כמה פעמים יצא לכם להסתכל בתמונות של חופים מחו”ל, לפעור פה בתדהמה למראה היופי ולחשב את הסכום שתצטרכו להוציא על טיסה לאחד מהיעדים האלה? אבל מה אם אני אגיד לכם, שאין צורך להזמין כרטיס טיסה כדי לבקר בחופים יפיפיים, עם חול זהוב וחם, מים צלולים ובעלי-חיים מרתקים להתבונן בהם במים? חוף כזה בדיוק נמצא במיקום מרכזי יחסית בארץ, במרחק כמה דקות או שעות נסיעה מביתכם – חוף שדות ים.
את החוף הזה הכרתי בסוף שנה א’ של התואר הראשון שלי במדעי הים והסביבה הימית. במסגרת הלימודים לקחו אותנו לשנירקול היכרות עם בעלי-החיים המרתקים החיים בחוף הסלעי של הים התיכון.
מדוע דווקא שדות-ים? מלבד העובדה שמדובר בחוף לא מוכרז שלא עמוס במיטות שיזוף, קיוסקים וכדומה, החוף מתהדר בתופעה מדהימה שנקראת ‘טבלאות גידוד’ (הוא אגב לא החוף היחיד. באזור המרכז תוכלו למצוא טבלאות גידוד גם בחוף געש).
מאוחר יותר, בתור מדריכה ואחר כך כרכזת הדרכה במרכז המבקרים של עמותת ‘אקואושן’ שהיה אז בשדות ים (וכעת עבר למיקום חדש בנעורים), הדרכתי סיורים רבים בחוף ועל טבלאות הגידוד.
טבלאות גידוד – מה?!
טבלאות הגידוד הן משטחי סלע שקיבלו את צורתם בעקבות כוחות כימיים, פיזיקליים וביולוגיים שמפעיל עליהם הים ובעלי-החיים שחיים בו, אשר שוחקים ובונים את הסלע במקביל.
בעוד שקיימות מספר תאוריות לגבי מקור הסלעים ודרך הגעתם אל המים, ידוע כי מדובר בסלע שהרכבו המקורי הוא כורכר. ככל שחלפו השנים מהגעתו של סלע כורכר זה אל המים, כוחות רבים פעלו עליו ועיצבו את צורתו והרכבו החדשים: הרוח, ההרכב הכימי של הים ומליחותו, הגלים ובעלי-חיים שונים שחיים בסלע ובסביבתו מכרסמים ושוחקים את הסלע ומשווים לו את הצורה השטוחה מלמעלה והמחוררת (מכאן גם המילה ‘גידוד’ שפירושה שחיקה). במקביל, בעלי חיים שונים, אשר מפרישים שלד קשיח שנשאר על הסלע ובתוכו גם לאחר מותם, בונים את הסלע ומחזקים אותו. אחד השחקנים המרכזיים בבניית הסלע ואשר תוכלו להבחין בו בקלות בהתבוננות מקרוב על המשטח, הם מספר מינים של תולעים צינוריות.
בעקבות התנאים הייחודיים והמגוונים בטבלאות הגידוד, שגם משתנים בהתאם למיקום על הטבלה (מעל פני המים, מתחת לפני המים, בצד החוף או בצד של הים…) תוכלו למצוא מגוון גדול של בעלי חיים שחיים על הטבלה ובתוכה ולהם התאמות מיוחדות שפיתחו לתנאים הקשים. מדובר בסלע שכל כולו מלא בחיים.
האצות שהסלע מאפשר להן מקום טוב לאחיזה והמינים השונים שלהן, החל מאצות עונתיות שחיות על הסלע ועד לאצות קטנטנות שחיות בתוך הסלע, מספקות מזון למגוון רכיכות, סרטנים, דגיגים שעושים את צעדיהם הראשונים בטבלת הגידוד בה הם מוגנים מהטורפים של הים הפתוח ועוד.
את חלק מבעלי החיים תמצאו בכל עונות השנה וחלקם מופיעים לעונות קצרות בלבד.
