ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם כמדינה שבה אחוז הטבעונים הגבוה ביותר בעולם (נכון ל-2019). עד לאחרונה, העיסוק והשיח סביב תעשיית הבשר ומעבר לתזונה מן הצומח נבע מהאכזריות שלה והניע גם לשאלה הבריאותית של תזונה מסוג זה. בשנים האחרונות עוד ועוד מחקרים בודקים את המשמעויות הסביבתיות של תעשיית המזון מן החי וההשלכות לא משתמעות לשתי פנים – תעשיית המזון מהחי היא אסון אקולוגי.

לפני שנצלול לפרטים ולפתרונות, חשוב שיהיה פה גילוי נאות. אני לא טבעונית ולא צמחונית. התזונה שלי מכילה את כל סוגי המזון והיא מאוד מגוונת. לפני כשנה הגעתי למצב בו הידע הרחב שצברתי בנוגע להשלכות של תעשיית המזון מהחי, ידע שרק הולך ומתרחב, הביא אותי להחלטה לעשות שינוי בתזונה שלי. השינוי כולל בעיקר מודעות למזון אותו אני צורכת והפחתה של בשר (ולאחרונה, גם דגים) מהתפריט היום-יומי שלי.

פה תוכלו לקרוא על השינויים שהתחלתי בחיי למען הסביבה ואלה שעוד בתוכנית (נכון לראש השנה תשפ”א).

פוסט זה הוא הראשון בסדרת הפוסטים “תזונה וסביבה”. בפוסט הזה אני לא מעודדת מעבר לתזונה משום סוג שהוא, אלא חושפת את המידע אודות תעשיית הבשר מנקודת מבט סביבתית ומציעה פתרונות אפשריים למי שהסביבה חשובה לו. תהנו 😊

סטייק או רכב – מי מזיק יותר לסביבה?

בדו”ח של ארגון המזון והחקלאות של האו”ם שפורסם ב-2006 הוערך כי משק החי פולט כ-18% מסך הפליטות של גזי החממה שמקורן בפעילות האדם. מדובר באחוז גבוה יותר מכל מגזר אחר בכלכלה, כולל תרומת התחבורה לפליטות (יוצא הדופן היחיד הוא ייצור החשמל). יחד עם זאת, אין הסכמה גורפת בין החוקרים לגבי התעשייה שתרומתה היא הגדולה ביותר לפליטות גזי החממה, אך תעשיית הבשר היא אחת מתוך שלוש התעשיות המובילות בקטגוריה (יחד עם תעשיית החשמל והתחבורה). בדו”ח הוערך גם שכ-80% מכריתת היערות נעשית לצורך גידול בשר: פינוי אדמות למרעה ולגידול מזון למשק החי.

מאותו הדו”ח עולה כי תעשיית הבשר היא גם גורם למפגעים סביבתיים חמורים נוספים, ביניהם אובדן שטחי קרקע, זיהום אוויר, מים וקרקע, אובדן מגוון ביולוגי, תשומות אנרגיה גבוהות ובזבוז מים עצום. כל אלו עתידים להחמיר עקב העלייה הצפויה של כ-50% בצריכת הבשר העולמית עד 2050, בעיקר בסין ובהודו.

בבחינת צריכת המים של תעשיית הבשר לעומת תעשייה של מזונות מהצומח עולה עדיפות בולטת והיא לטובת מזון מן הצומח, אך פה תלוי מאוד בסוגי המזונות. למשל, ייצור חסה, בננה, עגבניות או תפוחי אדמה חסכוני משמעותית מייצור בשר כבש או בקר. לעומת זאת, ייצור קפה בהחלט מתחרה עם תעשיית הבשר. בנוסף, בוטנים וזיתים מתקרבים לצריכת המים של תעשיית בשר העוף, הגבינה, בשר עז, חזיר וביצים. התה לעמת זאת, עוקף את כל אלו ברמת צריכה המים.

תוצאות מחקר רחב שערכו רון מילא ממכון ויצמן למדע ועמיתיו ופורסם בשנת 2014 מראות שתעשיית הבקר משפיעה הכי הרבה על הסביבה מכל תחומי החקלאות מן החי. החוקרים מתייחסים למושג “יעילות המרה” – היכולת הביולוגית המשתנה של כל מין להמיר את האנרגיה שבמזון שהוא צורך לאנרגיה שבני אדם צורכים במזונם. החוקרים מצאו שרק שלוש קלוריות מכל מאה שהפרה או העגל אכלו נצרכות לבסוף כבשר למאכל (לעומת 9-17 קלוריות בקטגוריות אחרות). זאת בעוד שמעבר למזון מן הצומח יפחית 94-96 אחוזי בפליטת גזי החממה ובשימוש בדשנים חנקניים והפחתה של 90 אחוז בשטח הקרקעות הדרוש לגידול בקר. כמו כן, החוקרים מצאו שתזונה ממקור צמחי מספקת כמעט את אותם הערכים התזונתיים של בשר בקר, מלבד הויטמין B12, אבץ וסלניום.

האם תזונה צמחונית או טבעונית היא הפתרון הסביבתי היחיד?

ההמלצה היא להפחית את צריכת הבשר העולמית ב-60%, בכדי להגיע לרמת צריכת הבשר שהייתה נהוגה ב-1940. הפחתה בצריכת מזונות מהחי אמורה להיות אחד מהאמצעים הראשונים להפחתת גזי החממה.

לחצו כאן כדי לקרוא על משבר האקלים, איך גרמנו לו ומה עושים עכשיו.

