מה מעלה לכם בראש המילה ‘זיהום’?
רוב האנשים ישר חושבים על פסולת, שפכים כימיים ואורגניים נשפכים לנחלים ולים, אולי גם זיהום אוויר.
אתמול, ה-21/12, היה היום הכי קצר בשנה. או אולי נכון יותר לומר – הלילה הכי ארוך בשנה. האמת, שזהו רק תירוץ בשבילי לדבר על נושא שהמודעות אליו בקרב רוב האנשים נמוכה – עד לא קיימת: זיהום אור.
האם ידעתם שבארץ יש שמורת טבע אחת שמוגדרת ‘שמורת אור’. זוהי שמורת מכתש רמון. היא נקראת ככה כי, מלבד הגבלת הגישה והפעילות האנושית באופן כללי בה – ישנו דגש מיוחד על נושא האור שחודר לשמורה. עד כדי כך, שיש הסכם עם העיר מצפה רמון שתגביל את עוצמת התאורה בשעות החשכה למינימום הדרוש ולא מעבר על מנת לצמצם את חדירת האור לשטחי השמורה.
אז למה אור הוא מזהם?
נתחיל מדוגמה קלאסית ויחסית מוכרת:
אבקועי* צבי הים, שבוקעים לרוב עם רדת החשכה, נעזרים בקצף הגלים ונצנוץ אור הירח והכוכבים המשתקף במים כדי למצוא את דרכם אל הים. אך מה קורה כשבסמוך לחוף בו בקעו יש טיילת שוקקת חיים ואורות? האורות המסנוורים של העיר מושכים אליהם את האבקועים וגורמים להם ללכת בכיוון ההפוך מהים. כך האבקועים מוצאים את מותם מדריסה, טריפה של בעלי חיים או תשישות.
*אבקוע – צאצא של בעל חיים שבקע הרגע מהביצה (לרוב, מדובר בזוחלים).
התופעה כל כך חמורה במקומות מסוימים בעולם, עד שיש מתנדבים שפועלים בלילות עונת בקיעת צבי הים על מנת לדאוג שהאבקועים מגיעים ליעדם.
צאצאי צבי הים הם לא היחידים שנפגעים. התאורה המלאכותית פוגעת באופן ישיר בחיות לילה שראייתם מותאמת לחשכה, כמו עטלפים, תנים, עופות נודדים ועוד. ראייתם משתבשת וכך יכולת ההתמצאות במרחב, הציד ואיתור המזון. באופן זה ציפורים נודדות טועות במסלולן ומתנגשות בבניינים ותנים ויונקים נוספים נדרסים.
אבל זה רק היבט אחד של זיהום אור. על שעונים ביולוגיים שמעתם?
השעון הביולוגי
לרוב היצורים החיים יש שעון ביולוגי על פיו מתרחשים תהליכים פיזיולוגיים והתנהגותיים מחזוריים. המנגנונים משתנים בין בני אדם, צמחים ומיני בעלי חיים שונים, אבל לרוב מדובר במחזורים של 24 שעות שמושפעים מאור השמש ונקראים ‘מקצב צירקדי’.
דוגמה למחזור ביולוגי שונה הוא מחזור הגאות והשפל על פיו פועלים בעלי החיים שבאזור הכרית – הגאות והשפל. על רבים מהם דיברנו בכתבה על טבלאות הגידוד בחוף שדות ים ובסדרת הכתבות “מצאתי בחוף הים”.
במקרה של המחזור הצירקדי, הגוף קולט את האור הכחול שבקרני השמש ובהתאם מתזמן תהליכים פנימיים (פיזיולוגיים), כמו שינה וערות, ותהליכים התנהגותיים, כמו צייד.
תאורה מלאכותית משנה לגמרי את בית הגידול. למשל, היא מושכת כמויות אדירות של חרקים ולכן נותנת יתרון לטורפי חרקים, כמו מיני עטלפים מסוימים – על חשבון מינים אחרים שנדחקים.
יותר מזה, תהליכים של אור וחושך קריטיים ליצורים שמייצרים חמצן על פני כדור הארץ ומהווים את הבסיס לחיים עליו: פיטופלנקטון וצמחים. התאורה המלאכותית אליה הם נחשפים משדרת מסר הפוך מהמסר שמקודד ב-DNA שלהם ושתואם את התהליכים הטבעיים על פני כוכב הלכת. כתוצאה מכך הם נכנסים למצב עקה (סטרס, מתח) והופכים פגיעים לטפילים ומזיקים.
לא מעט מדובר על הנזקים של המכשירים הסלולריים לאדם, לאיכות השינה, הבריאות הפיזית והנפשית שלו. בעוד שאנחנו יכולים לבחור את רמת התאורה אליה אנחנו נחשפים – היצורים החיים שבסביבתנו לא יכולים והתאורה המלאכותית שמתלווה לנוכחות האדם נכפית עליהם.
תאורה מלאכותית לא בהכרח גורמת לזיהום אור
לא כל תאורה מלאכותית גורמת לזיהום אור ונזק אקולוגי. למעשה, הכל עניין של מודעות ותכנון נכון:
העדפה של תאורה צהובה על פני “תאורת יום”, תאורה חסכונית וכזו שמאירה אך ורק את השטח שיש צורך להאיר פותרת את הבעיה.
יש בייבי סטפס שגם אתם יכולים ליישם!
כל אחד ואחת מאיתנו יכולים לתרום את חלקם לצמצום זיהום האור. אז מה עושים?
- חוסכים. דואגים לכבות אורות שאין בהם צורך, בחדרים, במרפסת ובחצר.
- מדליקים אורות גבוהים בכביש רק כשחייבים.
- בטיול או קמפינג בטבע בלילה – מצמצמים את התאורה למינימום הדרוש ודואגים לכוון אותה לאזור שבו יש צורך בה.
- כשבונים או משפצים – בוחרים בתאורת חוץ צהובה וחסכונית ומתכננים מראש את התאורה כך שלא תזלוג לשמיים ואל מחוץ לשטח בו היא נדרשת.
מרגישים שלמדתם משהו חדש? עזרו לי להעלות את המודעות לנושא ושתפו את הכתבה.
וכמובן, אל תשכחו להצטרף לניוזלטר (בכפתור בתפריט הראשי או בתחתית העמוד) לעדכונים על כל מה שחדש במגזין אחת לחודש למייל.
שלכם,
אלכסנדרה
2 Responses
יכול להיות מחוץ לנושא.
כשרציתי לצלם את השמים זרועי הכוכבים, מצאתי מפה כזו.
קל מאוד בישראל
https://www.lightpollutionmap.info/#zoom=7.51&lat=33.4152&lon=35.5998&layers=B0FTFFFFFFFFFFFFFFFFF
מאוד בנושא! איזה יופי!! תודה 🙂