הקיץ כבר כאן וטרפת החופשות התחילה. בין אם אתם בדרך לשנרקול או צלילה באילת או בחו”ל ובין אם אתם סקרנים וסתם בא לכם לשטוף את העיניים באחד מפלאי כוכב הלכת הזה – הגעתם למקום הנכון. הכירו, אבל הפעם על אמת, את שונית* האלמוגים!
שניה לפני שמתחילים, בואו ניישר קו: אלמוגים הם בעלי חיים. כן כן, לא צמחים, לא אצות… בעלי חיים!
*שׁוּנִית היא סלע, טור סלעים, רכס חולי, ולעיתים עצמים מלאכותיים הנמצאים מתחת לפני המים או מתנשאים מעליהם ומהווים בית גידול לבעלי חיים ואורגניזמים שוכני קרקעית. (ויקיפדיה)
עכשיו אפשר להתחיל 🙂
1. שונית האלמוגים נחשבת למערכת האקולוגית המגוונת ביותר בכדור הארץ והיא בעלת חשיבות ענקית לטבע ולאדם
בשוניות האלמוגים המגוון הביולוגי הגבוה ביותר מכל מערכת אקולוגית בעולם והיא משמשת בית לכרבע מהחיים בים. השונית מתפתחת באזורים דלים בחומרי מזון (נוטריינטים – חנקן וזרחן) ומהווה, למעשה, נווה מדבר. שוניות האלמוגים סופחות גזי חממה ובכך עוזרות להילחם בשינויי האקלים. הן מניבות רווחים לכלכלות הבונות סביבן ענף תיירותי משגשג ותומכות ישירות ביותר מ-500 מיליון בני אדם ברחבי העולם.
2. שונית האלמוגים היא מבנה חי (ביוגני)
מבנה ביוגני הוא מבנה הנוצר על ידי בעלי חיים. האלמוגים מתחלקים לאלמוגי אבן, אלמוגים רכים ושושנות ים. חלק מאלמוגי האבן הם אלה שאחראים על התשתית המבנית של השונית. הם בונים את השונית על ידי שלדיהם שעשויים גיר (CaCO3). החלק החי באלמוגי האבן הוא רקמה דקה שמכסה את המבנה הגירני המאסיבי. השלדים של אלמוגי אבן מתים משמשים מצע להתיישבות של יצורים חיים בשונית, כמו אלמוגים אחרים, ספוגים, רכיכות ועוד. חלקם גורמים לשחיקה של הסלע (הגירני) ובכך מעלים את מורכבות מבנה השונית. מבנה מורכב יותר הוא גם הנאה לעיניים, אבל בעיקר מספק יותר שטח פנים להתיישבות של היצורים החיים השונים. בשונית בריאה קצב הבנייה וההתפתחות של אלמוגים מהירה מקצב מותם ושחיקת המצע.
באופן זה נבנית השונית מהקרקעית ועד לפני המים. אלמוגי האבן יוצרים שוניות באזורים טרופיים וסוב-טרופיים (בין קווי הרוחב 30 מעלות דרום ו-30 מעלות צפון) ומהווים תשתית למארג המזון הסבוך בשונית.
מדובר במבנה הביוגני הגדול ביותר בעולם. לדוגמה, בצפון מזרח אוסטרליה שוניות האלמוגים משתרעות לאורך של 2300 קילומטרים. אל אלמוגי האבן מצטרפים, לבניית השונית, יצורים חיים נוספים: אצות גירניות, תולעים, צדפות וחלזונות ששלדם עשוי גיר ומחזק את מבנה השונית.
לא כל האלמוגים בונים את השונית
באלמוגים, שלד הגוף עשוי מחומרים שונים ומיקומו משתנה במינים שונים. בחלק מהמינים שלד הגוף הוא חיצוני ועשוי מגיר. לעומת זאת, במינים אחרים שלד הגוף הוא פנימי, עשוי ממחטי גיר בעלות צורות גיאומטריות שונות או מחומר חלבוני קשיח. האלמוגים בעלי השלד הפנימי לרוב אינם תורמים לבניית השונית והשלד שלהם מתפרק לאחר מותם.
3. אלמוגים משמשים לשיקום עצמות בני אדם
אלמוגים משמשים לתיקון שלד האדם במקרים של הרס עצם ובריחת סידן. זאת בזכות ההרכב הכימי של שלד האלמוג שדומה להרכב עצמות האדם. מחומרי השלד של האלמוג יוצרים שבלונה של עצם ושותלים אותה במקום שבו צריך לשקם את העצם. הגוף ממש את השבלונה ובמקומה בונה עצם חדשה בתהליך מהיר יותר מהתהליך הטבעי. מתוך כתבה ב”דבר”
4. אלמוגים הם בעלי חיים השייכים למערכת הצורבים, יחד עם המדוזה
האלמוגים הם מחלקה אחת מתוך 3 מחלקות במערכת הצורבים. יחד איתם, במערכת הצורבים, נמצאות המדוזות (מדוזות הסוכך). מכאן שלאלמוגים תאי צריבה דומים לתאי הצריבה של המדוזה. כשנלכד טרף בזרועות הציד של האלמוג, מוזרק לגופו ארס מתוך תאי הצריבה והטרף משותק ומת. כל האלמוגים ניזונים מטריפה של יצורי פלנקטון.
