הקיץ הגיע ואיתו נחיל המדוזות הצורבות בחופים שמטיל אימה על הרוחצים ומונע, לפחות ממני, להיכנס לים שאני אוהבת כל כך (זה והגלים). פחד מסיטואציות לא נעימות, כמו צריבת מדוזה, הוא לגיטימי בהחלט, אבל ידע והיכרות עם מושא הפחד יכול הרבה פעמים להוריד את סף החרדה ולחסוך פחדים לא מוצדקים.

מין המדוזה שהפך לנפוץ ביותר בחופי הים התיכון הוא המין “חוטית נודדת”. מין זה היגר מים סוף לים התיכון דרך תעלת סואץ (שמחברת באופן מלאכותי בין שני הימים, שבאופן טבעי אין ביניהם חיבור). אין ספק שהמפגש עם הגברת הוא לא מהנעימים ועלול להסתיים בכוויות כואבות מאוד. יחד עם זאת, מלבד העובדה שמדוזה היא בעל חיים מרתק, בים התיכון קיימים עוד מינים רבים של מדוזות שהם יפיפיים ואינם צורבים בני אדם כלל.

בים התיכון נפוצים 8 מיני מדוזות ומין נוסף שלא היה מוכר למדע והתגלה לאחרונה (ולכן גם לא ידוע עליו הרבה). מתוך 8 המינים המוכרים והנפוצים באזורנו רק שני מינים צורבים בני אדם. אלו הם החוטית הנודדת ושייטת ארגמנית, כשהשני נפוץ בעיקר בחורף. אז אם אתם לא גולשים בחורף, כנראה שתפגשו בו רק גוסס על חוף מבטחים. מרגישים כבר את ההקלה?

המדוזות, יחד עם האלמוגים ושושנות הים שייכות למערכת הצורבים ומתחלקות לשלוש מחלקות. אנחנו נדבר היום על שתיים מהן: מדוזות הקופסה ומדוזות הסוכך.

מנגנון הצריבה של המדוזות

מנגנון הצריבה של המדוזות (ושאר קרובי משפחתן) נמצא בכל שלבי החיים שלהן. אלו הם תאים ייחודיים שמכילים קפסולה ובה מחט. על גבי תא הצריבה נמצא חיישן שמעביר מידע מהסביבה אל תוך התא. טרף המדוזה מורכב מזואופלנקטון ותנועתו במים מפעילה את החיישן שעל גבי תא הצריבה. כתגובה משתחררת המחט מתוך הקפסולה בתאוצה גבוהה מאוד לתוך הטרף. התהליך נמשך מיליונית שנייה והוא אחד התהליכים המהירים ביותר בטבע. כאשר המחט חודרת אל הטרף מוזרק לגופו כל נפח הקפסולה (בתוכה הייתה המחט לפני שהשתחררה) שמכיל רעלנים שונים.

טיפ זהב: אם אתם לא מנסים למנוע צריבה של מדוזת קופסה (ספציפית; אותה לא תמצאו כנראה בחופי ישראל) אין לכם מה לעשות עם חומץ. נצרבתם? שטפו את המקום במים ומרחו משחה מרגיעה (אלוורה למשל) או משחה לכוויות. אם שטח הכוויה גדול, פנו לטיפול רפואי.

חייה של מדוזה – מדוזת הסוכך

אם לא הצלחתי להדהים אתכם עד עכשיו בתיאוריי את מנגנון הצריבה המתוחכם שלה, אז עכשיו בטח אצליח!

המילה ‘מדוזה’ מתארת שלב אחד מתוך מספר שלבים שעוברת המדוזה במחזור חייה. משמעות המילה ‘סוכך’ היא גביע, פעמון המדוזה. במרכז פעמון המדוזה מצוי הפה, סביבו ממוקמים שני סוגי זרועות: זרועות פה וזרועות ציד. בזרועות הציד ממוקמים התאים הצורבים.

למדוזה שבעה שלבי חיים. שלב המדוזה הוא שלב הרבייה המיני (זכר ונקבה מפרישים תאי מין למים). חלק משלבי החיים בעלי יכולת שחייה מוגבלת במים וחלקם ישיבים על מצע. באחד השלבים, המכונה ‘פוליפ’, מתבצעת רבייה א-מינית (שאינה מתבצעת על ידי תאי מין זכריים ונקביים), למשל על ידי חלוקה. למדוזה יכולת לעבור הלוך וחזור בין חלק משלבי חייה, בהתאם לתנאי הסביבה.* בנוסף, במידת הצורך היא יכולה לדלג על שלבים ולעבור לשלב המתאים ביותר לתנאי הסביבה (לצורך רבייה, למשל). בכך המדוזה מוכתרת ומקבלת את תואר “מלכת ההישרדות”, כשמעובר אחד אפשר לקבל בין עשרות למאות מדוזות!

