יכול להיות שאתם ממש בתחילת הגילוי של חיים מתחשבים יותר בסביבה ואולי אתם כבר בעיצומו של התהליך. כך או כך, ישנה תמיד שאלה שמרחפת באוויר – עד כמה הפעולות שלי באמת משמעותיות? בהנחה שאני היחיד.ה שמבצעת אותן האם יש להן בכלל השפעה?
אם נשים רגע בצד את האופטימיות שנמצאת בבסיס כל התוכן במגזין הזה – לא כל פעולה שנעשה, אם נהיה היחידים שעושים אותה, תשנה משהו לטובה, אבל יש פעולות שכן ועל חלקן נדבר בכתבה הזו.
המדד שבוחן את מידת ההשפעה (לרעה) של הפעולות שלנו נקרא ‘טביעת רגל פחמנית’. כתבתי עליו בפירוט בכתבה על האוברדרפט שלנו בבנק של כדור הארץ.
בסיכום שנת 2022 סיפרתי איך הגעתי לתקופה קצרה לעבוד בחברה לייעוץ בנייה ירוקה. כבר לפני כן עולם הבנייה הירוקה סיקרן אותי, אבל זו לא חכמה גדולה, כי בינינו, הכל מסקרן אותי. ההתנסות, ובעיקר תחושת ההחמצה על שלא קיבלתי את הידע שלו ציפיתי ולא השפעתי כמו שהייתי רוצה להשפיע בתפקיד – עוררו עוד יותר את התאבון שלי ללמוד על בנייה בכלל ועל השפעת המבנה לו אנחנו קוראים ‘בית’ על הסביבה.
מטרת הכתבה הזו לאפשר לכם הצצה דרך חור המנעול על מציאות של מגורים מקיימים. מגורים שלוקחים בחשבון את הסביבה הטבעית וטובתה, ומיטיבים כלכלית ובריאותית עם שוכני הבית. הכתבה הזו מיועדת לכל מי שמחפשים מגורים או משרדים חדשים, מתכננים שיפוצים או אפילו את בניית בית חלומותיכם.
המידע שאחלוק איתכם פה מבוסס על הידע שרכשתי בתקופת עבודתי כיועצת בנייה ירוקה ועל הספר “21st Century Sustainable Homes” מאת Mark Cleary (עורך). אם הצלחתי לעורר בכם עניין, זו היא יריית הפתיחה עבורכם להמשך מחקר עצמאי ברחבי הרשת ובירור עם האדריכל.ית או קבלן השיפוצים שלכם לגבי טכניקות, חומרים ויישום בפועל.
אז בואו נתחיל!
עכבר העיר-עכבר הכפר
יש שלב בחיים, אחרי שממצים את הבילויים עד השעות הקטנות של הלילה, שמחפשים את השלווה והנחלה. כל אחד מגיע לשלב הזה בגיל אחר, אבל הוא מגיע ואיתו החלום – בית בכפר. לקום בבוקר לקול ציוץ הציפורים במקום לקול צופרי המכוניות וקרוז האוטובוס, לקפוץ בחיוך לצרכנייה של הישוב במקום לעמוד בפקקים לסופר, לנשום את אוויר ההרים או היער הצלול במקום את עשן האגזוזים.
אני ממש מצטערת על מה שאני הולכת להגיד עכשיו אבל – הרבה יותר אקולוגי לגור בעיר.
הנה, אמרתי את זה. עכשיו אסביר.
בכתבה על מעברים אקולוגיים דיברנו על המושג ‘קיטוע בתי גידול’. הסיבה העיקרית היום להיכחדות המונית של מיני יצורים חיים (צמחים ובעלי חיים) היא אובדן בתי הגידול הטבעיים שלהם. זה כמובן לא קורה ברגע. קודם מתחיל קיטוע – שטח טבעי גדול נקטע על ידי תשתיות כמו כבישים, מסילות רכבת וישובים קטנים. הישובים הולכים ומתרחבים, איתם מתרבות התשתיות שמשרתות את תושביהם וכך ננגס עוד ועוד חלק מהשטחים הטבעיים עד שנוצרות מובלעות טבעיות שמנותקות אחת מהשנייה, קטנות מלספק את כלל המשאבים להם זקוקים היצורים החיים ומסכנות את יציאתם על ידי כבישים ובעלי חיים שטופחו על ידי האדם (היי חתולי רחוב) עד להיכחדותם.
