fbpx

המקום להתאהב בטבע ולחקור איך לשמור על הסביבה בלי לוותר על רמת החיים אליה התרגלנו,

לטרוף את העולם ולהשאיר אותו שלם

געגועים לנחל – נחלים וחשיבותם
האזנה למאמר

זה מן קטע כזה, שלמרות הצפיפות הגבוהה במדינתנו הקטנטונת והתחושה שעד לא מזמן הייתה בי כעירונית טיפוסית, שהטבע נמצא במרחק נסיעה, בשטחה של ישראל זורמים עשרות נחלים. יותר מזה, אם רק נפתח מפה או נעשה חיפוש קצר בגוגל, רובנו נגלה שממש לא רחוק מביתנו זורם לו נחל. קולטים?!

נחל פולג, נתניה

עכשיו אתם בטח חושבים “גם כן נחל, בקושי יש בו מים, הוא מריח כמו תעלת ביוב והברחשים שנכנסים לכל חור בפנים גומרים אותנו”, אבל זה לא חייב להיות ככה. לנחלים ולשמירה עליהם חשיבות גדולה גם לבריאות המערכת האקולוגית, אבל גם לאדם, לחייו ולבריאותו, מעבר לערך התיירותי שלהם.

ברוב ימי השנה התרומה של הנחל לים זניחה, אבל בתקופות גשומות מערכת הנחל מסיעה מים מהיבשה אל הים. בנוסף למים וכתלות בעוצמת הזרימה, מסיעים הנחלים סדימנטים (חול, סלעים וחומרים מוצקים נוספים) אל הים וגם חומרים מומסים, ביניהם מינרלים וחומרים אורגניים, ובכך מספקים חומרי מזון למערכת האקולוגית הימית.

הנחלים משמשים בית גידול לבעלי-חיים המותאמים למקווי מים, ביניהם אצות, צמחיית מים, רכיכות, סרטנים, חרקים שונים ודגים. חרקי המים דומיננטיים מאוד בנחלים, לעומת הים, בו הם לא מופיעים בכלל – ובניגוד לשאלה ששאלנו את עצמנו לפחות פעם בחיים “למה כל הג’וקים האלה טובים?!” – הם בורג חשוב במערכת האקולוגית של הנחל.

נוסף על בעלי חיים אלו, הנחל משמש בית גידול לבעלי-חיים יבשתיים, כמו דו-חיים (לטאות, נחשים, צפרדעים ועוד), עופות ויונקים.

נחל פולג, חוף פולג, נתניה

איך נחל נולד?

זה מתחיל ממי גשם שמחלחלים בחריצים באדמה שהם תוצר של מבנה הקרקע או של פעילות האדם. בהדרגה הם מתאחדים לערוצון אכזב* צר ורדוד. ככל שהזרימה חזקה יותר, כך הערוצון מתחתר באדמה והופך לערוץ ארוך יותר ועמוק יותר תוך שהוא יוצר הסתעפויות.

תחת השפעת השיפוע, כאשר ערוצון הנחל זורם במיקום הנמוך ביותר ביחס לסביבתו, נקווים אליו יותר ויותר מים ונוצרת מערכת איתנה, יובלים (ערוץ גדול יותר ובעל זרימה חזקה יותר) שממשיכים לזרום עם השיפוע עד שמתאחדים לנחל איתן אחד.

והפיתולים, מה איתם?

כאשר הרכב הקרקע שבה זורם הנחל הוא אחיד, הנחל יזרום בקו ישר, אך כאשר הרכב הקרקע אינו אחיד, אלא מורכב מקרקע בעלת תכונות שונות ועמידות שונה לשחיקה של המים – המים מתחתרים ו”חופרים” בקרקע באזורים בהם היא חלשה יותר ועמידה פחות מה שיוצר פיתול.

פיתולים בשפך נחל פולג

נקודה מעניינת היא, שבחלק הפנימי של הפיתול זרימת המים נמוכה יחסית (ובהתאם משמשת כבית גידול ליצורים מסוימים, ששונים מהיצורים החיים באזורים אחרים של הנחל). לעומת זאת, בצד החיצוני של הפיתול הזרימה מהירה יותר ונוצרות מערבולות מים חזקות שממשיכות את ההתחפרות בקרקע בצד זה ובכך מרחיבות ומגדילות את הפיתול.

