הטמפרטורות בשיאן וכך גם תדירות המפגשים עם שכנינו הזוחלים והחשש מפני הפגישות האלו. כל קיץ אני נתקלת בתמונות של ראשי נחשים רצוצים ומתכווצת. זה לא שאני לא מפחדת (פחד מוות) מנחשים, אלא שהידע שרכשתי עליהם מוריד את סף החרדה. כשלומדים על יחסי הגומלין בינינו, בני האדם, והנחשים, על המינים שבאזורנו, על הדרכים להימנע ממפגש עם נחשים ואופן הפעולה במקרה של מפגש או אפילו הכשה – זווית ההסתכלות משתנה לגמרי.

ויודעים מה עוד עוזר לי להוריד את סף החרדה מפני הטבע ושוכניו? לקבל מהם השראה, להכיר את התכונות הכי מופלאות שלהם וללמוד מהם. כך, למשל, עשיתי עם עכבישים.

אז השיעור הראשון שלמדתי על נחשים הוא ש-

הם לא פולשים לבית שלנו – אנחנו פלשנו לבית שלהם

“שיעור הריבוי של האוכלוסייה האנושית בישראל הוא הגבוה ביותר מבין המדינות המפותחות וכבר כיום צפיפות האוכלוסייה בה היא השנייה בגודלה מבין מדינות אלה” (חיות בר בעיר ובכפר/יורם שם-טוב). זה אומר שיישובי האדם הולכים להשתלט על עוד ועוד שטחים פתוחים וטבעיים ובכך לצמצם את מקומות המחייה של חיות הבר, הנחשים ביניהן. אוכלוסייתן של רוב חיות הבר הולכת ומצטמצמת בעקבות כך, חלקן נכחדו כבר לחלוטין מאזורינו (ומהעולם בכלל). במקומן מופיעים מינים מתפרצים, (כמו חזירי בר, שפנים, תנים ועורבים אפורים), שנקראים כך בעקבות התרבותם החדה כאשר המערכת האקולוגית יוצאת מאיזון.

עובדה מעניינת: מיני טורפים, שזקוקים לשטחי מחייה רחבים יותר מאוכלי עשב, הם אלה שנוטים יותר לחדור אל יישובי האדם ולהסתגל לנוכחותנו.

כך יצא שהנחשים יחד עם זוחלים אחרים, שבתי הגידול הטבעיים שלהם הולכים ונעלמים, הולכים ונעלמים גם כן. “האמיצים ביניהם” שחודרים אל יישובי האדם, לרוב מוצאים את עצמם נדרסים על ידי רכבים ונהרגים על ידי בני אדם.

זה המקום שבו נדגיש שכל מיני הנחשים בישראל הם ערך טבע מוגן ופגיעה בהם היא עבירה על החוק.

השיעור השני שלמדתי הוא ש-

הנחשים חיוניים כחלק מהמערכת האקולוגית הטבעית והעירונית

נחשים הם בעלי חיים טורפים ויש להם תפקיד חשוב מאוד בבקרה על כמות המכרסמים ומזיקים אחרים על ידי טריפתם.

הנה כמה עובדות מעניינות עליהם:

• לנחשים יש אוזן פנימית בלבד ולכן שמיעה היא לא הצד החזק שלהם. הם לא שומעים כמעט אף צליל מלבד זעזועים בקרקע.
• גם חוש הראייה של רוב מיני הנחשים לא מפותח במיוחד והם רואים רק קרניים אינפרה אדומות, כלומר מזהים חום, שיכול להעיד על טרף פוטנציאלי.
• החוש המפותח ביותר של הנחשים הוא חוש הריח. הנחש אוסף את מולקולות הריח מהאוויר באמצעות הוצאת הלשון ומוביל אותן אל אזור חישה בחך העליון שלו, ממנו מגיע המסר אל המוח.
• רוב קבוצות הנחשים התפתחו בזכות היכחדות הדינוזאורים.
• נחשים גדלים במהלך כל ימי חייהם.
• אויביהם הטבעיים של הנחשים הם ציפור החיוואי, חתול, גירית דבש, קיפוד, נמייה ועוד – חלקם פיתחו עמידות לארס של הנחשים. אתם יודעים מה המסקנה המתבקשת? רוצים שהם יטרפו נחשים? תפסיקו להאכיל אותם (או להשאיר את פח הזבל פתוח).

ניתן לחלק את הנחשים לשלוש קבוצות:

נחשים לא ארסיים – אין להם שיני ארס והנשיכה שלהם אינה מסוכנת. ההשלכות של הנשיכה הן אותן השלכות של כל נשיכה, כלומר אפשרות לזיהום מקומי.

נחשים תת-ארסיים – לנחשים האלו יש שיני ארס אחוריות. הם מחדירים את הארס באמצעות נשיכה חזקה ולעיסה. לארס לוקח יותר זמן לחדור וברוב המקרים הוא לא מסוכן לאדם, אלא גורם לנפיחות מקומית.

נחשים ארסיים – בעלי שיני ארס קדמיות דקות וחדות, שמחדירות את הארס במהירות בנשיכה קצרה. הכשתם מסוכנת לאדם.

דרקולה או באטמן? ריאיון שכולו עטלפים

השיעור השלישי הוא ש-

בישראל קיימים כ-42 מיני נחשים, רק 9 מתוכם ארסיים ומסוכנים לאדם

מתוך ה-9, המין הנפוץ ביותר ואותו סביר יותר שתפגשו ברוב אזורי הארץ הוא הצפע הארצישראלי. שאר המינים הארסיים חיים בצפון ובשפלה, כשרובם בשפלה.