לעומת זאת, עיר קיימת, בה כבר יש תשתיות והיא מאורגנת בצורה שמאפשרת חיים של בני אדם רבים על שטח קרקע קטן יחסית – פוגעת משמעותית פחות בבתי הגידול הטבעיים שסביבה.
בנוסף, מגורים בעיר שוקקת מאפשרים הגעה ברגל או בתחבורה ציבורית תוך זמן קצר לכל שירות שאתם צריכים ולמקומות עבודה – בעוד שבישוב תהיו תלויים ברכב בשביל כל דבר כמעט. מה שאומר – עוד גזי חממה.
הגודל כן קובע
אנחנו פה עדיין במקום של חלומות, אבל היי, גם לבחורה ממעמד הביניים מותר לחלום על בית פרטי בכפר, או שכבר לא.
ככל שהבית שלנו גדול יותר, לרוחב ולגובה, כך הוא צורך יותר חומרי בניין, יותר שטח טבעי ויותר אנרגיה. יותר אנרגיה פירושו יותר משאבים ויותר גזי חממה שנפלטים לאוויר, לפחות בישראל, בה החשמל עדיין מיוצר מדלקים מאובנים (פחם, נפט וגז).
לכן בית קטן שתוכנן היטב יהיה הבחירה האקולוגית יותר. בינינו, גם החסכונית יותר לכיס ולגב (אני אומנם עדיין גרה בדירת 45 מ”ר, אבל זה מספיק מטרים רבועים כדי להבין שאני לא מעוניינת לנקות הרבה יותר מזה).
בידוד
הו! הגענו לסעיף הקסם. זה המקום בו בהשקעה חד-פעמית אתם והסביבה מרוויחים בגדול בטווח הארוך.
בחרו בחלונות מבודדים בעלי זיגוג כפול או אפילו משולש אם אתם גרים באזורים קרים/חמים יחסית בארץ, מזכוכית מסוג Low E (זכוכית בעלת ציפוי מבודד ששומר על טמפרטורת החלל) ובמילוי גז ארגון. אתם כמובן לא בהכרח צריכים את כל שלושת התכונות – וזה המקום להתייעץ עם איש מקצוע.
לא אשקר, מדובר בהשקעה כספית מכובדת פלוס, אבל כזו שמחזירה את עצמה בטווח הארוך דרך חשבונות החשמל.
בידוד לא מתחיל ונגמר בחלונות. לעומת הקירות העבים שאנחנו מכירים מאירופה, הבנייה בארץ לא מבודדת באותה מידה, בטח אם אתם גרים בקומת הגג. לכן כדאי לדאוג גם לתוספת שכבת בידוד בקירות ובתקרה. בתחום הזה יש מגוון של חומרים בטווחי מחירים שונים ולכן ההוצאה הכספית לא בהכרח גדולה מאוד, אך בהחלט משתלמת.
חומרים מבודדים טבעיים ואקולוגיים לדוגמה הם: שעם, סיבית דחוסה אותה ניתן גם לערבב עם נייר ממוחזר, פנלים סנדביץ’ PIR (פנלים מחומר מבודד ידידותי לסביבה, לא רעיל והיפואלרגי שבו השתמשו לבידוד אחד מהבתים בספר שהוזכר מעלה).
עוד דרכים לייצר בידוד שישמור על הטמפרטורה בבית מפני השמש הישראלית:
צביעת הגג בצבע רפלקטיבי (לבן, למשל) וגינת-גג. צמחייה סופחת אליה את קרני השמש ומורידה משמעותית את הטמפרטורה בסביבתה. לכן גינה שכזו הופכת לגורם בידוד מעולה בנוסף לשפע היתרונות האחרים שלה. זה המקום להתייעץ עם מהנדס בניין כדי להבין מה האפשרויות שלכם.
