fbpx

המקום להתאהב בטבע ולחקור איך לשמור על הסביבה בלי לוותר על רמת החיים אליה התרגלנו,

לטרוף את העולם ולהשאיר אותו שלם

דיונות החול – סיפור הרפתקאות
האזנה למאמר

מכירים את התחושה של הרגליים ששוקעות בחול החם בדרכנו אל החוף, גרגיריו קטנטנים והתחושה היא שהם רצים במערבולת בין האצבעות (אזהרת טריגר לבעלי קושי בוויסות החושי)? בעונת החורף הגרגירים האלו פוגשים אותנו בנסיעות לאורך קו החוף. גרגירי החול האלו לוחשים סיפור על מסע ארוך ומאתגר ועל עולם מסתורי ויפיפה שנמצא ממש מתחת לאף שלנו או מתחת לגלגלי רכב השטח שלנו ואשר מסתיים בדיונות החול (או שהוא רק מתחיל?).

אני פה כדי להפוך את הנסתר לגלוי ולספר לכם את הסיפור ואולי בסופו נצא יחד עם כמה מסקנות חדשות.

המידע הבא מבוסס על החוברת של החברה להגנת הטבע.

דיונות חול, שפך נחל פולג

היווצרותן של דיונות החול

מסעם של חולות החוף מתחיל ברמות אבני החול של סודן, שנוצרו מבלייה של סלעי גרניט בהרי אתיופיה. נהר הנילוס סוחף את הגרגירים מאזור זה אל הים התיכון. במהלך המסע לאורכו של נהר הנילוס, סלע הגרניט שמורכב מצורן (קוורץ) ומינרלים נוספים מתפרק, כל המינרלים נמסים במי הנהר, מלבד הקוורץ שנותר מוצק ומופיע כגרגירי חול קטנים. גרגירי החול שהגיעו אל שפך הנילוס מובלים על ידי זרמי חוף לאורך האגן המזרחי של הים התיכון ועולים צפונה, לאורך חופי ישראל וצפונה עד ללבנון. הגלים זורקים את גרגרי החול אל קו החוף, וכשהם מתייבשים, הרוחות מסיעות אותם פנימה ליבשה.

רק רוחות חזקות במיוחד יגרמו לנדידת חול, לרוב אלו הן הרוחות הדרום-מערביות. כשהרוח פוגשת ביבשה, עוצמתה נחלשת, והחול שוקע בערמות, המכונות בעברית ‘חוליות’ (או ‘דיונות’ בלועזית).

ככל שמצפינים לאורך חופי ישראל, ומתרחקים ממקור אספקת החול, הולכים ומצטמצמים שטחי הדיונות. רכסי הכורכר במרכז הארץ ובצפונה מהווים אף הם מכשול לנדידת חול מזרחה, ליבשה.

דיונות חול, שפך נחל פולג

הדיונות הישראליות יחידות במינן

האקלים במרכז ובצפון ישראל הוא ים תיכוני, אשר מתאפיין בחורף קר, רטוב וקצר וקיץ חם, יבש וארוך. זהו אקלים נדיר יחסית, עשיר ומגוון בצומח וחי.

אגן הים התיכון נחשב ל”נקודה חמה” (Hot spot) מבחינת שמירת הטבע בקנה מידה עולמי וישראל נמנית על אחד ממוקדי המגוון הביולוגי הגדולים באזור. השילוב של שלוחת חולות מדברית מהסהרה באקלים ים תיכוני הוא נדיר וייחודי לישראל. החולות מהווים מסדרון אקולוגי למעבר אוכלוסיות צומח וחי ממדבר סהרה אל החבל הים תיכוני ועליהם להתאים עצמם לתנאי האקלים של החוף. לעומת זאת, מיני צומח וחי ים-תיכוניים המגיעים אל החולות צריכים להתאים את עצמם לאתגרים שבית הגידול החולי מציב.

מאתגר לחיות בדיונה

המיקום הגאוגרפי המיוחד של חולות החוף, בין אזורי אקלים שונים בשילוב עם התנאים הקשים שהחול מציב, הופכים את רצועת החוף ל”מעבדה” אבולוציונית להתפתחות מינים ותת-מינים שאין כמותם באף מקום אחר בעולם, מינים אנדמיים (שמתקיימים במקום מסוים בלבד) לישראל ולסביבתה.

התנאים הקשים בבית הגידול החולי מציבים אתגרים לקיומם של צומח וחי. מינים שאינם מסוגלים לעמוד באתגרים הללו לא ישרדו בחולות, אך אלו שמותאמים לכך ישגשגו שם. התנאים הקשים בדיונות מאופיינים ב: טמפרטורות קיצוניות, מחסור במים, חוסר יציבות של הקרקע, קושי בתנועה על פני החול, התחפרות בתוך החול ומליחות גבוהה.