גישה אחרת אומרת שהבעיה האקולוגית טמונה בתעשייה (על זה אני מניחה שרובנו מסכימים) ולא בצריכת מזון מהחי באופן כללי. על פי גישה זו, הדגש צריך להיות על ייצור וצריכה מקומיים. אכילת ביצה מהמשק הסמוך היא סביבתית הרבה יותר מסויה שיובאה מהאמזונס או מהמזרח הרחוק. כל עוד מדובר במשק קטן, בעלי חיים יביאו תועלת רבה באמצעות דישון הקרקע ואכילת מזיקים ובכך יתרמו לאדמה ולמערכת האקולוגית ולא יהוו מפגע. הגישה טוענת שאם יוחלף הבשר במזון מהצומח, שטחי אדמה שהם כיום מערכת אקולוגית מורכבת שכוללת מגוון צמחים ובעלי חיים, יהפכו למדבר אקולוגי. החריש וחומרי ההדברה יבטיחו את הכחדתם של כל שאר היצורים למעט גידולי המאכל, מה שיגרום לנזק רחב ומצטבר לא פחות מזה של תזונה מהחי.

לקריאה נוספת על חקלאות אקולוגית שפועלת בהרמוניה עם הסביבה הטבעית לחצו כאן.

בשנים 1999-2008 בוצעה בישראל רפורמה בענף החלב של מודל “רפת בועה”, שמבטיחה מרחב של לפחות 22 מ”ר לפרות ברפתות. כמו כן, הרפורמה הבטיחה תשתיות של קירוי וביטון הרצפה באופן שמונע זיהומי מים וקרקע מתשטיפים ומשפכים. השפכים והזבל מהרפתות ממוחזרים ומשמשים לדשן או חומר גלם לייצור ביוגז ובכך פוחתת פליטת גזי החממה ובזבוז המים. בנוסף, המזון ברפתות בארץ מבוסס יותר על תאית, כולל מיחזור מתעשיות אחרות, ופחות על גריעינים. נכון להיום, הופסק הזיהום וענף החלב מוסדר מבחינה סביבתית. במקרה זה נראה שתעשיית המזון יכולה להתמודד עם הביקורת הסביבתית וכל שצריך זה תמריצים.

בהקשר זה, מוזמנים לפוסט אורח שלי שעוסק בכוחנו כצרכנים באתר של פולי.
רוצים לקבל עדכונים למייל על פוסטים חדשים, כולל פוסטים שלי כאורחת באתרים ובלוגים של עסקים מעניינים? הירשמו לניוזלטר.

מה אם לא מתאים לי להפוך לצמחוני/ת או לטבעוני/ת?

אם אתם קוראים חדשים במגזין, קודם כל, ברוכים הבאים 😊.

הקוראים הוותיקים שלי יהנהנו כשאומר שה”אני מאמין” שלי ושל המגזין הוא “בייבי סטפס” – שינויים קטנים ופרקטיים שאנחנו יכולים לעמוד בהם לאורך זמן ושמייצרים השפעה גדולה.

לעיתים קשה לנו להרגיש, ברמה הפרטית, את ההשפעה של הצעדים שלנו, אבל תאמינו לי, אתם משפיעים, ואתם משפיעים בגדול בכל החלטה שאתם מקבלים. משפיעים על הסביבה, משפיעים על החברים והקרובים, משפיעים בעצם אימוץ השינוי.

עד כה הצפתי אתכם (ואת עצמי) במידע והשאלות המתבקשות הן – מה עושים עכשיו? מה המסקנה לגבי הפעולות שעליי לעשות למען הסביבה? ומה אם לא מתאים לי להפוך לצמחוני או לטבעוני?

גם למי שתזונה צמחונית או טבעונית לא מתאימה ומהווה שינוי קיצוני מידי יש הרבה מה לעשות למען הסביבה:

1. נעדיף תוצרת מקומית, בין אם מקורה מהחי ובין אם מהצומח.
2. נפחית את כמויות הבקר בתפריט. זה כמובן תלוי באורח החיים וההרגלים של כל אחד. לי אישית, בתור מי שמעולם לא צרכה כמויות גדולות של בקר, עובד מצוין להסתפק בהמבורגר אחת לכמה חודשים. בחרו שינוי יחסי למה שאתם רגילים.
3. נפחית את כמויות הבשר באופן כללי בתפריט. על פי המלצות משרד הבריאות, יש להגביל את צריכת בשר הבקר עד כמה שניתן ולהסתפק ב2-3 מנות בשר עוף או הודו בשבוע בשביל לשמור על תזונה בריאה.
4. נחפש תחליפים מהצומח לבשר ולשאר מוצרים מהחי, שיספקו את אותם הערכים ו”נשדרג” מנה או שתיים שאנחנו רגילים לאכול למנה מבוססת על הצומח.

עוד בבלוג: לא ראש ולא זנב – דגים בסכנת הכחדה

אז מה הצעד הבא שלכם?

בכתיבת מאמר זה עשיתי שימוש במידע מהמאמרים הבאים, מוזמנים להיכנס לקריאה מרחיבה יותר:

1. “בשר, צמחים ותזונה בת קיימא”, מכון דוידסון.
2. ” אתיקה, דיאטה וקיימות – המפגש בין צמחונות לאקולוגיה”, אקולוגיה וסביבה.
3. “משרד הבריאות מפרסם: התפריט השבועי שימנע מחלות”, Ynet.
   אולי יעניין אותכם גם – הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא.

נהניתם מהמאמר? מצאתם אותו מועיל? רוצים להישאר מעודכנים ולהצטרף אליי ללמידה איך לשלב את תענוגות החיים הטובים ושמירה על הסביבה? הירשמו לניוזלטר וניפגש פעם בחודש בתיבת המייל שלכם! ההרשמה בתחתית העמוד או בכפתור הצהוב בתפריט הראשי.

שלכם,
אלכסנדרה