ב-24/3 חל יום האקלים הבינלאומי. בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, בוטל מצעד האקלים ובמקום זאת, עמותת מגמה ירוקה הרימו את הכפפה וארגנו כנס לייב בפייסבוק, שכלל הרצאות, פאנלים, שיחות פתוחות ועוד, ונמשך מהשעה 9:00 בבוקר ועד השעה 22:00 בערב.

כאשת מקצוע ואשת חינוך וכמי שחרטה על דגלה את השילוב של חינוך וסביבה, הרצאתה של חגית גפן, מנכ”לית הרשת הירוקה, שעסקה בחינוך בעידן של משבר, עניינה אותי במיוחד ונתנה לי רעיונות רבים לקידום הנושא באמצעות הבלוג.

השבוע התחילו ילדי ישראל והעולם את שנת הלימודים. לכבוד מאורע זה אסכם את דבריה של גפן ואציג את העקרונות המרכזיים של המסרים החינוכיים הסביבתיים אותם אנו מעבירים לדור הצעיר ואשר ילוו את תכני המגזין בנושאי חינוך סביבתי.

לחצו לקריאה מה אני חושבת על מקצוע הלימוד גיאוגרפיה בישראל ואיך הוא קשור לחינוך סביבתי.

מה הוא העתיד שאנחנו רוצים להשאיר לילדינו?

המעשים שלנו בעלי השפעה מכריעה על עתיד זה, המודעות שלנו, הצריכה, השינוי שאנחנו מוכנים לעשות באורח החיים שאליו התרגלנו, אך לא פחות חשובים הם המסרים שאנחנו מעבירים לדור הבא שיקבל מידנו את העולם הזה לניהולו. מדובר גם בדוגמה האישית, אך לא רק. בסופו של דבר, הילדים של היום חווים כרגע עולם במשבר, עולם של צריכה מופרזת, של שימוש בדלקים מאובנים, זיהום אוויר והתמעטות משאבים. הדור הזה עובר שינוי דרמתי יחד עם דור המבוגרים שחי כיום ואם לא נשתף את הדור הצעיר בתהליך שאנחנו עוברים, בחשיבותו, הרבה מהעבודה הקשה ירד לטמיון.

בפוסט הזה אני פונה לכל מי שרואה בעצמו דמות חינוכית. אני מאמינה שכולנו, ללא יוצא מן הכלל, דמויות חינוכיות מתוקף ההכשרה המקצועית שלנו, מתוקף היותנו הורים לילדים, או מתוקף היותנו מבוגרים שהדור הצעיר צופה בהתנהגותם בכל מקום, בוחן ומסיק מסקנות.

כללי בסיס בחינוך סביבתי

קיימים ארבעה כללי בסיס בחינוך סביבתי –

כלל מספר 1: כשאנחנו מגייסים את הדור הצעיר לפעולה, חשוב שהגיוס יהיה ממקום של אופטימיות ולא ממקום של תחושת משבר ואבדון.

כלל מספר 2: התאמת המסרים לגילאים השונים.

כלל מספר 3: הן במסגרת השיעורים בבית-הספר והן במסגרת הבלתי-פורמלית ובבית, הקריאה לפעולה נמצאת בבסיס המסרים שנעביר לילדים, לא די במידע תאורטי.

כלל מספר 4: בכל הגילאים, חשוב ליצור חיבור אישי ורגשי עם הטבע וחשיבות השמירה עליו. יצירת חיבור זה מתחילה בגיל הרך, אך אין לוותר עליה גם בגילאים המתקדמים יותר.

מסרים לפי גילאים

נתחיל בגילאי הגן ותחילת בית-הספר היסודי (כיתות א-ב). בגילאים אלו נחנך לאהבת הטבע, לנוכחות בו, להערכת הדברים הטובים וליצירת חוויות חיוביות בטבע. נדבר על ערכים של שמירה וניקיון, אחריות אישית, פעולה משותפת למען הסביבה.

