בקטגוריה ‘השראה אנושית‘ במגזין אני שואפת להביא לכם כמה שיותר סיפורים של אנשים שעשו (ונמצאים תמיד) בתהליך לחיים מתחשבים בסביבה, יוזמות מעניינות ודמויות מיוחדות שיכולות ללמד אותנו עוד זווית הסתכלות חדשה ויצירתית – כל מה שיעניק לכם (וכמובן גם לי) את הכלים והמוטיבציה להתחיל ולהתמיד בתהליך שלכם.
הפעם אני שמחה להציג בפניכם את מתן אלקובי, יזם סביבתי, שתוך כדי התהליך האישי שלו הבין שהוא מעוניין לגייס למטרה את “אנשי המיינסטרים” כמוהו, כמוני, כמוכם.
קריאה מהנה!
“אני הייטקיסט במקור. בין השאר, הייתי ממפתחי האפליקציה ‘ביט’ של בנק הפועלים. במשך 12 שנים התעסקתי בסביבות פיתוח משעממות, תכנות, ניהול צוותים, פרויקטים, גאנטים תקציביים וכו’.
עולמות הקיימות תמיד היו בי לפרקים יותר ולפרקים פחות. היו תקופות שהתנדבתי, היו תקופות שממש עבדתי על דפוסי התנהגות חדשים כחלק מתפיסת העולם שלי של מינימליזם ושאיפה לאפס פסולת.”
איך הגעת למינימליזם ו’אפס פסולת’?
“המינימליזם נכנס לחיי בלי ששמתי לב או שידעתי שיש מושג כזה. אני פשוט בן אדם ששואף כל הזמן להתייעל. תמיד ראיתי בעצמי אדם שצועד בשבילי חייו עם תיק גב שכל חפציו בו. כמו סיירת שיוצאת רק עם מה שצריך. אין לי שום סנטימנטים לחפצים, אם אין לי שימוש בחפץ אני לא משאיר אותו. היום ההעדפה שלי היא לדברים מיד שניה, או כאלה שאני יכול למחדש ולהחזיר לשימוש.
אל עולם האפס פסולת הגעתי דרך החיפוש אחרי wellness, בריאות. כך גיליתי שיש המון חומרים לא בריאים שכולנו נחשפים אליהם יום יום בבית. החומרים האלו נמצאים בכל מקום, בדיאודורנט, במוצרי הרחצה, בכלי האוכל ובמוצרים אחרים. כשכל הדברים האלה מתחברים, אתה מבין פתאום מה אתה אוכל ואיך זה משפיע, ואתה מבין מה אתה לובש ואיך זה משפיע ואיך הכלים שבהם אתה משתמש ביום יום משפיעים… אז אתה שואל את עצמך “האם אני רוצה לרסס את זה על עצמי? האם אני רוצה להיות חלק מתהליך שמזהם או חלק מתהליך אחר?”, אתה מתחיל לקבל החלטות מודעות של צרכנות נבונה.
אני אדם סקרן, אז החלטתי לחקור מה אני יכול לשנות בחיים שלי, חיים מודרניים שמשלבים קריירה וסדר יום עמוס, אבל גם רצון ליצור מקום טוב יותר לחיות בו עבורי ועבור הסביבה. זה התחיל מדברים בסיסיים: ויתור על כלים חד-פעמיים, החלפת קופסת הפלסטיק בקופסה מחומר אחר, אפילו ויתרתי על מיקרוגל לפני כמה שנים. התהליך שלי היה מאוד הדרגתי, בטפטופים, ערכתי המון שינויים קטנים בתחומים שבהם הרגשתי שאני יכול לעשות את השינוי.
אני מאמין שזו אבולוציה בריאה מאוד. כדי ששינוי יהיה אותנטי אתה בוחר את ההרגלים שאתה מרגיש שבטווח הקצר אפשריים עבורך. ואז נדרשת חזרתיות שנמשכת חודשים עד שההרגלים האלה הופכים לחלק מה-DNA שלך.”
אתה באמת מאמין שאפשר לחיות חיים של אפס פסולת?
