בשבוע שעבר נסעתי לגליל המערבי לכנס רשויות החוף השנתי 2022, בו לקחתי חלק בשולחן עגול שעסק בחינוך למורשת ים. אחת הבעיות שהעליתי בשולחן הייתה הבידול שנעשה לחינוך סביבתי בכלל וחינוך סביבתי-ימי בפרט כהעשרה במקום ערך בסיס בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי השוטף.

בעבר התייחסתי לנושא החינוך הסביבתי בבתי הספר דרך דעתי על הוראת מקצוע הגיאוגרפיה.

החל מהשנה, משרד החינוך קבע שעל כל תלמיד לעבור 30 שעות הוראה שעוסקות בשינויי האקלים. ככל הנראה, השעות האלה יוקדשו לנושא במסגרת המקצועות גיאוגרפיה ומדעים. אומנם מדובר בצעד נחוץ, אך גם הוא נעשה באופן של “כיבוי שריפה”, תגובה לאירועים ומגמות במקום הכתבה שלהם ויצירת מציאות – עשיית חינוך.

במאמר הזה אני רוצה להתייחס לכך מזווית אחרת. לצורך כך אתחיל מדוגמה של שני מושגים מוכרים יותר (אני מקווה) מעולם החינוך הערכי והם: חינוך אזרחי וחינוך לאזרחות.

נשמע דומה? אבל המשמעות שונה לגמרי. חינוך לאזרחות הוא השיעור במערכת שעוסק באזרחות: זכויות אדם, שיטות ממשל וכו’. לעומת זאת, חינוך אזרחי מתייחס לערכי הבסיס להם יש לחנך על מנת לגדל אזרחים טובים. ערכים כמו חיבור למדינה וסמליה, דמוקרטיה כערך, אכפתיות ותרומה לסביבה ולקהילה, ראיית האחר וכו’. ערכים אלו משולבים במקצועות הלימוד השונים (באופן מודע ושאינו מודע): במקצוע היסטוריה על ידי היכרות עם ההיסטוריה של העם היהודי והקמת מדינת ישראל, בשל”ח על ידי יציאה לגיחות והיכרות עם הטבע הישראלי וחיבור אליו, בגיאוגרפיה על ידי היכרות עם הסביבה בה אנחנו חיים ומאפייניה, בספרות על ידי בחירת טקסטים רלוונטיים, תנ”ך וכו’.

באופן זה יש לשלב גם את ערכי החינוך הסביבתי, כך שייטמעו כדרך חיים, כראוי לנושא שקשור ונוכח בכל תחום בחיים.

אין לי כמובן את כל התשובות, או ספר הוראות מדוקדק לאיך לעשות זאת למרות שמאוד הייתי רוצה. היישום וההצלחה של חינוך סביבתי כערך בסיס תלויה רבות ביצירתיות שלנו, אנשי החינוך (ובכלל זה גם הורים, כמובן), ובעיקר בתשוקה שלנו לדבר.

בארבע השנים האחרונות לא עבדתי באף תפקיד שהגדרתו הייתה חינוך סביבתי. ממש בזמן כתיבת מילים אלו, במבט לאחור, אני מבינה שהחינוך הסביבתי נעשה על ידי כל הזמן. אשחזר כמה דוגמאות.

איך שילבתי בשנים האחרונות את ערכי החינוך הסביבתי בעשייה שלי?

במשך שלוש שנים הנחיתי קבוצת מעורבות חברתית של בני נוער בכיתות י’-יב’, “נוער אוהב חיות” שמה. נושא הקבוצה עסק בעיקר בחיות מחמד וזכויותיהן. פעילות הקבוצה כללה התנדבות בכלבייה העירונית ופעילות תוכן לסירוגין. אחת לשנה (בדרך כלל, ביום המעשים הטובים) בחרה והפיקה הקבוצה אירוע שיא. בשנה השנייה, החלטתי שאני מכניסה קצת מעולם התוכן האישי שלי ושילבתי בתוכן בעלי חיים נוספים, שאינם חיות מחמד, ובכלל זה בעלי-חיים ימיים. כשהגיע העת להפיק את אירוע השיא בחרה אחת הקבוצות (היו שתיים) להפיק הפנינג מודעות להשפעת האדם על הסביבה הימית והפגיעה בחיות ימיות.