ייצור חשמל באופן עצמאי
שימוש באנרגיית השמש מרגיש מובן מאליו במדינה שטופת השמש שלנו. למרות זאת, היחסים עם ייצור אנרגיה סולרית ברמת האדם הפרטי נמצאים בישראל בריקוד של עליות ומורדות כבר שנים. אני בטוחה שלכל מי שבחר לוותר על דוד השמש לטובת דוד גז או חשמל יש את הסיבות שלו.
אבל התכנסנו כאן לשם עתיד טוב יותר, ויהיו הסיבות הללו משכנעות ככל שיהיו – אין הצדקה ממשית לוויתור על השימוש במקור האנרגיה האינסופי והחינמי שנקרא שמש. אז הדבר הבסיסי ביותר שכמובן תוכלו לעשות, אם עדיין אין לכם כזה – זה דוד שמש.
אבל אנרגיה סולרית לא נגמרת כאן. בחלק מהבתים עליהם קראתי האנרגיה הסולרית שמיוצרת באמצעות לוחות פוטוולטאיים (מייצרים אנרגיה מאור השמש, בדומה לדוודים שלנו), בשילוב עם בידוד מעולה ותכנון נכון של מערכות אוורור פאסיביות – מילאו את כל צרכי האנרגיה של משק הבית, ללא תלות ברשת החשמל המקומית.
אז אם יש לכם את השטח לכך – השקיעו וחברו את מערכת החשמל הבייתית ללוחות סולריים. אם תצליחו לצרוך פחות אנרגיה משתייצרו תוכלו גם למכור חשמל לחברת החשמל.
תוך כדי כתיבת מילים אלו עשיתי חיפוש מהיר בגוגל והגעתי לאתר של חברת אנטרפוינט, שמסביר בצורה מאוד מפורטת על התקנת פאנלים סולריים ללקוחות מכל הסוגים, כולל פרטיים, על העלויות ועל הרווחים האפשריים ממכירת החשמל לחברת החשמל. ממליצה להגיע לשאלות והתשובות בתחתית עמוד הבית.
תאורה
תאורה מלאכותית צורכת אנרגיה וכשהיא לא מתוכננת מתוך מודעות לסביבה היא גורמת גם לנזק ישיר לסביבה הטבעית (על כך תוכלו לקרוא בכתבה על זיהום אור).
אז איך חוסכים באנרגיה וממקסמים את השימוש בתאורה טבעית בבית?
יוצרים הצללה בזווית וברוחב שלוקח בחשבון את זווית השמש בעונות השונות. כלומר, כזו שמצלה מפני השמש הגבוהה והיוקדת של ימי הקיץ החמים, אך מאפשרת את חדירת קרני השמש הנמוכות של ימי החורף.
ברמת התכנון, תקרה גבוהה וחלונות גבוהים בהתאם ימקסמו את התאורה הטבעית של החלל, כמו גם התחשבות בתכונות הסביבה הטבעית ותכנון פתחים בהתאם – שימוש בעצים קיימים להצללה, למשל.
מים
התרגלנו לשמוע שישראל מתייבשת, לפחות עד שנולדה ההתפלה. בעוד שהתפלה היא לא פתרון קסם שפותר אותנו מחיסכון במים – מים שפירים הם משאב שהולך ומדלדל בכל העולם. רק תחשבו על כמות המים הראויים לשתייה שיורדים בכל הדחת אסלה.
לצורך כך יש פתרון מעולה שמתאים לבתים פרטיים – מערכת מים אפורים. מדובר במערכת שאוספת את המים מהכיורים והאמבטיה ומעבירה אותם ניקיון שהופך אותם לראויים לשימוש לכביסה (מה שמצריך השקעה כספית לחיבור המערכת ולכן השימוש העיקרי והמועדף הוא-) ולהשקיית הגינה.