חוץ ממי גשמים שזורמים על פני הקרקע (נקראים ‘נגר עילי’), שהם בדרך כלל המקור העיקרי למים בנחל, ישנם מקורות נוספים שתורמים מים לנחל: מי תהום שנכנסים מנביעות או באמצעות חילחול דרך הקרקעית וגדות הנחל ומים שזורמים בתוך הקרקע, בשכבות העליונות (1-3 מטרים) ולא מגיעים למי התהום, אלא זורמים לכיוון הנחל. מי גשם שיורדים ישירות על הנחל תורמים את התרומה הקטנה ביותר של מים.

מים לא רק מגיעים אל הנחל, אלא גם אובדים ממנו על ידי אידוי, צריכה על ידי צמחיית הנחל וחלחול אל הקרקע.

תעלת הנחל, נחל פולג, נתניה

קיימים מספר סוגים של נחלים והשמות של סוגים אלו בטח מוכרים לכם:
נחל איתן – נחל שבו המים זורמים במשך כל השנה (למשל נחל דן והירדן העליון). כיצד זה קורה? רוב המים בנחל מקורם במי תהום ולכן כל עוד מאגר מי התהום קיים, הנחל מקבל אספקה קבועה של מים.
לעומת זאת, נחל אכזב* – נחל שבו המים זורמים רק במשך חלק מהשנה. במקרה זה ישנם נחלים שהמים מגיעים אליהם בעיקר מנגר עילי וחלקית ממי תהום, וישנם נחלים שהמים מגיעים אליהם מנגר עילי בלבד, בשיטפונות בעיקר.

חשיבות שיטפונות למערכת הנחל

החיים בעיר, במנותק מהטבע, הרגילו אותנו לתפיסה ששיטפון הוא דבר שלילי, שפירושו הצפות כבישים, הפסקות חשמל ובעיקר צרות. אבל למעשה, שיטפונות הם תופעת טבע חשובה מאוד.

שיטפונות הם אירועים מעצבים ובעלי חשיבות גבוהה מאוד לבריאות המערכת האקולוגית של הנחל. במהלך השיטפון כמויות גדולות של מים, סחף וחומרים אחרים מוסעות באפיק הנחל ואיתם גם יצורים שמאכלסים אותו, אל הים.

שיטפון משמש לשיקום עצמי של הנחל על ידי ניקוי תעלת הנחל ממזהמים. לאחר השיטפון מתחיל בנחל תהליך של התחדשות. כלומר, ריסון שיטפונות ותפיסת המים שלהם שנעשים על ידי האדם פוגעים פגיעה חמורה בנחל.

נחל פולג, חוף פולג, נתניה

הנחל כבית גידול מגוון

נחלים מגוונים ושונים ביניהם, אך גם בתוך ולאורך הנחל יש שוני בתנאים (מים רדודים/עמוקים, זרימה מהירה/איטית, בריכות ועוד). תנאים מגוונים אלו מייצרים תת-בתי גידול ובכל אחד מהם מתפתחים וחיים יצורים שונים שמותאמים לתנאים הייחודיים.

למשל, בבתי גידול בריכתיים, בהם זרימה חלשה ואף מים עומדים, מתפתחת צמחייה ייחודית על הקרקעית וצמחי מים. בתי גידול בריכתיים גם משמשים מקלט לדגים בתקופות של זרימה נמוכה ובצורת, תחנות מנוחה לדגים מההתמודדות עם הזרימה החזקה וגם מחסה מפני טריפה לדגים צעירים קטנים.

לבתי גידול של זרימה גבוהה (קרקעית הנחל וגם בחלק מאזורי מים רדודים, מפלים ועוד) חשיבות גבוהה מאחר ואזורים אלו מעשירים את המים בחמצן (בעקבות ערבול המים שיוצר מגע רב עם האוויר), מספקים מגוון גבוה של תשתיות ובתי גידול ומהווים בית גידול מועדף לבעלי-חיים רבים.

השפעות האדם

מאחר ואנחנו חיים בשכנות עם הנחלים יש לנו השפעה גדולה מאוד, פאסיבית ואקטיבית.