בתפקיד אחר שמילאתי, עבדתי באופן פרטני עם בני נוער בחטיבת ביניים בעיר. את השיחות האישיות העדפתי לערוך בחצר בית הספר, שבה היו עצים רבים ומבוגרים, גילם כגיל העיר. כמו כן, בחרתי באזור שבו לא היה דשא ולכן שינה את פניו בכל שבוע. בכל פעם הייתי מתייחסת לשינויים שחלו: העשב הגבוה, הפרחים והיעלמותם, השיבולים, הפרפרים, הציפורים… מהר מאוד החניכים התחילו להעלות בשיחות (שכלל לא עסקו בטבע, אלא בחייהם, בחוויות ובקשיים שהם חווים) נושאים שקשורים לסביבה, כחוויות, כדעות וכשאלות של סקרנות אמיתית וכנה. בל”ג בעומר כמה מהם אפילו בחרו לוותר על המדורה.

בחינוך סביבתי מדובר בחינוך ערכי מתוך הבנה שאנחנו חלק ממערכת מופלאה ואנחנו משפיעים עליה ומושפעים ממנה. מדובר בערכים של כבוד, אחריות, צניעות וחמלה ואלו הם ערכים שרלוונטיים לכל אחד, ללא קשר לרקע החברתי, הכלכלי או הרוחני שממנו הוא מגיע.

ברשותכם, אני קוטעת את רצף הקריאה שלכם למטרה חשובה:
אם הגעתם עד כאן סימן שאתם מבינים את חשיבות החינוך לאורח חיים סביבתי ומקיים, הנושא חשוב לכם ואתם רוצים באמת להשפיע ולחנך ולא רק לסמן V על המטלה. יכול להיות שאתם מרגישים מוצפים במידע ולא בטוחים איך נכון להעביר את הנושא כך שלא יכנס לתלמידים מאוזן אחת וייצא מהשנייה.
לאחר שקראתי עשרות מאמרים שמבוססים על מחקרים מהשנים האחרונות – בניתי את הסדנה “מעבירים את זה הלאה”, במהלכה נעשה סדר ונלמד כלים פרקטיים (אין צורך בהפקות!), שעובדים! לפרטים נוספים על הסדנה והזמנה לחצו כאן.

אז איך נשלב את ערכי החינוך הסביבתי בכל תחום?

כמה רעיונות להתחיל מהם:

נתחיל מהמקצועות האינטואיטיביים יותר לתחום:

גיאוגרפיה ומדעים (ובכלל זה ביולוגיה, פיזיקה וכימיה)

הליבה של מקצועות אלו היא הטבע. על מנת להעמיק את הוראת המקצועות האלו ולהפוך את העשייה מהוראה לחינוך ערכי אני ממליצה לצאת כמה שיותר מהכיתה אל החוץ.

במאמר שכתבתי על למידה חוץ-כיתתית פירטתי את החשיבות והמשמעות של למידה חוץ-כיתתית, כמו הבנה עמוקה וזיכרון לטווח ארוך, למידה פרקטית שמשלבת את כלל החושים ובזכות כך מעניקה הסבר רב מימדי במקום רק מילולי. למידה חוץ-כיתתית ניתן לשלב בכל מקצוע לימוד ולהעניק מימד נוסף ומרגש לחוויית הלמידה.

חשוב להדגיש: אין צורך בהפקות. הטבע נמצא סביבנו, בכל מקום, בחצר בית הספר, בשדה הבור או החורשה הסמוכים ובפינות המסתור השונות. מוזמנים להיכנס למאמר לטיפים ליישום למידה חוץ-כיתתית.

הוראת השפות השונות (אנגלית, ערבית וכו’) ובכללן לשון והבעה

בחרו טקסטים (ותכנים נוספים) שעוסקים בטבע ובסביבה. הטבע העסיק את האדם משחר האנושות ומתועד באינסוף יצירות – בשירה, בספרות, בסרטים וכמובן באקטואליה.