צעד נוסף וחשוב לשימוש מים הוא איסוף מי גשמים. האיסוף נעשה בשתי דרכים ולשתי מטרות שונות:
דרך ראשונה: באמצעות מערכת ייעודית שמעבירה את מי הגשמים ניקוי ראשוני ומעבירה לשימוש להדחת האסלה ולמכונת הכביסה. מדובר במים ללא אבנית כלל ששומרים על בריאות הצנרת וחוסכים בטווח הרחוק אלפי שקלים למשק הבית.
הדרך השנייה: באמצעות “גינת גשם”. המטרה במקרה הזה היא לנתב את מי הגשמים אל הנתיב הטבעי שלהם, אל מי התהום, במקום שיאבדו במערכת הביוב וממנה ישירות אל הים. היתרון המשמעותי עבורנו בכך היא שמי גשמים אלו יהפכו למי שתיה בדרך זו. למה ואיך? תוכלו לקרוא בכתבה על מי התהום.
מהי אותה “גינת גשם”?
גינה שמורכבת מצמחיית בר מקומית וללא דשא שתול או חיפוי של הקרקע. הרווח הוא רווח משולש: צמחיית הבר המקומית שמורגלת בתנאי חום ויובש לא צורכת כמות גדולה של מים ומאפשרת לרובם לחלחל דרך הקרקע החשופה (הודות לכך שלא שתלנו עליה דשא או הנחנו חיפוי כלשהו). באופן הזה אנחנו חוסכים במי השקיה ובעבודה וטיפוח הגינה (כי מדובר בצמחיית בר שלא זקוקה לטיפוח שלנו). בנוסף, אנחנו מחזקים את המגוון הביולוגי המקומי ותורמים לתפקוד המערכת האקולוגית. תוכלו לקרוא עוד על חיזוק המגוון הביולוגי מהחצר או מהמרפסת כאן.
חומרים
בתחום החומרים יש היררכיה ברורה, כשבמקום הראשון הפעולה המיטיבה ביותר עם הסביבה ובסדר יורד החלופות שלה.
- צמצמו עד כמה שאפשר שימוש בחומרים. איך? מוותרים על חיפוי. אפשר לעשות זאת, למשל, על ידי שימוש בבטון חשוף לשביל הכניסה.
- שימוש חוזר בחומרים מבנייה תעשייתית מצמצם פסולת ומאפשר יציבות וחוזק יוצאים מן הכלל למבנה (מה שגם יכול לאפשר ממש חצר על הגג). בנוסף, שימוש בחומרים קיימים ממבנים שפורקו מזרז משמעותית את הבניה – בבית שבו נעשה הדבר הרכבת השלד התבצעה ב-12 שעות במקום בשבועיים.
- שימוש בחומרים ממוחזרים. פה יש מקום לפתיחת המחשבה ויצירתיות. כמעט כל חומר ניתן למיחזור, אבן, עץ, מתכת ועוד. באחד הבתים בספר, לדוגמה, עשו שימוש בקרשי העץ שהרכיבו את האסם בן 100 השנים כחיפוי לבית. התוצאה הייתה אסתטיקה שמשתלבת בהרמוניה עם הסביבה, תוספת בידוד, ערך היסטורי ואפס נזק לסביבה כתוצאה מהפקת משאבים חדשים והשמדה או הטמנה של החומרים הישנים.
- אם מבחירה או אילוץ פניתם לחומרים חדשים, העדיפו חומרים שקרובים ככל הניתן לצורתם הטבעית. רוב החומרים יאבדו מאיכותם ככל שיעברו יותר סבבי עיבוד (ומיחזור), תהליך שגם לו השלכות סביבתיות. לדוגמה, השיטה היפנית Shou Sugi Ban לשימור עץ ללא עיבוד וציפוי בחומרים כימיים.
- העדיפו חומרים מקומיים וממקור אחראי (כאלה שמגובים בתעודות ועומדים בכל התקנים המחמירים הנוגעים לסחר הוגן ולשמירה על הסביבה).
