מידע אלקטרוני, הוא מעביר מים וכימיקלים שמאפשרים לעצים לתקשר זה עם זה ולשמור אחד על השני. רשת זו כונתה “Wood Wide Web”.
באינטרנט, צמתים הם מחשבים והרשת מעבירה מידע ביניהם. רכזות הם מקומות שמחברים הרבה צמתים יחד עם הרבה מידע שעובר דרכם, כמו גוגל. הצמתים (או המחשבים) של ה-Wood Wide Web הם העצים ביער. העצים העתיקים ביותר, שהם לרוב גם הגבוהים והגדולים ביותר, הם ה’רכזות’ (Google), מכיוון שיש להם הכי הרבה קשרים שעוברים דרכם.
לעץ רכז יש גישה לאור שמש רב יותר מאשר לעצים קטנים יותר בגלל גודלו. לפעמים זה מביא לכך שהוא מייצר יותר מדי סוכר באמצעות פוטוסינתזה. כאשר זה קורה, הוא שולח את הסוכר החוצה דרך רשת התפטיר כדי לשמש את השתילים שלו ואפילו מיני עצים אחרים. הפטריות לוקחות חלק מהסוכר כשהוא עובר בין עצים ומשתמשות בו לעצמן.
המים והחומרים המזינים שעוברים באמצעות התפטיר מגבירים את צמיחת השתילים ועוזרים לעצים אחרים לשרוד. במועד אחר, אם עץ רכז נמצא בעקה וזקוק למים או לחומרים מזינים, התפטיר ועצים אחרים יכולים לשלוח אותם בחזרה אליו.
לא מדובר רק על עץ רכז אחד. מדובר על עץ רכז שמחובר לשתיל שמחובר לשתיל, מחובר לעץ רכז אחר וכו’. חוקרים באתר מחקר בקנדה גילו שעץ אחד היה מחובר ל-47 עצים אחרים דרך הרשת הזו.
שישים אחוז ממיני העצים בעולם קשורים לפטריות.
מלבד שיתוף חומרים מזינים ומים, הרשת שולחת גם אזהרות. אם עץ מותקף על ידי מזיק, הוא שולח אות כימי, הנקרא אות הגנה. התפטיר מעביר את האות הזה לעצים סמוכים אחרים. כשהם מקבלים את האות, הם מחזקים את ההגנות הכימיות שלהם, מה שמקל עליהם להדוף מתקפה כשהיא מגיעה.
את התפטיר הזכרתי גם בכתבה על הסרט “אוואטר”. מנחשים איך הוא בא לידי ביטוי בסרט?
אז מה אנחנו יכולים ללמוד מכך?
מלבד דרכים לניהול טוב יותר ושימור היערות שלנו, ה-Wood Wide Web יכולה להראות לנו את הערך של שיתוף משאבים, דרכים יעילות להעביר אותם ואת החשיבות של יצירת שותפויות.
זה אולי יומרני מאוד לומר זאת, אבל אני שואפת שהמגזין יהיה עץ-רכז עבורכם, מקור לשיתוף מידע, הרחבת הידע, הבנת הסביבה, השראה וקרקע פורייה לקשר עם הסביבה ועם אנשים נוספים שחולקים את אותם תחומי העניין כמוכם (לצורך כך, נולד מדור ‘השראה אנושית’).
אני מזמינה אתכם לחזק את הרשת שלנו ולשתף את המגזין עם הסביבה שלכם וגם לשתף אותי במחשבות, רעיונות ואנשים שהייתם רוצים שיהפכו להיות חלק מהרשת שלנו.
ואם אתם עדיין לא רשומים לניוזלטר החודשי – זה הזמן לעשות זאת ולהצטרף באמצעות הכפתור בתפריט הראשי או הטופס בתחתית העמוד.
שלכם,
אלכסנדרה
2 Responses
יופי של רשימה, חשובה ומאירה עיניים. בהצלחה ותמשיכי במאמרים משכילים.
אני ממש שמחה שאהבת! 🙂
תודה רבה, אמשיך.