מלבד הצפע הארצישראלי, תוכלו לפגוש באזור מרכז הארץ ומישור החוף (ובאזורים נוספים) את זעמן המטבעות, זעמן זיתני, ארבע-קו מובהק, עין חתול חברבר, עין חתול אפור, מחרוזן הטבעות, מטבעון מדבר, נחש חולות, נחש מים, שחור ראש, תלום-קשקשים מצוי ועוד. חלקם תת-ארסיים, רובם לא ארסיים כלל.

שימו לב, שלעיתים קשה להבדיל מין נחש ארסי ללא ארסי, במיוחד במבט זריז. למשל, הצפע הארצישראלי הארסי וזעמן המטבעות, שאינו ארסי, דומים מאוד. ההבדל הוא שאצל הזעמן ה”מטבעות” על גבו ברורים ומופרדים אחד מהשני, בעוד שאצל הצפע הציור מרוח.

למידע נוסף על הנחשים בישראל לחצו כאן.

אז איך להימנע ממפגש עם נחש?

נחשים הם בעלי-חיים פויקילותרמיים. זה אומר שהם זקוקים למקור חיצוני על מנת לווסת את טמפרטורת הגוף שלהם ולכן נפגוש בהם לפעמים כאורחים לא מוזמנים בבית (מסכנים, גם להם חם). במקרה כזה, אין לנו איך להימנע מהמפגש ולכן תמשיכו לקרוא כדי לדעת מה לעשות.

בטבע – נחשים מעדיפים מקומות מסתור מוצלים ושקטים ולכן הסיכוי לפגוש בהם גדל מתחת לסלעים ובתוך צמחייה גבוהה וסבוכה. בכדי לחסוך גם לכם וגם לנחש את המפגש הלא נעים, כשאתם יוצאים אל הטבע, בחרו בשבילים מסומנים ומסודרים, כאלה שיש בהם הרבה תנועה והימנעו משבילים צדדיים והרמה והזזה של סלעים. כמובן שזה בנוסף לנעליים סגורות ומכנסיים ארוכים.

אם אתם מחובבי הלינה בשטח, אל תשאירו נעליים וחפצים נוספים שחיממתם במהלך היום ושמועדים לפורענות מחוץ לאוהל. מזכירה שנחשים רואים קרינה אינפרה-אדומה ולכן יש סבירות גבוהה שבבוקר חבר ארוך יחכה לכם בתוך הנעל. בקיצור, תתמודדו עם הריח, זה מה יש.

עצה נוספת וחשובה בהקשר של כל חיות הבר ולא רק נחשים, בטבע ובבית – הימנעו מלהשאיר שאריות אוכל ופסולת אורגנית במקום נגיש (פח פתוח, למשל). שאריות של אוכל מושכות חיות בר שונות אליהן (חזירי בר למשל, אהמ…) וגם מכרסמים. המכרסמים הם טרף לנחשים ואיפה שיש טרף….

עשיתם כל מה שיכלתם ובכל זאת קרה הדבר ונפגשתם. מה עכשיו?

דבר ראשון, ל-א ה-ו-ר-ג-י-ם א-ת ה-נ-ח-ש ! (תזכורת: כל מיני הנחשים בישראל הם ערך טבע מוגן ופגיעה בהם היא עבירה על החוק).

הנחש חושש מכם יותר משאתם חוששים ממנו. הוא לרגע לא חושב שאתם טרף פוטנציאלי ולכן יכיש רק אם תפתיעו אותו או תגרמו לו להרגיש במצוקה. לכן – שמרו מרחק.

הזמינו לוכד נחשים בעל היתר מרשות הטבע והגנים. אולי תופתעו לגלות שיש שפע של כאלו בכל אזורי הארץ – לחצו כאן לאיתור הלוכד הקרוב אליכם. הלוכד יתפוס את הנחש בבטחה לכל הצדדים וישחרר אותו בחזרה אל ביתו הטבעי.

ואם, חס וחלילה, חטפתם ביס?

קבעו את אזור הנשיכה, כך שיהיה ללא תנועה עד כמה שניתן,

נסו לצלם תמונה ברורה עד כמה שניתן של הנחש, תוך שמירה על מרחק בטוח ממנו – חשוב מאוד לצורך זיהוי הנחש והתאמת הטיפול בנשיכה/הכשה.

התפנו לבית החולים הקרוב. הזמינו אמבולנס במידת הצורך.

אה כן, וגם ל-א ה-ו-ר-ג-י-ם א-ת ה-נ-ח-ש !

שימו לב, גם אם אתם חושבים שזיהיתם את הנחש והוא אינו ארסי, חשוב מאוד לפנות בכל מקרה באופן מיידי לטיפול רפואי. רק איש מקצוע מוסמך (לדוגמה, הלוכד שתזמינו) יכול לזהות באופן וודאי את מין הנחש.

לסיכום

מקווה שהצלחתי להרגיע אתכם ולהוריד מעט מהדאגה מלבכם, ואולי, בתקווה, גם למנוע את הרג הנחש הבא.

התמונות במאמר באדיבות צלם הטבע בועז עמידרור, שאת הריאיון איתו במגזין תוכלו לקרוא כאן. מזמינה בחום לעקוב אחריו בפייסבוק, שם תוכלו גם לשטוף את העיניים בפלאי הטבע הישראלי וגם ללמוד עליו.

רוצים להישאר מעודכנים לגבי התכנים שעולים למגזין? הצטרפו לניוזלטר בתחתית עמוד זה או בכפתור הצהוב בתפריט הראשי.

שלכם,
אלכסנדרה