אלמוגים נטרפים על ידי דגים, חלזונות וכוכבי ים.
5. מבנה האלמוג מאפשר לו חישה ב-360 מעלות
האלמוג, בדומה לכל בעלי החיים במערכת הצורבים, בעל סימטריה רדיאלית (מעגלית) – איברי הגוף השונים שלו מסודרים ב-360 מעלות סביב לציר מרכזי. מבנה זה מאפשר לאלמוג לחוש את סביבתו באופן דומה מכל הכיוונים באמצעות מערכת עצבים שתפקידה חישה והפעלת שרירים ותאים צורבים.
6. מינים רבים של אלמוגים מורכבים מתת-יחידות חיות רבות
במינים רבים של אלמוגים מוכרת צורת גידול מושבתית (colony). המאפיין העיקרי של צורת גידול זאת הוא מבנה המבוסס על מספר יחידות מבנה קטנות יותר הנקראות פוליפים. בין הפוליפים במושבה מתקיים קשר רציף ומעבר חומרים ביניהם באמצעות מגע. הפוליפים במושבה יכולים להיות זהים לחלוטין בצורתם ובתפקודם, או בעלי צורה ותפקיד שונים.
מינים מסוימים של שושנות ים (ששייכות למחלקת האלמוגים) הם פוליפים יחידאים הגדלים על מצע סלעי או מצע חולי רך ומסוגלים להגיע לגודל של מטר ויותר. זרועות ציד מקיפות את חלל פה השושנה ומכילות ריכוז גבוה של תאים צורבים. השושנות ניזונות מסרטנים קטנים, מדגיגים ודגים. לאחר שהטרף שותק והומת על ידי הארס, בעזרת הזרועות, הוא מוכנס אל חלל העיכול דרך הפה.
לעומת זאת, במיני אלמוגים מהססגוניים והמרהיבים יותר בשונית, הפוליפים במושבה מחוברים ביניהם. בחלק מהמינים יש שני סוגים של פוליפים, סוג אחד אחראי על התזונה וסוג שני תפקידו להזרים מים אל תוך חללי העיכול בתוך המושבה.
האלמוגים מתרבים ברבייה מינית וא-מינית. במקרה של רבייה מינית, כתוצאה מהפריה מוצלחת של תא נקבי על ידי תא זכרי, נוצרת פגית (יצור פלנקטוני קטן) מכוסה ריסים. הפגית מחפשת מצע קשה להתיישבות. במידה ומצאה כזה לפני שנטרפה, היא מתיישבת עליו ועוברת שינוי צורה לפוליפ ראשוני שמתפתח עם הזמן למושבת פוליפים – האלמוג הבוגר.
7. בתוך חלק ממיני האלמוגים חיות אצות מיקרוסקופיות שמספקות מזון לאלמוג
זואוקסנתלות הן אצות חד-תאיות מיקרוסקופיות שמאכלסות בצפיפות את התאים של שושנות ים, מדוזות ומינים מסוימים של אלמוגים. אצות אלה מטמיעות סוכרים בתהליך הפוטוסינתזה ומעבירות חלק מהם לבעל החיים המאכסן. בתמורה, האצות קולטות פחמן-דו-חמצני וחומרי מזון (הנוטריינטים – חנקן וזרחן) מההפרשות של האלמוג. בנוסף, האצות זוכות להגנה על ידי האלמוג מפני טריפה, מפני קרינה חזקה וזוכות לסביבת חיים יציבה. נוכחות זואוקסנטלות ברקמת אלמוג האבן מזרזת את בניית השלד. הזואוקסנתלות מעניקות למאכלסיהן צבע צהוב-חום והן נחשבות בין היצרניות הראשוניות החשובות בשוניות אלמוגים.
קיימים גם מיני אלמוגים שאינם מאוכלסים על ידי זואוקסנתלות ולכן הם יכולים לחיות באזורים מוצלים. בדרך כלל קצב הגידול שלהם איטי יחסית לאלמוגים שכן מכילים אותן ויכולת הגדילה שלהם מוגבלת.
8. חלק מהאלמוגים בעלי יכולת תנועה ממקום למקום על גבי המצע
9. אלמוגים יכולים להיות תוקפנים אחד כלפי השני או כלפי בעלי חיים אחרים בסביבתם
קיימת היררכיה של תוקפנות באלמוגי אבן. התחרות על מקום התיישבות ועל זמינות מזון הביאה את אלמוגי האבן לפתח אמצעי הגנה ותוקפנות שונים באמצעותם הם יכולים להתגונן מפני תוקפנות של אלמוגים שכנים או של חסרי חוליות ישיבים אחרים (כמו ספוגים, חלזונות ועוד). כל המנגנונים עושים שימוש בתאי צריבה.