חשוב שהילדים יבלו בחוץ על בסיס קבוע ולא פעם בשנה בטיול פסח או סוכות, כך הם ילמדו את הסביבה. כאשר ילדים מבלים זמן רב בחוץ הם לומדים להבין את מזג האוויר, לערוך התאמות לשינויים בו (למשל, יודעים שביום חם לוקחים בקבוק מים וכיצד להתאים את הבגדים למזג האוויר בחוץ). התחושות מתחדדות והילדים עוברים הכשרה להסתגלות למצבים של אי-וודאות והכרה בהיות בני האדם חלק מהטבע, חלק מהסביבה.

בכיתות הגבוהות יותר ביסודי (ד-ו) ובגילאי חטיבת הביניים יש להמשיך את התכנים והמסרים שדוברו קודם-לכן, אך תוך העמקה בהבנת מורכבותה של המערכת האקולוגית, ההשפעה של כל גורם על תפקודה וההשפעות שמתגלגלות אלינו, בני האדם. חשוב להמשיך ולהדגיש שקיימים פתרונות ולעודד חשיבה יצירתית וצמצום הצריכה וטביעת הרגל האקולוגית.

מה חשוב לא לדבר עליו?

חשוב מאוד לא לדבר על נקודת האל-חזור ולאזן כל הזמן בין הסיפור של הפגיעה במערכת האקולוגית והפעולות והפתרונות לפגיעה זו.

בגילאי התיכון (י-יב), אך לא רק, בני הנוער כבר נחשפים ושומעים בתקשורת על משבר האקלים, בחדשות, בתוכניות טלוויזיה וברשתות החברתיות (למשל, גרטה שסחפה אחריה בני נוער רבים מכל העולם). חלק מבני הנוער מתחברים ופועלים בנושא וחלק מבולבלים ולא יודעים מה לעשות עם המידע. חשוב מאוד שמבוגרים משמעותיים, שמכירים באופן אישי את הילדים (הורים, מורים, מדריכים וכו’) יתווכו את המידע בהתאם לרקע של הילד.

בגילאי התיכון אפשר וצריך לדבר על תעשיית הדלק, על הפחמן וניתן לרכך פחות את המסרים המפחידים ולהעביר יותר את כובד משמעות הנושא. חשוב להסביר לבני הנוער את העמדות השונות ולתת להם הזדמנות להשתתף כפעילים, אך לא ללחוץ. יהיו כאלה שלא ירצו לקחת חלק וחשוב לאפשר להם זאת.

אחת הדוגמאות לפעולה יצרנית שהפכה נפוצה במסגרות חינוכיות שונות היא גינה אקולוגית – יצירת המזון באופן עצמאי.

דוגמה אישית

נקודה קריטית בחינוך סביבתי (ובחינוך מכל סוג שהוא) היא הדוגמה האישית. אי אפשר להתייחס לנושא הקיימות והשמירה על הסביבה ללא דוגמא אישית. חשוב שאורח החיים שאליו מחנכים יהיה נהוג בבית ובחיי היום-יום של הילד כשמדובר בחינוך של ההורים. בבתי-הספר ובמוסדות חינוך אחרים, חשוב שאנשי הצוות יעברו הכשרה מתאימה ויזדהו עם הערכים שאליהם הם מחנכים. אין גלאי אמת טוב יותר מילד, אם לא תהיו אמתיים, הילדים יעלו עליכם מהר מאוד.

בסופו של דבר, מדובר בחינוך ערכי מתוך הבנה שאנחנו חלק ממערכת מופלאה ואנחנו משפיעים עליה ומושפעים ממנה. מדובר בערכים של כבוד, אחריות, צניעות וחמלה ואלו הם ערכים שרלוונטיים לכל אחד, ללא קשר לרקע החברתי, הכלכלי או הרוחני שממנו הוא מגיע.

ואתם? היכן אתם רואים את עצמכם כדמות חינוכית שמנחילה את הערכים של השמירה על הסביבה? האם יש לכם סיפורים וחוויות מניסיונכם האישי?

בואו נשמור על קשר! הירשמו לניוזלטר בתחתית העמוד או בכפתור הצהוב בתפריט הראשי וניפגש אחת לחודש בתיבת המייל שלכם עם כל מה שחדש במגזין.

שלכם,
אלכסנדרה