ראש השנה קרב ובא, ו”שנהיה לראש ולא לזנב” וכל זה… אבל חשוב שנכיר רגע מקרוב את הדג הזה שבצלחת שלנו (רק אני מרגישה שהוא מסתכל עליי?!).
היי! אני לא טבעונית ואפילו לא צמחונית, אני לגמרי אוכלת-כל ואוהבת לאכול כמעט כל מאכל שתגישו לי (כן, גם רגל קרושה, אין על רגל קרושה!), אבל זה לא סותר את זה שחשוב שנהיה מודעים למה שיש לנו בצלחת.
אז בואו נדבר רגע על ה”הרבה” דגים שיש לנו בים.
אין הרבה דגים בים.
יותר מזה, הכחדת דגים היא אחת מהבעיות הסביבתיות החמורות של זמננו.
קצב הדיג בכל העולם עבר את קצב יכולת ההתרבות של הדגים.
בישראל התרחשה ירידה של 45% בשלל הדיג הכולל תוך 15 שנים. הירידה בשלל נובעת מהירידה בכמות הדגים בים.
בסקרים שנעשו בישראל ובטורקיה נמדד גודל הדג הממוצע שנתפס, נחשו מה. גודל הדג הממוצע בישראל הוא 11 גרם לעומת 120 גרם באנטליה. ומה זה אומר? זה אומר שהדיג בישראל כל כך אינטנסיבי, שהדגים נתפסים עוד לפני שהם מספיקים להתבגר ולגדול.
דג שנתפס לפני שהגיע לבגרות מינית הוא דג שלא ייצר את הדור הבא, מה שאומר שבשנה הבאה יהיו עוד פחות דגים בים, פחות שלל דיג. לקריאה נוספת על הים כמערכת שכל בורג בה חשוב לתפקוד שלה ועל ההשפעות שלנו עליה כנסו לכאן.
למה זה אמור לעניין אותנו?
דגים הם המקור העיקרי לחלבון בישראל ובעולם כולו. עשרות מינים של דגים טריים מגיעים מהים התיכון ודגים שמקורם בחוות גידול לא יכולים להתחרות איתם. כמו כן, הים הוא משאב שאינו נתון לפגעי מזג האוויר ולתהפוכות גיאו-פוליטיות. אם נדע לנהל את המשאב הזה נכון, נוכל להנות ממנו עוד שנים רבות מספור.
לחצו לקריאה על האוברדרפט שלנו בבנק של כדור הארץ.
בנוסף, ענף הדייג מספק פרנסה לכ-1000 אנשים שעובדים בתחום במשרה מלאה או חלקית ורבים מהם מגיעים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. אליהם מצטרף ענף הדיג הספורטיבי שמוערך שמגלגל כ-100 מיליון שקלים בשנה.
ב-2016 נכנסה רפורמת הדיג שבאה להגן ולנהל בצורה נכונה את משאב הדיג. בין עיקריה: הפסקת שיטות דיג הרסניות (למשל, דיג מכמורת) תוך פיצוי הוגן של הדייגים; הגנה על מינים נדירים כמו צבי ים, דולפינים, כרישים, ולוקוסים (דקרים); הפסקת דייג בעונת הרבייה; קביעת אזורים מוגנים להתחדשות על בסיס תוכנית שמורות הטבע הימיות של רשות הטבע והגנים ועוד.
מה הקשר בין דייג יתר לבין היכחדות דולפינים? לחצו כאן כדי לגלות.
אני לא יודעת אם יש פה דייגים בקהל, אבל אני מניחה שרובנו לא דייגים –
אז למה בכלל אני חופרת על כל זה?
כי רפורמת הדיג אומנם מסירה מעט מהלחץ שמופעל על אוכלוסיות הדגים, אבל זה ממש ממש לא מספיק ויש לנו מה לעשות בעניין.
מי הם הדגים שבסכנת הכחדה?
טונה כחולת סנפיר
מדובר באחד הדגים המרשימים בים התיכון. זהו דג טורף שמהירות השחייה שלו מגיעה ל-70 קמ”ש (!) והפרטים הגדולים ביותר שלו שנצפו מגיעים לאורך של 4 מטרים ומשקל של קרוב ל-700 קילוגרם. גודל דג רגיל הוא כשני מטרים והם מגיעים לגיל של 35 שנים. הטונה מגיעה לבגרות מינית בסביבות גיל 4, אך לעיתים ניצודה לפני שמספיקה להגיע לגיל זה.
דקר הסלעים
או בשפתנו, לוקוס. דג טורף ששוכן בשוניות סלעיות בקרבת החוף בים התיכון ומסתתר במערות ובכוכים שבסלע. מה שמעניין בדג הזה זו העובדה שכל הדגים מתחילים את חייהם כנקבות וחלקם הופכים במהלך חייהם לזכרים. בעונת הרבייה מתקבצים המוני דגי דקר יחד ומפרישים את תאי הרבייה שלהם אל המים. ההתקבצויות האלו הופכות אותם למטרה קלה לדיג.
אם אתם חוגגים את החג, אני בטוחה שלפחות אצל חלקכם יככב הדג, בליווי הראש כמובן, על השולחן, וחוץ מזה, אני חולה על סושי.
מינים נוספים שנמצאים בסכנת הכחדה, שאחת הסיבות העיקריות לכך היא דיג, הם צבי ים וכרישים. צבי ים נתפסים פעמים רבות ברשתות (דייגים אחראים מתקשרים לדווח על כך, בעוד שאחרים משחררים את הצב בעודו פצוע חזרה אל הים, שם סיכויו לשרוד קלושים). בנוסף, לעיתים מסתבכים צבי ים ובעלי חיים אחרים ברשתות רפאים (רשת נטושה שמצאה את דרכה אל הים) ונפצעים מקרסי דיג. כרישים, לעומתם, ניצודים באופן מכוון או נזרקים אל החוף כשלל לוואי שאין בו צורך למרות היותם בסכנת הכחדה.
אז מה אפשר לעשות?
המנעו מקניית טונה כחולת סנפיר. היום היא כבר לא משמשת לשימורים, אבל היא כן נמכרת במחיר גבוה ומוגשת במסעדות סושי ודגים. אם לא כתוב במפורש מין הטונה, בררו עם המלצר או הטבח על איזה מין טונה מדובר. טונה כחולת סנפיר? וותרו על המנה או החליפו את הדג.
כמו כן, הימנעו מקנייה והזמנה של מנות דג לוקוס.
ראיתם צב ים פצוע או כריש שנפלט אל החוף? ראיתם כרישים שעומדים למכירה בשוק דגים (זה כולל גם חתולי ים וגיטרנים)? דווחו למוקד של רשות הטבע והגנים בטלפון *3639, או במייל mafish2014@gmail.com. המוקד פועל 24 שעות ביממה.
למידע נוסף על דייג יתר ורפורמת הדייג, מוזמנים להיכנס לאתר ‘החצי הכחול’.
והכי חשוב, שתפו את הפוסט עם אנשים שהולכים לארח בערב החג או “סתם” אוהבים סושי 😉.
שיהיה לנו חג שמח, בריא ומתחשב בסביבה.
וגם – הירשמו לניוזלטר (בכפתור הצהוב בתפריט הראשי או בתחתית העמוד) וניפגש אחת לחודש בתיבת המייל שלכם עם כל מה שחדש במגזין.
שלכם,
אלכסנדרה
