היום מתקיים יום הדבורים הבינלאומי.

עד לא מזמן, בכל פעם שחשבתי על דבורה חשבתי על היצור השמנמן, השעיר, המפוספס צהוב-שחור והמזמזם שחי בכוורת ומייצר דבש.

למעשה, בעולם יש קרוב ל-25 אלף מיני דבורים שונים והייצור שתיארתי, להלן דבורת הדבש, הוא רק אחד מהם.

מסתבר גם שרוב מיני הדבורים בכלל לא מייצרים דבש או חיים בכוורת. דבורי הבר, לעומת המין המתורבת, דבורת הדבש, חיות בטבע.

בעוד שהשיח מתרכז באובדן דבורי הדבש וחשיבותן הרבה לחקלאות ולסביבה, יש מי שמטיל ספק בטענה הזו. יתכן שדבורי הדבש מזיקות יותר מאשר מועילות?

אבל שניה לפני שאנחנו צוללים לדבר על דבורים, בואו נדבר על היצורים הקטנים שמניעים את העולם.

בפוסט שכתבתי על עולמם הסודי של הפלנקטון אנחנו מגלים שדווקא היצורים הקטנטנים, שרובנו לא מיחסים להם כמעט חשיבות ולפעמים אפילו לא מבחינים בהם, הם הבסיס לקיום החיים.

ומה לגבי חרקים?

החרקים מהווים בסיס במארג המזון, אחרי הצמחים. פגיעה בגודל או שינוי הרכב מיני אוכלוסיות החרקים מובילה לירידה באוכלוסיית בעלי החיים האחרים במארג, הזוחלים, הדו-חיים, ציפורים ויונקים.

החרקים (לא רק דבורים) אחראים על האבקת 75% מהצמחים שתלויים בהם על מנת להניב תוצרת, ועל ייצור 35% מהתוצרת החקלאית העולמית. האבקה על ידי חרקים משפרת את היבול. חשיבותם הכלכלית העולמית של החרקים נמדדת במאות מיליארדי דולרים.

כמו כן, החרקים אחראים גם על הדברת מזיקים, פירוק פסולת והעשרת הקרקע בחומרי הזנה.

ויש גם מה ללמוד מהם! מורתי העכבישה: 3 שיעורים ללמוד מעכבישים

הביומסה העולמית של חרקים יורדת בכ-25 אחוזים מידי שנה. בקצב הזה מרבית החרקים צפויים להיכחד בתוך כ-100 שנים.

הסיבות לכך הן:

שינויי אקלים;

קיטוע ופגיעה בבתי גידול בעקבות פיתוח ובנייה;

חקלאות לא אקולוגית, שפועלת באופן של “מונוקולטורה”, כלומר מבוססת על מין חי אחד בלבד – שהוא הגידול החקלאי. חקלאות כזו לא מאפשרת למיני צמחים ובעלי חיים אחרים להתקיים בשטח החקלאי;

שימוש בחומרי הדברה והתערבויות נוספות של בני האדם.

לקריאה על חקלאות אקולוגית הכנסו לפוסט הסיפור על יקב תבור והמנכ”לית שלו שעשתה שינוי מקצה לקצה לטובת הסביבה הטבעית בכרמים.

יש מינים שבעקבות תכונות גנטיות מצליחים להסתגל לתנאים המשתנים ידי האדם, אך לרוב אלו מינים מזיקים (למשל, חברנו הטוב, התיקן).

לעומתם, מינים מתמחים, כמו צרעות טפיליות, חיפושיות טורפות ומינים מועילים נוספים, נפגעים במהירות. למינים מתמחים נדרשים תנאים ייחודיים או מין פונדקאי מסוים כדי לחיות ואוכלוסיותיהם הולכות ונעלמות יחד עם בתי הגידול שלהן.

ובחזרה לדבורת הבר ודבורת הדבש

מסתבר, שדווקא דבורת הדבש, בשל תכונותיה, פוגעת בדבורת הבר ובחרקים מאביקים נוספים.

איך היא עושה את זה? היא מנצחת בתחרות על משאבי המזון.

בניגוד לרוב מיני דבורי הבר, שפועלות כיחידות בחיפוש אחר מזון, דבורי הדבש מסתובבות בלהקות ואין כמו כוח של רבים על יחיד… הבעיה מחמירה בתקופות של מיעוט פריחות.

בנוסף, דבורי הדבש מהוות סכנה גם כנשאיות של מחלות וטפילים שעוברים לדבורי הבר ולחרקים אחרים כשהם מבקרים אצל פרח שזכה לביקור קודם של דבורת דבש נגועה.

ולמה זה בכלל חשוב? למה דבורת הדבש לא יכולה למלא את תפקידם של שאר החרקים ועל הדרך גם הרווחנו דבש?

כי כוחו של הטבע ועצם קיומו טמונים בשונות ובמגוון שבו. בכל מקום שבו מין אחד מתרבה באופן לא מבוקר, זה קורה בהכרח על חשבון מינים אחרים ופוגע במאזן האקולוגי כולו. זה אף פעם לא נגמר טוב.

איך אנחנו יכולים לשפר את מצבם של החרקים?

לפני הכל, להיות מודעים ולתת לחרקים את הכבוד הראוי להם. או במילים אחרות – להניח להם לנפשם. כל עוד אין סכנה מיידית מוכחת, או נזק מהותי לנו ולסביבה שלנו מהחרק – להימנע מפגיעה בו. בטח ובטח אם מדובר בחרק לא מזיק/מועיל.

כעת אפשר לדבר על פעולות יזומות – גינון:

• להשתמש בקומפוסט ממקור אורגני במקום דשן כימי.
• להימנע מחומרי הדברה. כן, גם בעציצים במרפסת הפרטית שלנו.
• לגוון את הגינה עם צמחי בר מקומיים וכאלו שידועים כאהובים על ידי חרקים שונים. כאן תמצאו מידע על גידול צמחי בר במרפסת ובגינה.
• כצרכנים – לדרוש הפחתת שימוש בחומרי הדברה ולהעדיף רכישה של תוצרת חקלאית אקולוגית.

מה הצעד הבא שלכם?

לפני שנפרדים, אני רוצה לתת קרדיט על התמונות היפיפיות שמלוות את הפוסט הזה שצולמו על ידי רוחלה. מוזמנים להיכנס לעמוד האינסטגרם שלה וליהנות מעוד תמונות יפיפיות.

אהבתם את הפוסט? רוצים עוד? הירשמו לניוזלטר וניפגש פעם בחודש בתיבת המייל שלכם עם פוסטים חדשים והפתעות נוספות. ההרשמה בתחתית העמוד או בכפתור הצהוב בתפריט הראשי.

שלכם,
אלכסנדרה