“לא. מדובר בשילוב של ההיכרות וההבנה של חומרי הגלם שסביבך, למה הם משמשים ויכולים לשמש ויצירת מודעות למה שאנחנו צורכים. במיזם שלנו אנחנו לא שואפים ולא מחפשים אנשים שהם 100% בתוך זה. אני מעדיף שיהיו בישראל היום 2 מיליון איש שעושים 60% ולא 100 אלף איש שעושים 100%. המטרה היא לגייס את ההמונים.
הערת העורכת: בעבר הייתה לי שיחה עם מתן אחר, מתן פרנקו, שראה את הדברים בצורה שונה ממני ומהמרואיין שלנו היום. לקריאת השיחה שלנו לחצו כאן.
אני רואה שיש יותר ויותר אנשים שמצטרפים למעגל הזה. כבר לא מדובר רק קבוצות סגורות בפרדס חנה – כרכור או קהילות אקולוגיות. פתאום לאן שלא תסתכלי כולם עם תיקי כותנה, אפילו בגדי יד שנייה הפכו לטירוף. חברות ענק כמו זארה פתאום פותחות חנות יד שנייה, נייק עושה שינויים ופטגוניה מצהירה שכל הרווחים העתידיים שלה יתרמו לעמותות סביבתיות וחברתיות. היופי בתהליך הזה הוא שהתהליך חד-כיווני, אין חזרה ממנו. ברגע שמצמצמים את ההשפעה הסביבתית ועוברים לאנרגיה ירוקה – המשקיעים והלקוחות לא יהיו סבלנים למהלך הפוך.”
איך מהייטקיסט עם מודעות סביבתית הפכת ליזם סביבתי?
“תמיד חייתי בקצב מאוד גבוה, עבדתי המון שעות על הרבה דברים במקביל. בנוסף לסיפוק, זה מביא איתו גם שחיקה אדירה. כשפרצה מגפת הקורונה – כמו כולם, הרגשתי שאני צריך לעצור ולעשות מיקוד לתוך עצמי ומה שחשוב לי.
המינימליזם והשאיפה לאפס פסולת בערו בי. הצטרפתי לקבוצות, הכרתי אנשים וב-2020, בגיל 35, עזבתי את ההייטק והצטרפתי למיזם “אפס פסולת” של אסתי חרמש (מייסדת ושותפה), אישה מדהימה שיש לה ים של ידע ונתינה אינסופית.
המיזם
“אין הרבה מיזמים שפונים לקהל המיינסטרים כמונו. בלי הפחדות, בלי סיסמאות – אנחנו פשוט מספקים חלופות מעולות וגם את כל הסיבות בגללן צריך לבחור בהן. לא רק בגלל הסיבה המוסרית או הערכית, שחשובה בפני עצמה, אלא קודם כל הבריאותית.
חנות Refeel
“Refeel היא החנות המקוונת הראשונה בארץ והמטרה שלה לשלב פתרונות איכותיים, שימושיים, אופנתיים ואסתטיים – וגם בעלי אימפקט סביבתי. כל החברות שמוצריהן משווקים בחנות מצהירות ומשקפות את העשייה הסביבתית שלהן.
אין הרבה חנויות בישראל ובעולם שהולכות על כל הצ’ק ליסט שכולל את: איכות הסביבה, סחר הוגן, חומרים טבעוניים… אנחנו עושים את המאמץ כן לעמוד בו. אנחנו עורכים מחקר על כל חברה, בודקים מי היצרן, מה הערכים שלו, נפגשים עם המנכ”לים, מגיעים למפעלים ובודקים שהם עומדים בתנאים הנדרשים, האם העובדים מועסקים בתנאים הוגנים, האם יש לחברה את כל התעודות והאישורים המתאימים… אנחנו דורשים שקיפות מלאה מהחברות שאנחנו עובדים איתן. בדרך הזו אנחנו מתגמלים את החברות והיצרנים הנכונים.”
אתה טוען שאתם פונים למיינסטרים, אבל המחיר של חלק מהמוצרים עלול להרתיע קהל מסוים.
“אנחנו לא מחפשים את הזול ביותר, אלא הולכים על המוצר שמיוצר באיכות ובאחריות הסביבתית הגבוהה ביותר. המחיר כמובן משקף את האיכות של המוצר, הסטנדרטים הסביבתיים הגבוהים ואת השרשרת האנושית שעוטפת את המוצר.