דיונת חול

עולם החי בדיונות החול

מאחר ואין טוב ממראה עיניים, הנה מספר דוגמאות לבעלי חיים וצמחים שחיים בדיונות:

לחצו כאן כדי לקרוא על הנחשים בישראל.

ומה מקומו של האדם?

בנייה חופית וימית (תחנות כוח, נמלים, מרינות, שוברי גלים ועוד) שפוגעת בהסעת החול ומזרזת פגיעה ברכס הכורכר; שינויי אקלים, שפוגעים בתהליכים ביולוגיים הקשורים בהיווצרות הדיונות והתנאים בהן; שתילת צמחים מייצבי חולות (לדוגמא, ידיד החולות, עצי שיטה כחלחלה, צלקנית החרבות ועוד) אשר פוגעים בנדידת החולות; ורכבי שטח.

דיונות חול, שפך נחל פולג

בואו נדבר רגע על נהיגת שטח והשפעותיה.

מצד אחד, רכבי שטח תורמים במידה מסוימת למניעת התייצבות החולות, אבל! הם מסכנים את המטיילים בחולות ודורסים את בעלי החיים שנקרים בדרכם ומחילותיהם, תוך פגיעה ישירה ועקיפה בתשתית בית הגידול.

הפתרון הוא פשוט – יש לכם ג’יפ שמותאם לנהיגת שטח (היום כבר לא מובן מאליו עם כל הג’יפים העירוניים שצצו להם)? בטח לא קניתם אותו כדי לחפש חניה בימי שישי במרכז העיר. כשאתם יוצאים לשטח, סעו רק במקומות המורשים לכך ואל תתעלמו משילוט שאוסר על הנהיגה בשטחים מסוימים, עכשיו אתם יודעים למה הוא מוצב שם.

אין לכם ג’יפ או שלא בא לכם לנהוג בשטח? צאו לטיול רגלי בדיונות החול, חפשו את עקבות בעלי החיים, התבוננו במתרחש תחת רגליכם, תוך כבוד לסביבה והימנעות מהפרעה עד כמה שאפשר. לא תאמינו, אבל דווקא ההליכה הרגלית בדיונות החול תורמת למניעת ייצוב הדיונות ולשימור התנאים הייחודיים של סביבה זו. השעות המומלצות הן מוקדם בבוקר, מעט אחרי הזריחה, או בשקיעה, אלו שעות שיא הפעילות שבהן כל החבר’ה יוצאים ממחילותיהם.

דיונות חול, שפך נחל פולג

נהניתם מהפוסט? הירשמו לניוזלטר בתחתית העמוד או בכפתור הצהוב בתפריט הראשי וניפגש פעם בחודש בתיבת המייל עם כל מה שחדש במגזין.

שלכם,
אלכסנדרה

יש עוד! פוסטים נוספים שאולי יעניינו אותך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

היי, אני אלכסנדרה שלומי

אני ביולוגית ימית, אשת חינוך ויוצרת ומפתחת תוכן.
אני פה כדי ללמוד לשלב בין תענוגות החיים הטובים ואכפתיות ושמירה על הסביבה, מתוך כבוד וייראה לאמא טבע וגם מתוך רצון להשאיר עולם טוב יותר לדורות הבאים.

The Golden Whale הוא מגזין טבע, לייף סטייל אקולוגי וחינוך סביבתי, שמטרתו להעניק לאנשים סקרנים, אך עסוקים, תחושת פליאה והשראה, מוטיבציה, וכלים לשמור על הסביבה בלי לוותר על רמת החיים אליה התרגלו.

אתגר ECOLIFESTYLE-30

אתגר קליל ומהנה שיניע בחייכם את השינוי למען הסביבה ויוכיח לכם שאפשר גם
להנות מכל מה שיש לעולם להציע וגם לשמור עליו!

סיור
"סודות החוף הסלעי"

רוצה לגלות את חופי הים התיכון של ישראל כפי שלא הכרת מעולם? לגלות את שפע החיים והיופי המפליא שנמצא כאן, בשכנות איתנו?

אני מזמינה אותך להצטרף אליי לסיור חווייתי באורך כשעה וחצי בחוף הים, בין ועל הסלעים.

יש לך שאלה?

רוצה שניפגש כל חודש בתיבת המייל שלך?

סיורים

אוהבים את הים? סקרנים לגלות עוד על החופים בישראל, מאפייניהם הייחודיים ובעלי החיים ששוכנים בהם, ממש מתחת לאף שלנו?
הסיורים שלי במיוחד בשבילכם!

סיור חווייתי באורך כשעה וחצי.
הסיורים מתקיימים בשלושה חופים:
גן לאומי חוף השרון (געש)
בלו ביי נתניה
שדות-ים

עלות למשתתף: 110 ש”ח
*קיום הסיור מותנה בהרשמה של 6 אנשים לפחות ולכל היותר 15 איש.

לפרטים והרשמה מלאו את הטופס בהמשך העמוד.

דילוג לתוכן