היסטוריה

כל צעד של האדם לאורך ההיסטוריה השפיע על הטבע והושפע ממנו. אירועים אותם ניתן לנתח דרך ערכי החינוך הסביבתי הם, למשל, אידיאולוגיית “הפרחת השממה” של דור מייסדי מדינת ישראל. בכלל זה ייבוש ביצות החולה, נטיעת עצים מחטניים בכרמל, החדרת מינים פולשים ועוד. בנוסף, יש גם את כריית תעלת סואץ וסכר אסואן שגרמו לפלישה והשתלטות של מינים מהאוקיינוס ההודי והים האדום על הים התיכון ועוד. כמובן, שכל נושא כזה מצריך מחקר וכאן נכנס עניין התשוקה 😉.

על מקרה יערות הכרמל כתבתי בקצרה בעמוד האינסטגרם בעקבות תערוכה שביקרתי בה:

תנ”ך ומורשת

המקורות היהודיים עשירים בטבע וערכים שעוסקים בראיית הסביבה ודאגה לה. מספר דוגמאות תוכלו למצוא במאמר על האדם והסביבה ביהדות.

בנוסף, תוכלו להשוות את הטבע התנ”כי לטבע היום במקומות המתוארים בסיפורים, כמו גם לנתח את ההוראות לשמירה על הסביבה בעת שנכתבו לאור תנאי החיי אז והיום.

אמנות

אתם בטוח מכירים את ציורי העלים שהיינו עושים בגן, צובעים את העלה בגואש וחותמים איתו על הנייר כך שמתגלה כל מערכת ההובלה המסועפת שבו. דבר שהיה חסר לי אז זה הערך המוסף, ההסבר של הפלא שנגלה בפניי.

היופי באמנות הוא שאין לה גיל. תמיד אפשר לחקור את הטבע, לחפש בו השראה, לחקור את החומרים המגוונים שבו. מוזמנים לקרוא יותר על הטבע כמקור השראה בריאיון עם עדנה לאופר על ביומימיקרי.

בריאיון עם האמנית האקולוגית, שי זכאי, תוכלו לגלות את ההבדל שבין אמנות סביבתית לאמנות אקולוגית, איך ליצור יצירה שמדברת בשפת הסביבה ונטמעת כחלק ממנה, ואפילו משמשת כלי לשיקום ושימור הטבע.

מוזיקה

תוכלו לנתח יצירות מוזיקליות שעוסקות ומתארות את הטבע. למשל, אחת היצירות שלמדתי לבגרות 5 יחידות במוזיקה הייתה “מולדתי” של המלחין הצ’כי סמטנה. בפרק  “ולטאבה” מתארת היצירה את שטף נהר המולדובה, שמקורו בשני מעיינות, האחד חם והשני צונן. הנהר עובר בין יערות עבותים, שציידים מודיעים שם על נוכחותם בצלילי קרן, חגיגת נישואים נערכת על גדתו בשירה ומחולות, נימפות יער ומים משתעשעות במימיו ומבצרים עתיקים משתקפים בהם, עד שהוא מגיע אל עיר הבירה. הפרק “משדות בוהמיה ויערותיה” הוא תמונה של יום קיץ בשדות בוהמיה וחגיגת בני כפר בטבע במלוא פריחתו (מתוך ויקיפדיה).

ליצירה המלאה תוכלו להאזין כאן.

טיפ זהב: אם אתם כאן סימן שהטבע, השמירה על הסביבה והעתיד שלנו בוערים בכם. השתמשו באסוציאציות שעולות לכם באופן טבעי לאורך היום. שתפו בהן את הילדים שלכם, את התלמידים או החניכים או כל אחד שמוכן לשמוע. כשהעיניים שלכם בורקות יקשיבו לכם והמסר יעבור.

מקווה שהצלחתי להצית בכם את הניצוץ הראשון לשלל רעיונות שיהפכו את הטבע, הסביבה והשמירה עליהם לחלק בלתי נפרד מהיומיום ומהערכים אותם אתם מדברים ומעבירים הלאה.

יש לכם רעיונות? שתפו אותנו בתגובות.

ואם אתם עדיין לא רשומים לניוזלטר, זה הזמן לעשות זאת (בתחתית העמוד או בכפתור בתפריט הראשי).

שלכם,
אלכסנדרה