נסתרים מהעין, לא עמוק כל כך באדמה, תחת כל צעד שלנו, זורמים להם מים יקרי ערך. למאגר מים חיוני ומסתורי זה קוראים ‘מי תהום’.
מאיפה הגיעו מי התהום אל האדמה, מדוע מי התהום חשובים כל כך ואיך יש לנו השפעה גדולה עליהם שתקבע את עתיד מי השתייה שלנו?
הרוחות מנשבות, ענני הגשם מצטברים והשמיים נפערים כשמהם נשפכות הטיפות במחול מטקטק. חלקן נופל ישירות אל הקרקע וחלקן על עלים, פרחים, סלעים, גגות בתים… בסופו של דבר גם אלו מוצאות את דרכן אל הקרקע. המסע של הטיפות רחוק מלהסתיים ברגע המפגש שלהן עם הקרקע. הן מזדחלות ומחלחלות דרך הנקבים והסדקים במשך תקופה ארוכה עד שפוגשות בשכבת קרקע שאינה חדירה למים ונאגרות מעליה.
הימצאות של מעיין היא עדות להימצאות מאגר מי תהום מתחתיו.
גשמים הם אומנם מקור המים העיקרי של מי התהום, אך לא היחידי. מי התהום תורמים ונתרמים במים גם מנחלים, מהים ומכל מאגר מים חדיר אחר.
מי תהום בישראל
בישראל שני מאגרי מי תהום עיקריים – אקוויפר ירקון-תנינים ואקוויפר החוף.
אקוויפר ירקון-תנינים משתרע מוואדי ערה ומעיינות שוני ונחל תנינים בצפון ועד הר הנגב בדרום, ומגב הרי יהודה והשומרון במזרח ועד אזור החוף במערב. האקוויפר נובע בשני מוצאים טבעיים: עיינות ראש העין שם מזין את נחל הירקון ועיינות התנינים.
אקוויפר החוף משתרע מרצועת עזה בדרום ועד חולות קיסריה בצפון, ומהים התיכון במערב ועד רגלי ההרים במזרח. במצב תקין כיוון הזרימה של אקוויפר החוף הוא ממזרח למערב, כלומר מי התהום המתוקים מתנקזים אל הים.
איומים על מי השתייה שלנו
כמו שאמרנו, מי התהום נוצרים כתוצאה מחדירה של מים דרך סוגי קרקע מסוימים, אבל כמו שהקרקע חדירה למים, היא חדירה גם לחומרים נוספים. בצורה זו חודרים אל האקוויפר גם מזהמים כמו דלקים, חומרי הדברה, שפכים ועוד.
כמו כן, גם מטמנות לא תורמות למצב. תוצרי פירוק הפסולת (הלא אורגנית) הרעילים מחלחלים גם הם אל מי התהום, מזהמים את הקרקע ואת המים. לקריאה נוספת על פסולת ומיחזור כנסו לכאן.
כשני שליש מהמים במשק הישראלי מקורם במי תהום. בעקבות שאיבה אינטנסיבית של מי תהום בישראל, באקוויפר החוף נוצר מצב של חוסר איזון ששינה את כיוון זרימת המים. כעת המים זורמים ממערב למזרח, כלומר מי הים חודרים אל האקוויפר, ממליחים אותו ופוגעים באיכות המים בו כמי שתיה.
ומה אנחנו יכולים לעשות?
עכשיו אתם בטח אומרים לעצמכם “אוקיי, איך אני כבר יכול להשפיע על מי התהום?!”
אז זהו שלא תאמינו באיזו קלות אנחנו, האזרחים הפשוטים, יכולים לשמור ולתרום למצבם של מים יקרי ערך אלו כך שלילדים ולנכדים שלנו יהיו מי שתייה טבעיים ובריאים.
- אז קודם כל הפרדת פסולת עד כמה שאפשר – אריזות לפח הכתום, מוצרי נייר וקרטון לכחול, אורגני, אם מתאפשר, לקומפוסט… נו, אתם יודעים.
- חסכו במים. גם כשהכנרת לא מתייבשת, מים ראויים לשתייה הם אחד המשאבים המבוקשים בעולם אשר נעלמים בקצב מסחרר.
עכשיו נעבור לדברים הפחות טריוויאליים.
- שטפתם את הבית? את הרכב? את הכלב??? השתדלו לא לשפוך את המים המשומשים עם חומרי הניקיון וההיגיינה לקרקע, לשטחים פתוחים ובכלל. עדיף לא לשפוך גם לכביש/למדרכה, כי אז המים מגיעים למערכת הניקוז שמובילה אותם ישירות אל הים.
מה כן לעשות? לאסוף עד כמה שאפשר את המים ולשפוך אותם לאסלה (שתוביל אותם למתקן טיהור שפכים). - יש לכם בית פרטי? העדיפו חיפוי חדיר למים בגינה (דשא טבעי, חלוקי נחל, דק, אבני טוף וכדומה). הימנעו עד כמה שאפשר מבטון וריצוף (וגם דשא סינטטי) שמונעים ממי הגשמים לחלחל אל הקרקע (וגם דורשים שטיפה).
- ראיתם נזילת דלק או חומר כימי אחר אל הקרקע או אל מקור מים – דווחו לרשות המקומית (אצלנו זה מוקד 106, מניחה שהמוקד הזה פועל בכל הרשויות).
זהו. בחירה קטנה עם השפעה גדולה!
אהבתם? הצטרפו לניוזלטר וניפגש אחת לחודש בתיבת המייל שלכם עם כל מה שחדש במגזין. ההרשמה בתחתית העמוד או בכפתור הצהוב בתפריט הראשי.
שלכם,
אלכסנדרה
4 תגובות
פוסט על נושא חשוב ואקטואלי מאי פעם. תודה על הטיפים.
איזה כייף שאהבת! 🙂
פוסט מעולה ואינפורמטיבי. זה ברור (אני מקווה) לרוב האנשים לגבי חיסכון במים ומחזור פסולת. עם זאת מבט לעומק הוא דבר מאוד חשוב כדי שנבין את ההשלכות של המעשים שלנו על הסביבה ואיך ניתן לשפר ולתקן אותם.
תודה רבה! שמחה שאהבת 🙂