פה בדיוק נכנסת הצריכה הנבונה. חישוב כלכלי פשוט יראה שמדובר בהשקעה מאוד משתלמת. את אותו הבקבוק הרב פעמי, שאפשר לקנות בכל מקום (בכ-80 שקלים), רוב האנשים מחליפים שלוש פעמים בשנה (הוצאה כוללת של 240 שקלים). הבקבוק שלנו (149-179 ₪) מגיע עם אחריות לכל החיים. זו איכות וחיסכון ברמה אחרת.
סיבה נוספת למחירים הגבוהים היא מיעוט יצרנים אקולוגיים. ככל שהצרכן יאותת יותר שהוא רוצה את המוצרים האלה וירכוש אותם כך יצטרפו יצרנים נוספים והתחרות תוריד את המחירים.”
נכון להיום אני לא רואה בחנות מוצרים של חברות ישראליות. האם חיזוק עסקים קטנים ומקומיים הוא לא חלק מהאג’נדה?
“אנחנו שואפים להכניס ייצור מקומי כחלק מהאג’נדה, אבל נתקלים בבעיה – אנחנו לא עושים הנחות לישראלים ואנחנו לא מוצאים מותגים ישראלים שעומדים בדרישות שלנו. בישראל בולט במיוחד חוסר השקיפות. בעוד שכשאני פונה למותג בצרפת אני מקבל מיד למייל את כל התעודות, הדו”חות והמסמכים ודלתות המפעל פתוחות בפניי – בישראל מתקשים עם זה. מפעל שלא מוכן לחשוף בפנינו את כל המידע אנחנו עוצרים מיד את התהליך איתו.
העסקים היחידים שכן עונים על הדרישות לא יכולים לספק את המוצרים בכמויות שבהן אנחנו צריכים אותם. אם מישהו יבקש ממני לכל עובדי החברה שלו 250 תיקים אותה מעצבת מתל אביב תצטרך להתבודד במשך שלושה חודשים כדי לייצר אותם. זה לא יישים.
אני יכול לגלות לך שיש לנו פרויקט שמתבשל שיציג גם עסקים מקומיים ויפנה לקהל הפרטי, כך שיתמוך בעסקים קטנים וסביבתיים.
בנוסף, אנחנו עובדים על תו איכות שיסמן מוצרים שאכן עומדים בכל התנאים הסביבתיים והמוסריים – לעומת חברות שפשוט שמו עלה על האריזה וכתבו “eco”.
ייעוץ וליווי לחברות וארגונים
“ב”אפס פסולת” וב-Refeel אנחנו מתמקדים בנושא הפסולת, בדגש על פלסטיק. זה לא אומר כמובן שפלסטיק חשוב יותר מתעשיית הבשר, מתעשיית האופנה או תעשיות אחרות. זה לא בא אחד על חשבון השני, אלא כל אחד פועל בערוצים שהוא יכול ומזהה חלון הזדמנויות.
במסגרת “אפס פסולת” אנחנו נותנים ייעוץ נקודתי או ליווי מתמשך לחברות וארגונים שמעוניינים לעשות שינוי סביבתי. יחד עם יועץ הקיימות שלנו אנחנו בונים תוכנית עבודה בהתאם לתחום שבו הלקוח מבקש לעשות את השינוי. את חלק מהפתרונות אנחנו מספקים ועבור חלק מהפתרונות אנחנו יוצרים חיבורים רלוונטיים. למשל, עשינו חיבור בין מסעדה בהרצליה לחברת ‘גוטה’ שמספקת פתרונות רב פעמיים למשלוחי מזון – חיבור שהתברר כמוצלח ועובד מצוין.
אנחנו מראים לארגונים כמה שזה יותר משתלם כלכלית להוריד את הרגל מהגז עם החד פעמי ולעבור לרב פעמי. ממוצע צריכת החד-פעמי לאדם הוא מעל 5-6 כוסות ביום. מדובר במאות כוסות ביום לעסק קטן, ואני כבר לא מדבר על חברות של 5000 עובדים. חברה שמשקיעה בכוסות הרב פעמיות – ב-25 שנים הקרובות לא מזמינה יותר שרוולים של חד פעמי. הכוסות שלנו פוגשות את החד פעמי ב-400 שימושים מבחינת מחיר, אבל משמשות ל-10,000 שימושים. וכמובן שאם יש בעיה בכוס אני מחליף לחדשה.
