יש פה קוראים שלא מרגישים שיש להם רשימה אינסופית של מטלות יומיומיות משמימות? כנראה שלא.

לפעמים פעולות שהופכות את החיים שלנו לסביבתיים יותר מתווספות לאותה רשימה אינסופית שמוציאה כל שמץ של הנאה.

התכנסנו פה לא כדי לסבול, אלא כדי ליצור עולם טוב יותר וגם להנות מהדרך. לצורך כך, הזמנתי את מידר שרוני שתגלה לנו שמשחקים זה ממש לא רק לילדים, תעזור לנו להפוך את השגרה למהנה יותר ואותנו למלאי מוטיבציה.

מידר שרוני היא פסיכותרפיסטית, בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית בהתמחות בפסיכותרפיה וטיפול במשחק ובעלים-שותפה (יחד עם מאשה שמיר) בחברת ONEYMA שמייצרת משחקים חינוכיים שמשדרגים את שגרת היומיום לכל המשפחה.

משחק כדרך חיים

גרנו תקופה בארה”ב ושם למדתי פסיכותרפיה וטיפול במשחק. תוך כדי הלימודים הבנתי שזה משהו שאני עושה באופן טבעי עם הבנות שלי – למשל, מדברת עם כיסא הרכב ובשמו, מאנישה אותו (מייחסת לו תכונות אנושיות). לימודי המשחוק ממש דיברו את השפה שלי והבנתי שהמשחקיות היא חלק ממני. אז התחלתי לכתוב על איך למשחק את החיים, איך למשחק את היומיום.

משחק הוא שפת האם של הילדים. ילדים מבינים הרבה יותר מהר והדברים ברורים להם הרבה יותר בדרך של משחק, עוד לפני עניין הכייף. גם כמבוגרים, אנחנו לומדים הכי טוב מחוויות, “אנשים לא יזכרו מה אמרת, אנשים יזכרו איך גרמת להם להרגיש”.

משחוק

כשאנחנו לוקחים דבר שהוא לא משחק והופכים אותו למשחקי קוראים לזה ‘משחוק’. משימות שלא באות לי בקלות, כשאני מכניסה אותן לתוך מעין “בינגו”, קל לי הרבה יותר לבצע אותן. כשאנחנו “מתבלים” את המשימות “המעפנות” במשחוק המוטיבציה עולה. המשחק מקליל את האווירה והופך את הפעולה ממשהו רציני וכבד לפעולה קלילה ומהנה. מחקרים מראים שבני אדם אוהבים להנות, לכן הסיכוי שנבצע משהו מהנה הוא הרבה יותר גבוה.

משחקים בחיים סביבתיים

בתנועה הסביבתית יש נטייה לחשוב שאנשים צריכים להבין את הסיבה כדי לבצע פעולות למען הסביבה. לא צריך להבין. ילדים, למשל, לא מבינים למה הם צריכים לצחצח שיניים והם בכל זאת צריכים לעשות את זה, כנ”ל לגבי הרבה פעולות נוספות של היגיינה אישית ובריאות. עם ילדים בטח שאין צורך בהבנה כשלב הראשון בתהליך. הרעיון הוא שהשלב הראשון יהיה תפקודי – שינוי ההתנהלות.

לדעתי, הדבר דומה גם אצל מבוגרים. אני מרגישה שמעבירים אותנו שטיפת מוח שגורמת לתחושה שאין יותר כוח לשמוע על זה. מי שממחזר ממחזר, ומי שלא הוא לא. גם אצל מבוגרים הייתי הולכת על תפקודיות שהופכת את השמירה על הסביבה לנגישה ומהנה בלי הצורך לקרוא ולחקור, כי זה לא מתאים לכל אחד.

לדוגמה, אני טבעונית, אז עשיתי חיפוש בטיק טוק של “vegan ADHD”, בדיוק מהסיבה הזו, כדי שיהיו לי פתרונות קלים ופשוטים שאני יכולה ליישם מיידית כחלק מהשגרה שלי. הכלל הוא לפעול על פי הצלחות קטנות.

6 רעיונות למשחוק השמירה על הסביבה, אבל לא רק

קטגוריזציה

החלוקה והסידור של חפצים על פי קטגוריות תמיד מקלה על משימות היום-יום, וכשהיא וויזואלית היא משחקית אפילו יותר. ניתן למיין לפי צורות, צבעים, חומרים ועוד.