בין דיירי הקבע של טבלאות הגידוד בלוטוני ים, סרטני נזיר, סרטנים קצרי בטן (שיישנים, סלענים ושייטים), קפצנים ושושנות ים (שהן קבוצה של אלמוגים).
טבלאות גידוד – האיזון שבין בנייה ושחיקה
בעלי החיים שחיים על טבלת הגידוד ובתוכה, בונים את הסלע ואחרים שוחקים אותו. בלוטוני הים, בדומה לתולעים הצינוריות, הם סרטנים ישיבים (כלומר, שמחוברים למצע הסלעי ולא מסוגלים לנוע ממקום למקום). לסרטנים אלו שלד בעל 2 ו-3 לוחיות (תלוי במין הסרטן) שמשמשות כדלתות. מבנה זה מאפשר לסרטנים לשמור על לחות בתוך השלד בזמני שפל וחום גבוה. כאשר הגאות והגלים עולים ומכסים את הבלוטונים, נפתחות הלוחיות והסרטנים מוציאים רגליים קטנטנות אל המים שבעזרתן הם מלקטים מהמים רקבובית ופלנקטון מהם הם ניזונים.
כאן תוכלו לקרוא על עולמם הסודי והמופלא של הפלנקטון,
וכאן על הים התיכון כמערכת מורכבת ומשומנת.
בנוסף, כמו כל בעלי חיים בעל זימים, הבלוטונים תלויים בנוכחות מים לנשימה ולכן מנצלים את הזמנים שבהם יש מים זמינים לאגור מים עשירים בחמצן בתוך השלד.
כאשר מת הסרטן, השלד שלו נשאר ומהווה שכבה נוספת שמחזקת את הסלע מפני גורמי השחיקה.
לעומת התולעים הצינוריות והבלוטונים, קיימים בעלי חיים אשר שוחקים את הטבלה. דוגמה לבעל חיים שכזה היא החופית. חופית היא חילזון ימי קטנטן שניזון מאצות ורקבובית שחיות בתוך הסלע. על מנת להגיע אליהם היא נעזרת באיבר שנקרא ‘מגרדת’ ומגרדת את שכבת הסלע עד שמגיעה למזונה.
טבלאות הגידוד הן תופעה נדירה יחסית בעולם, אשר נמצאת בסכנת הכחדה עקב שינויי האקלים ועליית מפלס פני הים. ייחודיותה של טבלת הגידוד בכך שהיא ממוקמת בנקודה שמושפעת מהגאות והשפל. בגאות הטבלה מתכסה במים, בעוד שבשעת השפל היא נחשפת לאוויר (לחוויה מרבית ממליצה להתאים את הביקור שלכם לשעת השפל). בעקבות שינויי האקלים ועליית מפלס פני הים, הטבלה תתכסה בעוד מספר שנים במים באופן קבוע, התנאים בה ישתנו לחלוטין, בעלי החיים הייחודיים שבה ייעלמו ויתכן ויכחדו לחלוטין. בנוסף לכך, טבלאות הגידוד נמצאות תחת השפעות ולחצים נוספים של האדם. למשל, חומרים רעילים ממקורות שונים, לדוגמא מציפוי סירות (שפוגע במיני רכיכות וסרטנים שחיים בסביבת טבלאות הגידוד) ומקרם ההגנה שנשטף ממשתמשי החוף ופוגע באלמוגים.
כאן תוכלו לקרוא מדוע לא ניתן להתכחש לשינויי האקלים.
מתארחים במערכת אקולוגית
הרצון שלי לחלוק אתכם את היופי הזה כדי שתחשפו ותחוו אותו גם אתם לפני שיעלם גדול מאוד וזו הסיבה שאני מספרת לכם את כל זה. יחד עם זאת, כשתגיעו לבקר בחוף ובטבלאות הגידוד, חשוב מאוד שתהיו ערניים, זהירים ומלאי כבוד לסביבה שאליה הגעתם, כי תחת כל צעד שתעשו על הטבלה תמצאו סלע רוחש חיים והדבר האחרון שאנחנו רוצים זה לפגוע בדבר המדהים הזה.