- פניתם לחומרים מלאכותיים? וודאו שמדובר בחומרים שאינם רעילים ושאינם גורמים לנזק סביבתי לאחר יציאתם משימוש.
לבסוף, שיקול שחשוב לקחת בחשבון הוא אורך החיים והתחזוקה שנדרשת עבור החומר. למשל, חיפוי עץ מצריך תחזוקה שוטפת והחלפה, בעוד שבטון הוא לנצח. פיתרון שמיטיב עם הסביבה הוא כזה שמצמצם עד כמה שניתן את השימוש במשאבים ולכן עמידות החומר לאורך זמן והאפשרות למחזר אותו חשובה לא פחות מהמקור ממנו הוא מגיע.
תכנון
הייתם אולי מצפים שהתכנון יהיה הנושא הראשון להתייחס אליו, אבל השארתי אותו לסוף מתוך הנחה שרובנו לא עומדים מחר לבנות את בית חלומותינו. אם אתם ברי המזל שנמצאים בדיוק בשלב הזה, הנה כמה דברים חשובים לקחת בחשבון ולוודא עם האדריכל והקבלן:
- האם המבנה לוקח בחשבון את הסביבה הטבעית שלו, מתחשב ומכבד אותה? למשל, האם יכרת עץ בוגר לצורך בניית הבית? כדאי לשקול לאפשר לאדריכל יצירתיות ולהתאים את המבנה לעץ.
- האם המבנה המתוכנן לוקח בחשבון את תנאי הסביבה – כיוון השמש, הרוחות, טוואי השטח – וממקסם את השימוש בהם לטובת התנאים בתוך המבנה (אוורור, תאורה טבעית וכדומה)?
- מתכננים בריכה? בריכה ללא כימיקלים שתמוקם בצד שממנו מגיעה השמש והבריזה (אם יש כזה) תסייע בקירור הבית בימי הקיץ החמים (על ידי אידוי) ותחסוך עד פי 4 בצריכת האנרגיה למיזוג הבית.
- אם התברכתם בשטח גדול במיוחד לבניה – שקלו חצר פנימית (בית בצורת ח’) למקסימום אוורור ותאורה טבעית.
- שקלו בנייה מתקדמת באמצעות מבנה מוכן מראש (מעץ, למשל. חלקי המבנה מיוצרים במפעל ומובלים ומורכבים כמו “פאזל” באתר הבנייה). למבנה כזה לא מעט יתרונות כמו צמצום פסולת הבניין הודות לייצור תעשייתי במפעל וצמצום ההפרעה לסביבה הודות לזמני הרכבה מהירים יותר ללא צורך בכלים כבדים רבים. אל תשכחו לוודא כמובן שהחומרים (עץ, המפ או כל חומר אחר) מגיע ממקור אחראי.
לסיכום
קיימים אינסוף, ממש אינסוף, פתרונות מסורתיים, יצירתיים וגם טכנולוגיים שהופכים את הבית שלנו לירוק יותר על ידי חיסכון באנרגיה, במים, בחומרים ובנזק ישיר ועקיף לסביבה. לרוב, הפתרונות היעילים ביותר הם אלה הפשוטים והמסורתיים. הם אלה שיכולים להביא, בהוצאה כספית נמוכה, לרווח משמעותי סביבתי וכלכלי בטווח הלא רחוק (ברמה שאין צורך בכלל במערכת מיזוג אוויר בימי הקיץ החמים ביותר!). היופי הוא שאת רוב הפתרונות שהצגתי תוכלו ליישם גם בדירה בעיר.
והכי חשוב – כל צעד שתבחרו, קטן ככל שיהיה, בעל משמעות גדולה לסביבה, לעתיד שלנו, לבריאות שלכם ושל בני משפחתכם ולכיס.
אם אהבתם את התוכן ועדיין לא נרשמתם לניוזלטר, אני מזמינה אתכם לעשות זאת בטופס בתחתית העמוד וניפגש אחת לחודש עם כל מה שחדש במגזין.
שלכם,
אלכסנדרה