10. אלמוג לבן הוא אלמוג מת
הלבנת אלמוגים היא תופעה נפוצה כיום באלמוגי אבן. התופעה נגרמת בעקבות עזיבה של הזואוקסנתלות את גוף האלמוג. התופעה נגרמת בעיקר כתוצאה משינויים בסביבה, כמו עלייה חריגה בטמפרטורת מי הים (2-3 מעלות צלזיוס מעל הטמפרטורה המקסימלית באזור), קרינת שמש חזקה, חול שנושר ומכסה את האלמוג, זיהום, חיידקים פתוגניים ועוד. הסימביוזה הזו חיונית לאלמוג ולכן ברוב המקרים היא נגמרת במוות של האלמוג. ההלבנה יכולה להיות חלקית או מלאה. במקרה של הלבנה חלקית, האלמוג יכול לשקם את אוכלוסיית האצות שבו ולהחלים. התופעה הופכת נפוצה יותר ויותר בעקבות ההתחממות הגלובלית והעלייה בטמפרטורת מי הים.
גורמים משמעותיים נוספים לפגיעה בשוניות אלמוגים הן נזקי תיירות (שבירה של אלמוגים והרחפת חול על ידי צוללנים לא זהירים) ודייג יתר ושיטות דייג הרסניות.
במחקר שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב התגלתה משמעות כבדה לחומרים כימיים רעילים שנמצאים בקרמי ההגנה שלנו. החומרים האלו נמצאו בריכוזים גבוהים מאוד באזור חופי רחצה והם פוגעים בשוניות אלמוגים ומונעים את שיקומן של שוניות פגועות. כנסו למאמר “למה אתם חייבים להפסיק לקנות קרם הגנה “רגיל”?” בו חקרתי את אופן פעולת קרם ההגנה הכימי וקרם ההגנה המינרלי וסקרתי את התחליפים הטבעיים/אקולוגיים שיש בשוק.
פגיעה בשוניות האלמוגים משפיעה משמעותית על מגוון חסרי החוליות ובכך על מארג המזון כולו, עד להגעה של מינים רבים לסכנת הכחדה. כדי להבין איך פועל מארג המזון הימי ולמה פגיעה בחוליה אחת בו גורמת לקריסה של כל המערכת לחצו כאן.
11. שונית האלמוגים באילת היא אחת משוניות האלמוגים העמידות בעולם לשינויי אקלים
שונית האלמוגים באילת היא אחת השוניות הצפוניות בעולם. האלמוגים בים האדום גדלים בטמפרטורות ובריכוז מליחות גבוהים יותר יחסית לשאר אזורי האלמוגים בעולם. מחקרים (המחקר השוויצרי, המחקר הישראלי) הראו ששונית האלמוגים באילת עמידה יותר בפני עליית טמפרטורת מי הים ועליית חומציותם בעקבות כך לעומת שוניות אלמוגים אחרות בעולם שתופעת ההלבנה הולכת ומשתלטת על שטחים נרחבים בהן.
יחד עם זאת, בעקבות היותה שונית חוגרת (צמודה לחוף) היא רגישה מאוד להשפעת האדם ונפגעת מאוד בעיקר פיזית על ידי צוללנים לא זהירים (וסערות), הרחפת חול, זיהומים (נפט, שפכים, חומרי הדברה חקלאיים) ותאורה מלאכותית שגורמת לזיהום אור, שפוגע בשעון הביולוגי ומשבש את הרבייה של האלמוגים.
אז הנה כמה בייבי-סטפס שתוכלו לנקוט במפגש הבא שלכם עם אלמוג, או בפעם הבאה שאתם הולכים לים:
#החליפו את קרם ההגנה לקרם הגנה אקולוגי.
#שימרו מרחק מאלמוגים בשחייה וצלילה – וגם מהקרקעית החולית.
#העדיפו לבלות בשמורות טבע חופיות וימיות על פני חופים אחרים.
#התעניינו בנושאים שקשורים לשמירת טבע והיו פעילים בנושא – חתימה על עצומות להכרזה על שמורות ימיות ושמירה על אזורי טבע רגישים, ושיתוף שלהן ברשתות החברתיות זו התחלה מצוינת!
#צמצמו את הדגים בתפריט השבועי ובחרו בקפידה את אלו שנכנסים אליו. בגדול, סרבו ללוקוס ולטונה כחולה. למידע נוסף, מוזמנים לקרוא את המאמר בנושא.
מלבד המקורות המקושרים, מקורות נוספים שבהם נעשה שימוש לצורך כתיבת מאמר זה:
הספר “לצלול אל המסתורין” מאת רמי קליין.
המאמר “שונית האלמוגים במפרץ אילת” מאת נגה סטמבלר, בספר “הוד הים. יציבות ושינוי במערכות הימיות של ישראל”.
אהבתם את המאמר? הצלחתי לחדש לכם? רוצים עוד?
הצטרפו לניוזלטר וניפגש פעם בחודש בתיבת המייל שלכם עם כל מה שחדש במגזין. ההרשמה בתחתית העמוד או בכפתור בתפריט הראשי.
שלכם,
אלכסנדרה
