מהי מערכת אקולוגית?

קהילה ביולוגית (קבוצה של בעלי חיים או צמחים שחיה באזור מוגדר) והסביבה בה היא חיה. כל היצורים החיים בסביבה נתונה מקיימים מערך מורכב של יחסי גומלין עם סביבתם. הם מושפעים מהאקלים וממבנה הקרקע וגם משפיעים עליהם. צמחים, למשל, משפיעים על מידת הלחות באוויר, ומיקרואורגניזמים משפיעים על הרכב החומרים בקרקע או במים. חומרי המזון עוברים בשרשרות מזון בין האורגניזמים השונים במערכת; לדוגמא, חומרים מן הקרקע נקלטים על-ידי צמחים, שנאכלים על-ידי אוכלי עשב, שנאכלים על-ידי אוכלי בשר. כל אורגניזם נמצא ברמה תזונתית מסוימת בשרשרת. מתוך לקסיקון מפה ‘ביולוגיה’, מאת אסתי אנגל.

בפוסט הזה אנסה לפשט ולהסביר עד כמה שאפשר מבנה ותהליכים מורכבים מאוד. הדרך הכי קלה להסביר מה היא מערכת אקולוגית היא להמחיש אותה ולכן בואו נדבר על הים.

הים

קהילת הים מורכבת ממגוון יצורים חיים: אצות (פיטופלנקטון*), בעלי-חיים זעירים (זואופלנקטון*), טורפי ביניים וטורפי-על. נוסף על אלו קיים גם האדם, שנמצא ביבשה, בים ובאוויר ויש לו השפעה אדירה כחלק מהמערכת.

*פלנקטון – יצור חי (אצה או בעל-חיים) חסר יכולת תנועה או בעל יכולת תנועה מוגבלת, אשר מונעת ממנו להתנגד לזרם המים. אחד מבעלי-החיים המפורסמים ששייכים לקבוצות הזואופלנקטון הוא המדוזה. מוזמנים להיכנס לקרוא על עולמם הסודי והמופלא של הפלנקטון כאן.

הסביבה הימית מושפעת מגורמים רבים מאוד, ביניהם: מליחות, טמפרטורה, אור, רוח, זרמים, כניסה של חומרים מהיבשה (טבעיים או מעשה ידי-אדם) ועוד ועוד.

מאפייני הים התיכון

הים התיכון הוא “גיגית” קטנה וחמה שעיקר מימיה מגיעים מהאוקיינוס האטלנטי דרך מיצרי גיברלטר ונעים נגד כיוון השעון לאורך חופי מדינות הים התיכון. זמן מחזור המים בים התיכון, או משך הזמן שטיפת מים מבלה מרגע כניסתה דרך מיצרי גיברלטר ועד ליציאתה בחזרה לאוקיינוס האטלנטי, הוא כ-80 שנה. חתיכת מסע.

המים שמקורם באוקיינוס האטלנטי, מים קרים ומעט מלוחים, נכנסים דרך מיצרי גיברלטר ונעים לאורך החופים הדרומיים של הים התיכון, אזורים מדבריים, אשר גורמים למים להתחמם בהדרגה ולהתאדות בחלקם. מדינת ישראל, שנמצאת במזרח הים התיכון ובנקודה הכי רחוקה ממצרי גיברלטר, מקבלת מים חמים ומלוחים במיוחד (עקב התאדות המים בדרכם אל חופינו). בנוסף, במהלך המסע של המים אל חופי מדינתנו, נצרכים מירב חומרי המזון שנמצאים בהם על ידי היצורים החיים שבהם והמים שמגיעים לחופינו הם עניים בחומרי מזון.