אני ממליצה לכם בחום לבקר בטבלאות בשעות הבוקר המוקדמות או לקראת השקיעה. אלו השעות שהתנאים בטבלת הגידוד נוחים יותר (ללא שמש קופחת) ובעלי-החיים יוצאים ממחילותיהם וניתן לראות בכל ס”מ את תנועתם הרבה. למעוניינים לעלות על הטבלה, הגיעו עם נעליים שמתאימות להליכה במים, כאלה עם רצועות שמחזיקות טוב את הרגל. הסלע חד ומלא בורות ואינכם רוצים להיפצע.
למתקדמים יותר, ממליצה להביא ציוד שנירקול ולהתבונן בטבלת הגידוד גם מתחת למים. אתם תגלו הרבה דברים מדהימים, כמו ספוגים, ואולי גם יתמזל מזלכם למצוא אלמוג או שניים.
אך שימו-לב, החוף אינו חוף מוכרז ואין בו שירותי הצלה.
דבר אחרון וחשוב ביותר! אל תכניסו ידיים לבורות בטבלה, אל תגעו בבעלי-החיים ואל תוציאו אותם מהמים. גם לא צדפים וקונכיות יפים. הסבירות שבאותה קונכייה יושב בעל-חיים גבוהה מאוד ובהוצאתו מהמים אתם פוגעים בו (מדובר בבעלי-חיים ימיים בעלי זימים, אשר לא מסוגלים לנשום מחוץ למים).
לסיכום, מדובר באחד החופים האהובים עליי ואשר שימש לי במשך שנתיים בית. בכל פעם שאני מגיעה אל החוף הזה אני מתמלאת ברוגע, תחושת פליאה והתרגשות לנוכח יופיו, עוצמתו ומסתוריותו של הים וזו תחושה שלא נשחקת לעולם.
כולי תקווה שגם אתם מרגישים כמוני ושיחד נכיר ונשמור על האוצרות שקיבלנו מהטבע.
אז איך מגיעים?
מכביש החוף צאו במחלף קיסריה וסעו לכיוון ארובות תחנת הכוח (במידה ואתם מגיעים מדרום – לאחר היציאה במחלף, היצמדו לנתיב השמאלי ופנו שמאלה בכיכר. בהגעה מצפון – הישארו על הנתיב הימנית ובכיכר פנו ימינה). בצומת T פנו שמאלה ולאחר מכן פנו מיד ימינה לכביש צדדי צר. בכניסה לכביש הזה תבחינו בשלט גדול שמפנה למועדון השיט של שדות ים, עמותת אקואושן ועוד. בכיכר פנו שמאלה ולאחר שתעברו בודקה של שומר (שבעונת הרחצה גובה 20 שקלים מכל רכב דמי חניה) חנו בחניית הכורכר.
למי שהסתבך מההוראות שלי, תבקשו מ-Waze לקחת אתכם ל’דאדדיז גלשנים’. 😉
בדרך מהרכב אל החוף, בחרו בנתיב שעובר דרך מועדון השיט (שנמצא מצד ימין של החניה/החנות של דאדדיז, צמוד לכניסה הדרומית לקיבוץ) ולקחת את הצד הימני של החוף בסופו (הצד הצפוני, המרוחק יותר מתחנת הכוח).
לאחר שתפנו ימינה ממועדון השיט, המשיכו לצעוד לאורך החוף עד אשר תראו משטח סלעים ענק שמתחיל בקו המים וממשיך פנימה אל תוך הים. אלה הן טבלאות הגידוד.
אהבתם את המאמר? רוצים לקבל פעם בחודש למייל את כל מה שחדש במגזין והטבות למנויי הניוזלטר בלבד? הירשמו לניוזלטר בטופס בתחתית העמוד או בכפתור הצהוב בתפריט הראשי.
שלכם,
אלכסנדרה
4 Responses
אהבתי את הפוסט 🙂
תודה 🙂
וואו, מעניין! ממש תופעה שלא הכרתי.
תודה!!
תודה! שמחה שחידשתי 🙂