בנוסף, אנחנו מספקים שירות השכרת כוסות לאירועים. אנחנו מלווים אוניברסיטאות בפתיחת סמסטר, פסטיבלי בירה וכדומה. חסכנו כבר מאות אלפי עד מיליוני כוסות שהיו נזרקות. מעבר להשפעה הסביבתית – גם חוויית המשתמש נעימה יותר. מסתבר שאנשים מרגישים יותר בנוח לחזור עם כוס רב פעמית למילוי חוזר של בירה. משהו שם יותר זורם. כך יוצא שגם המכירות עולות וגם הפארקים נשארים נקיים – ונחסכות עלויות הניקיון.
כל לקוח הוא עולם ומלואו, אנחנו לומדים וחוקרים את האתגרים שלו ותופרים לו חליפה אישית. בין השאר, ליווינו את שגרירות ארצות הברית, עמותת “צלול”, “אנשי הים התיכון” ועוד.”
בייבי סטפס
איזה תובנות יש לך מהתהליך שלך לחיים בריאים ומתחשבים יותר בסביבה?
“אני מאמין שכל אחד מהקוראים, במספר החלטות פשוטות ולא מסובכות, יכול לעשות טוב יותר לעצמו, לסביבה ולעוד הרבה אנשים אחרים שתומכים בשרשרת האספקה הזו. אנחנו חיים בתרבות של שפע, בעידן הכי טוב שהיה אי פעם לאדם, ודווקא בגלל זה אין שום סיבה לרוץ ולקנות בכפייתיות דברים כי גם מחר כשנתעורר הכל יהיה זמין.
בתור איש מיינסטרים קלאסי, אין לכם מושג איזו תחושת שלווה ושקט מגיעים עם התהליך הזה. מעבר להורדה של העומס הקוגנטיבי, יש משהו נהדר בלתת ולמסור ולעשות טוב לאחר… יש המון מחקרים שמצביעים על זה שמעבר לחומרים הכימיים שמופרשים כתוצאה מכך, לפעמים יש לנו יותר כוחות לעשות למען האחר מאשר לעשות למען עצמנו. אז תעשו טוב איפה שאתם יכולים, אם לא למען עצמכם אז למען האחר. זה עושה פלאים לאישיות כבן אדם, אתה הופך לרגיש, חומל, מודע יותר ומקבל החלטות טובות יותר. זה משפיע גם על תחומים אחרים בחיים. אתה לומד לחקור, והופך לאוטודידקט באיזשהו מקום ומאפשר לעצמך כל הזמן להתפתח. הופך לחברתי יותר, סביבתי יותר ומתפתח אישיותית.
אין צורך לתכנן כדי להתחיל. תתחילו בצעדים קטנים ויומיומיים, תנסו ותתנסו, תראו מה עובד ולא עובד, ומה שלא עובד – לא חובה. זה בסדר. הרעיון הוא להתמקד בחיובי. איפה אני יכול לעשות ולשנות? אולי זה לוותר על החד פעמי, אולי זה בקניית הבגד הבא, או בבחירת המותגים מהם אני קונה כדי שהכסף שלי ילך למקום הנכון.
הכי חשוב אל תהיו אדישים, היו אכפתיים ומעורבים בסביבה, בחברה ובבריאות של עצמכם.”
איפה אנחנו יכולים למצוא אותך ואת כל העשייה הנפלאה הזו?
“אנחנו זמינים בכל ערוצי התקשורת, כדי שאפשר יהיה ליצור איתנו קשר בקלות:
בקהילת הפייסבוק ‘אפס פסולת ישראל’, בעמוד האינסטגרם ובאתר שלנו ‘אפס פסולת ישראל’.”
מקווה שנהניתם ואם אתם עדיין לא מנויים לניוזלטר זה הזמן לעשות את זה (באמצעות הטופס בתחתית העמוד או הכפתור בתפריט הראשי)!
שלכם,
אלכסנדרה