המתודה הזו יעילה במיוחד בנושא של הפרדת פסולת למיחזור. ניתן לשדרג אותה עוד יותר עבור הילדים ולהפוך אותה למשחק קליעה: מניחים מספר שקים או מיכלים לפי סוג הפסולת (למשל, נייר ואריזות) אחד ליד השני והמטרה היא לקלוע לסל הנכון לפי סוג הפסולת.

הגבלת זמן באמצעות מוזיקה

שמים שיר מוכר ואהוב, שיצור אווירה טובה ויגביל את הפעולה בזמן כך שיווצר אתגר. בפזמון אפשר את הקצב.

בינגו הצלחות

יוצרים לוח בינגו יומי שמורכב מפעולות יומיומיות קטנות למען הסביבה. בכל פעם שמבצעים פעולה מסמנים אותה בלוח. המטרה שכל בן משפחה יסמן שורה, טור, או אלכסון, וכל המשפחה יחד תסמן את כל הלוח עד סוף היום.

הערת העורכת: כל כך התלהבתי מהרעיון שהחלטתי ליצור לכם לוח בינגו מעוצב. אל דאגה, השארתי לכם גם מקום למלא פעולות משל עצמכם. הדפיסו את הלוח, ותלו אותו על המקרר או דלת הכניסה לבית. תוכלו לסמן את המשבצות בעזרת מגנטים (ואני בטוחה שיש לכם מגוון שכאלה על המקרר) בכדי לחסוך הדפסה חוזרת של הלוח.

ציד אוצרות והפלגה על כנפי הדמיון

זוהי מתודה שמתאימה במיוחד בקניות יד שניה. כשאנחנו קונים בגדים חדשים, לרוב אנחנו יודעים לקראת מה אנחנו הולכים ומה נראה בחנות – ראינו פרסומות, צפינו בהיצע באתר, הכל עכשווי ואופנתי. לעומת זאת, בחנויות יד שנייה תמיד יש את אפקט ההפתעה.

דרך להוסיף לקנייה חוויה משחקית היא לשלוף בגד רנדומלי ולספר סיפור על הפריט, למשל למי היה שייך, לאן נלבש.

אימפרוביזציה ואסוציאציות

אוספים בסלסלה (או כל כלי אחסון אחר שיש בבית) בכל פעם גג חמישה פריטים שמעוניינים לזרוק או לתרום. יושבים יחד, כל המשפחה, וזורקים אסוציאציות ואימפרוביזציה עם החפצים (ראו דוגמה בתמונה). המשחק יוצר הזדמנות למצוא שימושים חדשים ויצירתיים לחפצים או לחלק מהם שמאריכים את חייהם בבית, מצמצמים את הפסולת שאנחנו יוצרים וגם בעלי יתרונות התפתחותיים: פיתוח יצירתיות, תחושת ביטחון, וביטחון עצמי כתוצאה מהפעילות המשפחתית המשותפת.

במרדף אחרי התו

ילדים ויזואליים מאוד וכדאי להשתמש בכך. למשל, אתגר למצוא בסופר את המוצרים בעלי תווים מיוחדים, למשל, אורגני, סחר הוגן, טבעוני וכו’.

דגשים למקסימום יעילות

על הפרסים כדאי לוותר – חשוב להדגיש את התפקוד שיהפוך להרגל ולא יהיה תלוי פרס.

תחרותיות – עדיף לא לערוך תחרות בין הילדים, אלא להשאיר אותם בצוות אחד, למשל הורים מול הילדים.

מה לגבי אתגרים? האם הם אפקטיביים?

יש משהו באתגר שמוריד את הדאגה משינויים גדולים, בזכות ההגבלה שלו בזמן. אתגר אולי לא אפקטיבי במיוחד בהטמעת הרגלים, אבל הוא מעולה לצורך חשיפה והתנסות בדברים חדשים שלפני כן לא היינו חושבים עליהם, או לא האמנו שנצליח.

לסיכום,

מסתבר שגם הפעולות הכי שגרתיות ומבאסות יכולות להיות מהנות עם קצת “תיבול משחקי” ושמשחקים לא שמורים לילדים (ולגיקים 😉) בלבד.

הורידו את הבינגו או הכינו אחד בעצמכם עם כל המשימות המעפנות וספרו לי איך היה. יש לכם רעיונות נוספים? שתפו אותנו בתגובות.

את מידר והצעצועים הנפלאים שלה תוכלו למצוא באתר האינטרנט ובעמוד האינסטגרם של ONEYMA.

כמובן שאם אהבתם את תכני המגזין – אל תשכחו להירשם לניוזלטר (בכפתור בתפריט הראשי או בתחתית העמוד).

שלכם,
אלכסנדרה