כבר שנים שמתרחשת בארץ תופעת טבע ייחודית ומסתורית – מידי חורף מגיעים מאות כרישים לאזור תחנת הכוח בחדרה. דייגים ואנשי ים מעידים שהתופעה אינה דבר חדש, אך בשנים האחרונות היא זכתה לתשומת לב רבה, מחקרית ותקשורתית.

יחסי הציבור שעושה התקשורת לתופעה והאנשים הרבים שמגיעים לאזור כדי לחזות בה הביאו גם את גופי הטבע והסביבה לאזור. יחד איתם הוקמה תחנת המחקר של אוניברסיטת חיפה על שם מוריס קאהן שמתמקדת בחקר טורפי-העל הימיים בים התיכון. כחלק מהמחקר, לוכדים החוקרים את הכרישים בחדרה, עורכים בהם מספר בדיקות זריזות ומחברים להם משדר לסנפיר טרם שחרורם חזרה אל הים. חשוב לציין שלכרישים לא נגרם נזק מתהליך זה, מלבד סטרס קל בעקבות הלכידה.

הודות לפעילות המחקרית ותיוג הכרישים, אנו לומדים עוד ועוד על התופעה ומן הידוע עד כה אספר במאמר זה.

אני בטוחה שאעורר את סקרנותכם ומי שנמצא במרחק סביר מהאזור ירצה גם להגיע ולבקר (אם עדיין לא עשה זאת). לכן יהיו פה גם כמה הוראות התנהגות ובטיחות על מנת שהמפגש יהיה מפליא ובטיחותי לשני הצדדים.

כרישים בים התיכון

בים התיכון שוחים יותר מ-30 מיני כרישים (בקרבת החופים ובמים הפתוחים). כ-12 ממינים אלו מגיעים אל חופי הים התיכון של ישראל. הבולטים בהם הם המין סנפירתן והכריש העפרורי. בעבר היה נפוץ גם כריש ממין פטישן, אך הוא נעלם מהנוף בשנים האחרונות, ככל הנראה בעקבות דיג אינטנסיבי.

התופעה הזו לא חדשה.

כרישים הינם דגי סחוס, כלומר שהשלד שלהם עשוי כולו מסחוס, ללא עצמות. העצם היחידה שקיימת בגופם היא הלסת והשיניים, וזוהי העדות המאובנת היחידה ששורדת מתקופות קדומות. רוב מיני הכרישים הם טורפים והם חלק בלתי נפרד מהמערכת האקולוגית הימית. הם טורף-העל בה, כלומר נמצאים בראש פירמידת המזון ואין אף בעל חיים אחר בים התיכון שאוכל אותם.

מדוע כרישים חשובים כל כך? תפקידו של טורף העל הוא לשמור על בריאות המערכת האקולוגית. זאת על ידי טריפת בעלי-חיים חולים וחלשים ועל ידי ריסון התרבות המינים שתחתיו. אם להסיר את טורף העל מהמערכת, המין ממנו הוא ניזון יתרבה ללא בקרה ויכלה את המין שנמצא בהמשך השרשת. כתוצאה מכך כל הפירמידה תקרוס. למעשה, הסרת כל חולייה ממערכת אקולוגית תגרום להפרה באיזון ואף לקריסה של המערכת.

לקריאה על המערכת האקולוגית של הים התיכון, כיצד היא פועלת כמערכת מורכבת ומשומנת, מוזמנים ללחוץ כאן.

בעקבות ציד כרישים אינטנסיבי בכל העולם, שנגרם גם בעקבות יחסי הציבור הרעים שעשו להם סרטים כגון ‘מלתעות’, הצטמצמה אוכלוסייתם מאוד. רבים ממיני הכרישים נמצאים היום בסכנת הכחדה וכולם מוגדרים כיום כמוגנים ואסורים לדייג.

עוד על דייג יתר ודגים בסכנת הכחדה.

כרישים בישראל

מספרים גדולים של מיני הכרישים האפורים (העפרורי, הסנפירתן וכמה מינים נוספים) שנפוצים בארץ, שוחים בחודשי הקיץ במים העמוקים. בחורף, כשהמים מתקררים, כמה עשרות מהם מופיעים בתחנות הכוח הגדולות – אשקלון, חדרה ואשדוד.

הכרישים מתחילים להגיע באמצע נובמבר ועוזבים באמצע אפריל.

מחקרים שבודקים את התופעה מראים שלא מדובר על להקה. מדובר בכרישים בודדים רבים שמתקבצים יחד באזור יציאת המים החמים של תחנת הכוח. הכרישים גם לא נשארים כל החורף באותו המקום. הם עוזבים (ומגיעים אפילו עד אשדוד) וחוזרים מספר פעמים במהלך החורף.

הסיבה להגעת הכרישים לא ידועה. אחת ההשערות אומרת שהמים החמים שיוצאים מתחנת הכוח מייצרים מעין “נווה מדבר” פורה במזון בתוך המים הקרים והעניים יותר בתקופת החורף, מה שמושך את הכרישים, אך לא נמצאה שום הוכחה לכך. בחדרה נצפים בעיקר עפרוריות נקבות וסנפירתנים זכרים והחוקרים מסיקים שרבייה גם היא לא אחת הסיבות להגעת הכרישים לאזור. בהחלט תעלומה.