מהם אותם חומרי מזון במים? מדובר במינרלים שונים שמקורם ממקור ביולוגי (שלדים של בעלי-חיים שהתפרקו) או ממקור יבשתי (סלעים שנשחקו והובלו על ידי נהרות אל הים). אותם המינרלים משמשים מזון לאצות מיקרוסקופיות או מקרוסקופיות (קטנטנות וגדולות), שנקראות גם ‘פיטופלנקטון’. את האצות (המיקרוסקופיות בעיקר) אוכלים יצורים קטנטנים שנקראים ‘זואופלנקטון’ (דגיגים, סרטנים, חלזונות ועוד), אותם אוכלים בעלי-חיים גדולים יותר, כגון דגים, סרטנים גדולים יותר, לוויתנים… ואלה, בתורם, נטרפים על ידי טורפי-העל במערכת, ביניהם כרישים, דולפינים, כלבי ים ועוד.

כיצד החום הגבוה, המליחות הגבוהה ומעט חומרי המזון משפיעים על הקהילה הביולוגית באזור חופי מדינת ישראל? תנאים אלו מייצרים תופעה של “ננסות”. כלומר, בעלי החיים הימיים שחיים באזור מזרח התיכון קטנים משמעותית מבני מינם שחיים באזורים המערביים יותר של הים.

מדובר במארג מורכב וסבוך שכל גורם בו תלוי בגורם אחר וכל שינוי קטן באחת מחוליות המארג עלולה לגרום לשינויים גדולים מאוד במערכת.

אגב, אם שאלתם את עצמכם מה לגבי המים שמגיעים לחופי אירופה – הנהרות האירופאיים שנכנסים לים התיכון מביאים איתם מלאי חדש של חומרי מזון ולכן תופעת הננסות שמאפיינת את מזרח התיכון לא נראית שם.

ואיפה האדם נמצא במארג?

האדם, באופן טבעי, הוא טורף-על במערכת. מלבד היותו טורף-על, עקב תכונותיו המיוחדות, ולהבדיל מטורפי-העל האחרים במערכת, הוא בעל השפעה מודעת ומכרעת על כל החוליות במארג.

למשל, שפכים הינם מקור לכמויות אדירות של חומר אורגני ומינרלים. כאשר מוזרמים שפכים לים, עודף כמויות המזון שמגיע אל הים (וכן למקורות מים אחרים) גורם לפריחה (התרבות מהירה וגדולה) של מיקרו-אצות. מיקרו-אצות אלה, כאשר הן נמצאות בכמויות גדולות מאוד, הן פוגעות בהרכב הגזים בים ועלולות לגרום לחנק של בעלי-החיים במקור המים. כמו כן, מינים מסוימים של מיקרו-אצות אלו, הם רעילים בריכוזים גבוהים וגורמים להרעלה של בעלי-חיים ובני אדם באכילה ואף בנשימה. להסבר מפורט על היווצרות פריחת אצות והשלכותיה לחצו כאן.

המערכת האקולוגית בעלת מבנה מורכב ומתוחכם ועל ידי מנגנונים של משוב חיובי ושלילי, היא יודעת לחזור לאיזון, בתנאי שחוסר האיזון שנגרם אינו קיצוני. ככל שהנזק/השינוי שנעשה במערכת גדול יותר, כך ייקח למערכת יותר זמן לאזן את עצמה. כמו כן, כאשר השינוי גדול, לעיתים האיזון של המערכת ישנה את המבנה שלה והיא לעולם לא תוכל לחזור לכשהייתה לפני השינוי.

מנגנונים אלו הם שגורמים, לבסוף, להיעלמות של פריחת האצות – על ידי התרבות של בעלי-חיים שניזונים מהן, או צריכה של כל החומר האורגני וחזרה לכמות מזון נמוכה יותר שגורמת למוות של האצות “העודפות”, ומנגנונים נוספים.