ערמות פסולת פלסטיק וכלים חד-פעמיים באזורי נחלים ושמורות טבע הן תופעה מוכרת ונפוצה, לצערי. את הבקבוקים בעיקר (כנראה בגלל המבנה ויכולת הציפה שלהם) אנחנו ממשיכים לראות לאורך הנחל גם הרחק מהמקום בו נזנחו.

האם ניקיון חופים מחמיר את בעיית הפסולת? כנסו לתשובה.

אך מלבד הפסולת עליה אחראים אנשים פרטיים, קיימים השפעות ומפגעים נוספים מעשה ידי אדם.

למשל, בנחלים רבים בארץ ניתן למצוא מקטעים שלמים שבמקום גדות מקרקע וצמחיית נחל ישנה תעלת בטון. התעלה הזו מיועדת להעלות את מהירות זרימת המים במקומות מועדים לשיטפונות והצפות ולהסיע את המים הלאה ובכך למנוע את חריגתם מתעלת הנחל והצפה של הסביבה. פעולה זו מונעת את הפעילות המחדשת והמשקמת של השיטפונות בנחל. יותר מכך, המהירות הגבוהה של זרימת המים בעקבות תעלת הבטון, גורמת לסחף קיצוני ולפגיעה ונזק לנחל יותר מאשר לתועלת.

שפך נחל פולג, חוף פולג, נתניה

דוגמה נוספת היא הזרמת שפכים אל הנחלים, בדרך כלל לאחר טיפול ברמה כזו או אחרת על ידי מתקנים ייעודיים, אך בכל פעם שקוראת תקלה במתקני טיהור השפכים הללו, מוזרמים השפכים הגולמיים ישירות אל הנחל (או כמו שהמרצה שלי, פרופ’ שריג גפני, היה אומר בקורס “חרצפים” – חרא-צפים 😉).

בעיה נוספת שמתווספת ומעצימה את הנזקים (השלם גדול בהרבה מסך חלקיו והמשמעות של זה במקרה שלנו היא שלילית מאוד) היא שאיבת מים שנעשית על ידי האדם לצרכיו (שתייה, חקלאות).

ועוד ועוד ועוד…

כנסו לקריאת הראיון עם עורך דין אריאל אלסנר על החיבור בין מדע ומדיניות בפרויקט שיקום נחל אלכסנדר וכוחו של האזרח במקומות שבהם המדינה נכשלת.

למה זה בכלל משנה?

אז חוץ מהעובדה שהטבע הוא חלק מאיתנו ואנחנו חלק ממנו ועלינו לכבד אותו ללא שום קשר לתועלת שאנחנו מקבלים ממנו –

לנחלים, לצמחייה ולבעלי החיים שחיים בהם השפעה גדולה מאוד, ישירה ועקיפה, על חיינו. הנחלים משפיעים על מי הים אליו הם זורמים, בהם אנחנו רוחצים ואשר משמשים לנו לשתייה לאחר תהליך התפלה (שיודע להכשיר מים מלוחים למים ראויים לשתייה, אך אין ביכולתו לנקות כל חומר רעיל שנמצא במים).

כניסת נחל פולג אל הים

בנוסף, הנחל מקיים יחסי גומלין עם מקורות המים שסביבו, המים שבקרקע ובמי התהום. כלומר, המים מחלחלים וכל המערכות מחוברות. אחוז מסוים של מי השתייה שלנו בארץ מקורו במי תהום, וזיהום של הנחלים משפיע על איכות מי השתייה שלנו.

כמובן שמלבד זאת, השפעת הנחל לא נגמרת בתעלה הנראית לעין. מערכת הנחל מספקת מים לצמחייה במרחקים גדולים ממנה וצמחייה זו, יחד עם האצות בנחל וצמחי המים, משפיעים על איכות האוויר שאנחנו נושמים. שמירה על נחלים בריאים תאפשר לנו להפיק תועלות נוספות, כגון מזון, תיירות ופנאי ועוד.