מתוך ריאיון שערכתי עם ד”ר אביעד שיינין באפריל 2022:

מה אתה אומר על התצפית של הכריש הפטישן לאחרונה אחרי הרבה זמן שלא ראו אותם באזור?
“קודם כל, זו עדות משמחת. מה שלא משמח זה שהם היו כאן בעבר הלא רחוק ונעלמו והכמויות שלהם בים התיכון ירדו באופן דרמתי, כנראה קריטי, ולכן אנחנו רואים אותם כל כך מעט פה.

סביר להניח שמה שראינו זה אירוע מקרי. מצד שני, מדינת ישראל היא נקודת אור מאוד גדולה בהיבט של הכרישים ובכלל דגי הסחוס (חתולי הים למיניהם) מכיוון שאנחנו המדינה היחידה בעולם שיש בה הגנה מלאה על כל דגי הסחוס, על כל הכרישים ועל כל הבטאים. אסור לצוד אותם, אסור לייבא אותם וזה מייצר איזשהו נווה מדבר, לצורך העניין.

אם הם יוצאים מהמרחב שלנו אז הם כן נידוגים, אם זה בעזה, בלבנון או בסוריה. לכן מרחב המחייה שלהם שהוא יותר גדול ממדינת ישראל עדיין טומן להם סכנות רבות, אבל לפחות המרחב של ישראל הוא די בטוח. מה שעמד מאוד לזכותם זה שהם לא כשרים ואז ניתן היה להעביר חקיקה בממשלה יחסית בקלות.”

אז כמו שאמרנו קודם, שני המינים הנצפים ביותר באזורנו הם הסנפירתן והעפרורי ולכן בואו נדבר עליהם.

כריש עפרורי (dusky shark)

בקרבת תחנות הכוח אנו נראה אותם שוחים בעומקים של 3-4 מטרים, אך הכרישים העפרוריים מסוגלים להגיע לעומק של 400 מטרים וכן למרחקים גדולים מאוד. הכריש העפרורי נפוץ בקיץ באוקיינוס האטלנטי, השקט וההודי והוא נודד לכיוון הקטבים. בחורף, כשהמים מתקררים, הוא נודד אל אזור הקו המשווה למים חמימים ואזורים טרופיים (כמו מוצא המים החמים מתחנות הכוח שלנו 😉 ). סך הכל הוא עובר בשנה מסלול של כ3800 ק”מ (!).

לפי מאובני שיניים שנמצאים, הכריש העפרורי קיים על כדור הארץ כבר יותר מחמש מיליון שנה. הוא ניזון מדגים, תמנונים, דיונונים ולעיתים גם פסולת אנושית שמגיעה לים, ולא, בני אדם הם לא חלק מהתפריט. הכרישים העפרוריים מגיעים לגודל של עד 4.2 מטרים ו-347 קילו משקל ומשך חייהם מוערך לכ-50 שנה כשהם מגיעים לבגרות מינית רק בסביבות גיל 20. תקופת ההיריון של נקבת הכריש העפרורי היא 22-24 חודשים. בסופה יוצאים 3-16 כרישים בגודל של עד מטר. בין הריון להיריון הנקבה נחה שנה.

הכריש העפרורי מבוקש מאוד למאכל בשל בשרו הרב והסנפירים שלו. הביקוש שלו למאכל, ההתבגרות המינית המאוחרת ושחייתו בקרבת החוף (ובעקבות כך תפיסתו ברשתות דיג) הביאו לכך שאוכלוסיית הכרישים העפרוריים נמצאת בסכנת הכחדה בכל העולם. הכריש העפרורי הוא מין נדיר ביותר בים התיכון והדיווחים עליו מגיעים כמעט רק מישראל.

כמה חבל יהיה להיות אלה שיעלימו בעל חיים שחי מיליוני שנים על הכוכב.

כריש סנפירתן (sandbar shark)

הסנפירתן קיבל את שמו בזכות סנפיר הגב הגבוה שלו. נוכל למצוא אותו שוחה בעיקר ליד חופים, למרות שהוא יכול לצלול גם עד 280 מטר עומק ולעיתים נראה גם בלב ים.

נקבות הסנפירתן מגיעות לבגרות מינית בגיל 12, הן חיות בממוצע 21 שנה ומגיעות לאורך של עד 2.5 מטרים. הזכרים, לעומת זאת, חיים שממוצע 15 שנים ומגיעים עד ל-1.8 מטרים אורך. הריון הנקבה נמשך 8-12 חודשים, כתלות במקומה הגיאוגרפי, והיא משריצה 1-14 ולדות שגודל כ-60 ס”מ בממוצע.