דוגמה לשינוי במערכת שנעשה על ידי האדם באזור מזרח הים התיכון הוא כריית תעלת סואץ. תעלת סואץ יצרה, באופן מלאכותי, חיבור בין ים סוף (שמקור מימיו מהאוקיינוס ההודי) והים התיכון (שמקור מימיו מהאוקיינוס האטלנטי). שני הימים שונים מאוד בתנאים השוררים בהם ומיני בעלי-החיים שחיים בהם באופן טבעי. פתיחת תעלת סואץ גרמה לתופעה של הגירה של מינים מים סוף לים התיכון (לא ברור לגמרי למה התופעה בעיקרה היא חד-סטרית). הדבר גרם לשינויים בהרכב בעלי-החיים בים התיכון, התרבות מינים מים סוף ודחיקה ואף היעלמות של חלק מהמינים הייחודיים לים התיכון. התופעה נמצאת במעקב של חוקרים ובינתיים לא ברור כמה זמן ייקח למערכת לחזור לאיזון.

בין השפעותיו הנוספות של האדם: דייג יתר, זיהום פלסטיק ושפכים (אורגניים וכימיים), צייד לא חוקי, עבודות ונזק לקרקעית הים ועוד.

האדם כחוליה במערכת

נכון לימים אלו, אנו, בני המין האנושי, שכחנו שאנחנו חלק מהמערכת ולא השליטים שלה. טורף-העל, לא משנה כמה אינטלגנטי ומפותח הוא, אינו בעל כוח רב יותר על המערכת מכל חולייה אחרת בה. בסופו של דבר, אם חוליה אחת נפגעת, כל המערכת חווה את הפגיעה (כשחושבים על זה, אולי פרט לבני האדם. אם אנחנו נעלם, המערכת רק תתאושש מזה 😉). עלינו להבין שאנחנו עוד חוליה במערכת וכשאנחנו פוגעים בה ומזיקים לה, אנחנו פוגעים באופן ישיר ועקיף בעצמנו. האינטרס שלנו (הבריאותי, הכלכלי, ההישרדותי!) הוא להבין את מקומנו במערכת ולעבוד בשיתוף פעולה עם כל חוליותיה וכך הרווח שלנו יהיה הגדול ביותר.

דוגמה ליישום של ההבנה הזו בישראל, הן תקנות הדייג. תקנות הדייג מגבילות ומונעות דייג באזורים מסוימים אשר ידועים כאזורים של רבייה, הטלה ואימון דגיגים. כמו כן, הן מגבילות דייג בשיטות הרסניות ובעונות הרבייה וההטלה. תקנות אלו הן יישום ראשוני של ההבנה שאם נפגע במערכת, אנחנו נהיה אלו שניפגע מהר מאוד בעקבות כך. אם נדוג בעונת הרבייה וההטלה, אם נדוג במקומות בהם גדלים ומתפתחים דגיגים, אם נשמיד את אזור המחייה של הדגים – בשנה הבאה ובשנים לאחר מכן לא יהיה לנו מה לדוג. לקריאה נוספת על דגים בסכנת הכחדה בצלחת שלנו, לחצו כאן.

אפשר להמשיך ולתת אינסוף דוגמאות, אבל עזבו אתכם דוגמאות גדולות, חשבו על מערכת אקולוגית אשר קרובה לביתכם. זו יכולה להיות שלולית חורף, שדה בור שעדיין לא נבנו בו גורדי-שחקים וקניונים, או חצר הבית שלכם, על ציפוריה, חתוליה וג’וקיה 😉, זה יכול להיות גם העץ שענפיו מציצים אל חלון חדרכם. התבוננו וחשבו על החוליות השונות במערכת האקולוגית הזו, כיצד הן משפיעות אחת על השנייה וכיצד הן מושפעות מתנאי הסביבה, היכן אתם משתלבים במערכת הזו.

בואו נשמור על קשר! הירשמו לניוזלטר (בכפתור הצהוב בתפריט הראשי או בתחתית העמוד) וניפגש בתיבת המייל שלכם פעם בחודש עם כל מה שחדש במגזין.

שלכם,
אלכסנדרה