צמחיית הנחל, נחל פולג

בשנים האחרונות אני מבחינה בעלייה במודעות במדינת ישראל לחשיבות הנחלים ולניסיונות להקטין את הפגיעה שלנו בהם, אם זה בהקפדה על איכות השפכים שמוזרמים לנחלים, אם זה בהקטנת נפחי השאיבה של המים מהנחלים, ניקיון מקטע של נחל הקישון, אכיפה גדולה יותר של איכות השפכים שמזרימים מפעלים לנחלים ועוד.

אבל זה לא מספיק. המים בנחלים רבים, או במקטעים שלהם (בעיקר במורד הנחל), עדיין באיכות ירודה, חלקם מזוהמים ממש. המאמצים לשיקומם מצד מקבלי ההחלטות מזעריים והביורוקרטיה שכרוכה בתהליך השיקום והאכיפה היא אינסופית.

אז נכון שלא מדובר בנחלים ונהרות בסדר גודל שיש במדינות אחרות, אבל גם אלו שיש לנו, יכולים להיות נקיים, זורמים ויפיפיים לא פחות.

כאן תוכלו לקרוא את הריאיון שערכתי עם האומנית האקולוגית שי זכאי, שהפכה את המצלמה לשומרת טבע בפרויקט “נחל בטון” – שיקום נחל עציונה שזוהם עד כדי שנחסם על ידי זיהום בטון שהוזרם אליו ממפעל סמוך.

ומה אנחנו יכולים לעשות?

להימנע משימוש בכלים חד-פעמיים, לאסוף אחרינו את הפסולת, להיות מודעים, ולהעלות את המודעות של הסובבים אותנו. אז בתור התחלה, שתפו את הפוסט הזה 😊.

שפך נחל פולג

נ.ב.: ערוץ ניקולודיאון, בשיתוף פעולה עם האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה הוציאו סדרה בשם ‘זורמים‘ בכיכובם של קים אור-אזולאי ועמית הכטר שכיכבו גם בסדרה “ספיידרס”. הסדרה עוסקת בחשיבותם האקולוגית של נחלים בישראל והיא קלילה, משעשעת ומעבירה מידע וערכים חשובים לילדים ובני נוער.

אהבתם את המאמר? הירשמו לניוזלטר (בכפתור הצהוב בתפריט הראשי או בתחתית העמוד) וניפגש אחת לשבוע בתיבת המייל שלכם עם כל מה שחדש במגזין.

שלכם,
אלכסנדרה

יש עוד! פוסטים נוספים שאולי יעניינו אותך

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

היי, אני אלכסנדרה שלומי

אני ביולוגית ימית, אשת חינוך ויוצרת ומפתחת תוכן.
אני פה כדי ללמוד לשלב בין תענוגות החיים הטובים ואכפתיות ושמירה על הסביבה, מתוך כבוד וייראה לאמא טבע וגם מתוך רצון להשאיר עולם טוב יותר לדורות הבאים.

The Golden Whale הוא מגזין טבע, לייף סטייל אקולוגי וחינוך סביבתי, שמטרתו להעניק לאנשים סקרנים, אך עסוקים, תחושת פליאה והשראה, מוטיבציה, וכלים לשמור על הסביבה בלי לוותר על רמת החיים אליה התרגלו.

אתגר ECOLIFESTYLE-30

אתגר קליל ומהנה שיניע בחייכם את השינוי למען הסביבה ויוכיח לכם שאפשר גם
להנות מכל מה שיש לעולם להציע וגם לשמור עליו!

יש לך שאלה?

רוצה שניפגש כל חודש בתיבת המייל שלך?

סיורים

אוהבים את הים? סקרנים לגלות עוד על החופים בישראל, מאפייניהם הייחודיים ובעלי החיים ששוכנים בהם, ממש מתחת לאף שלנו?
הסיורים שלי במיוחד בשבילכם!

סיור חווייתי באורך כשעה וחצי.
הסיורים מתקיימים בשלושה חופים:
גן לאומי חוף השרון (געש)
בלו ביי נתניה
שדות-ים

עלות למשתתף: 110 ש”ח
*קיום הסיור מותנה בהרשמה של 6 אנשים לפחות ולכל היותר 15 איש.

לפרטים והרשמה מלאו את הטופס בהמשך העמוד.

דילוג לתוכן