הכרישים הצעירים חיים במים הרדודים והבטוחים עד הסתיו ואז שוחים כלהקה למים חמים. הם ממשיכים לנדוד בבגרותם, כלהקה וכבודדים, בחיפושם אחר מים חמים יותר.

גם סנפירי הסנפירתנים מבוקשים למאכל וגם הם נידוגים למאכל בשרם ולכן הם בסכנת הכחדה שמחמירה משנה לשנה. בים התיכון, ירדה אוכלוסייתם בין השנים 2005-2015 ב-90%.

בריאיון שערכתי עם ד”ר לגיאולוגיה, דותן גלבנד, סיפרה ד”ר גלבנד, בין השאר, על הסיבה שלא היו דינוזאורים בארץ ישראל הקדומה ועל ים תטיס שהיה בה. נחשו מה כן היה בו – נכון, כרישים! לחצו לקריאה.

אופטימיות זהירה

בעקבות עליית המודעות ואיתה ההגנה על הכרישים והאכיפה המתגברת, קיימת ציפייה שאוכלוסיית הכרישים תתחיל להתאושש ממצבה העגום.

זה אומר שיהיו יותר כרישים בים והם יהיו לא רק בחדרה. ניתן יהיה לפגוש אותם גם בצלילות בחופים כמו אכזיב, מכמורת ואחרים.

אלה בשורות מצוינות לאוקיינוסים והימים, לכדור הארץ ולבני האדם. כבר דיברנו על זה שמה שטוב לטבע, בהכרח טוב גם לנו, גם אם אנחנו לא תמיד קולטים את זה מיד.

יחד עם זאת, חשוב להבין מספר דברים בסיסיים בנוגע לכרישים, שנכונים לכל חיית בר ובמיוחד חיה טורפת.

בני אדם הם לא חלק מתפריט המזון של כרישים, אבל(!) אם לא נתנהג נכון בחברתם, אנחנו עלולים להלחיץ אותם ובעקבות כך לחטוף ביס.

המטרה היא לא, חס וחלילה, להפחיד מישהו, אלא להעביר את המסר שעומד בבסיס המגזין THE GOLDEN WHALE – קודם כל, כבוד לטבע. כבוד וייראה. כי זה היחס שמגיע לו.

מספר כללי בטיחות בסיסיים בחברת כרישים

לפני הכל – לא מומלץ לצלול באזור תחנת הכוח בחדרה. המקום אינו אתר צלילה ואינו בטיחותי לצוללים עקב הזרם החזק שנוצר באזור והראות הגרועה.

אם בכל זאת בחרתם לצלול/לשנרקל חשוב שתדעו: מדובר באזור קטן וצפוף בו מרוכזים עשרות כרישים. כל פעילות אנושית באזור מפריעה לכרישים. הכרישים אינם מסוכנים לאדם. בכל זאת, נוכחות של פעילות אנושית רבה באזור (צוללנים, קייקים, סירות, אופנועים, דייגים…) מטרידה את הכרישים. כשכרישים (או כל בעלי חיים אחר) מוטרדים, הם עלולים להתנהג בצורה לא צפויה.

ועוד:

• אין להשליך מזון לכרישים. כרישים הם לא חיית מחמד והאכלה שלהם משבשת את אורח החיים הטבעי שלהם. האכלה עלולה גם ליצור אצלם קישור בין בני אדם למזון. כלומר שבפעם הבאה שיגיע בן אדם ולא יספק את המזון, הוא יהפוך לנשנוש מנחם.
• אין לגעת בכרישים או לרדוף אחריהם במים, זה עלול להביא לחילוף מהיר מאוד בתפקידים ולאיבוד איברים.
• יש לשמור על מרחק בטוח מהכרישים. אם הם ירצו, הם יבואו אליכם.

ולסיכום, כמו שאני נוהגת לומר “כמו שלא הייתם הולכים לאריה ועושים לו ‘קיצי קיצי’, המצב לא שונה עם כריש”.

המידע בפוסט זה נאסף מתוך קבוצות הפייסבוק ‘כרישים בישראל’ בניהול חוקרת הכרישים עדי ברש ו‘עמותת כרישים בישראל’. כמו כן, מאתר רשות הטבע והגנים. למידע נוסף, ממליצה להיכנס לקבוצות אלו.

התמונות והסרטונים בפוסט זה באדיבות הצלם המדעי חגי נתיב. באתר שלו הוא כותב גם על תופעת הכרישים בחדרה, מוזמנים לבקר.

בנוסף, מצרפת לכם פה את הקוד האתי לצפייה בכרישים אותו חובה לקרוא במידה והחלטתם (למרות שממש לא מומלץ) להיכנס למים יחד עם הכרישים.

ואת לוח פעילות עמדות ההסברה ‘כרישים בזרם’ מטעם רשות הטבע והגנים בנחל חדרה.

נהנתם מהפוסט? חושבים שהמידע בו חשוב? אשמח שתשתפו אותו עם חברים.

וכמובן אל תשכחו להירשם לניוזלטר בתחתית העמוד או בכפתור הצהוב בתפריט הראשי.

שלכם,
אלכסנדרה