*דמיינו שהפרפר היה “מחליט” שתנאי הסביבה אינם מתאימים כרגע לצורתו וצרכיו כפרפר וחוזר לשלב הזחל או הגולם. זה בדיוק מה שעושה המדוזה.

מחלקת מדוזות הקופסה

למדוזות הקופסה פעמון בצורת מרובע ומכאן שמן. הן מסוגלות להתקדם במים באופן עצמאי (לעומת מדוזות הסוכך שתלויות בזרמי הים) ונחשבות לשחייניות המהירות ביותר מבין המדוזות.

זרועות הצייד של מדוזות הקופסה יכולות להגיע לאורך של 3 מטרים!

בנוסף, יש להן מערכת עיניים מורכבת שדומה לעין של בעלי חוליות!!

מדוזת הקופסה זכתה לכינוי המפוקפק “צרעת הים” בעקבות הרעל שלה, כשהמין כירונקס הוא מבעלי החיים הארסיים ביותר בעולם.

אבל אל דאגה! לא תועדו נציגים של מדוזות הקופסה בחופי ישראל.

המדוזה והאדם

נראה שהמדוזות כאן לפחות חצי מיליארד שנים לפנינו והן כנראה גם יישארו הרבה אחרינו, בעיקר כי יש להן יכולת להתמודד עם התנאים שנוצרים על פני כדור הארץ בחסות האדם.

מחקרים מראים שלדיג יתר יחס ישיר לעלייה בכמות המדוזות (מה שמכונה ‘פריחה’). “הוצאת הטורפים הגדולים מהמערכת הימית ואחריהם את הדגים שניזונים מפלנקטון יוצרת חלל במארג המזון, שאותו תופסות המדוזות החיות על הפלנקטון הזמין” (מתוך “המדוזה – מבנה פשוט ומנצח”, מאת תמר לוטן, בספר “הוד הים. יציבות ושינוי במערכות הימיות של ישראל”). מה שנקרא “זה מה יש לאכול!”, אין ספק שמפונקות הן לא.

כמו כן, הן מתמודדות מצוין עם הטמפרטורות העולות של מי הים. זו גם הסיבה שהחוטית הנודדת, שהיא מין טרופי (מהאוקיינוס ההודי), התמקמה ומשגשגת כל כך יפה בים התיכון שהולך ומתחמם.

המדוזות עוברות ונפוצות בקלות ממקום למקום באמצעות תעלות חפורות (סואץ למשל) ומי נטל – מים שנשאבים במקום המוצא על ידי ספינות על מנת לייצב אותן ומשוחררים אל הים ביעד.

מסקנות ביניים לגבי מדוזות

• יש לא מעט מיני מדוזות בים התיכון ולחופי ישראל, רובם אינם צורבים בני אדם.
• מדוזות הן מלכות רבייה והישרדות.
• האדם הוא הגורם העיקרי, באופן ישיר ועקיף, להתפשטות המדוזות והתרבותן.
• מדוזות הן יצורים יפיפיים ומרתקים!

אפליקציית מדוזות בעם

מדוזות בעם היא אפליקציה שנועדה לתת שירות לציבור בנוגע להימצאות מדוזות בחופים ולנצל את הפלטפורמה לעשיית מדע אזרחי.

איך זה עובד?

בערך כמו Waze. ראיתם מדוזה? מדווחים באפליקציה וכך כל המשתמשים נהנים מדיווחים בזמן אמת. הנתונים שמצטברים בנוגע להופעת המדוזות משרתים גם לצורכי מחקר ובכך תרמתם לא רק לציבור באופן מיידי, אלא גם למחקר בטווח הארוך.

בנוסף, אם אתם פחות מתחברים לקונספט של אפליקציה, תוכלו להצטרף לקבוצת הפייסבוק “מדוזות בעם” ולדווח על מדוזות שמצאתם או סתם לחלוק תסכול וכאב אם נצרבתם 😉.

היה מעניין? שתפו עם חברים! וכמובן אל תשכחו להצטרף לניוזלטר (בכפתור הצהוב בתפריט הראשי או בתחתית העמוד) כדי לקבל פעם בחודש את כל מה שחדש במגזין ישירות למייל.

שלכם,
אלכסנדרה