יש לנו מדינה כל כך קטנה ויש בה כל כך הרבה פלאות ותופעות טבע ייחודיות. לצערי, אולי בגלל שאנחנו מדינה כל כך קטנה, אנחנו גם מכלים ומעלימים במהירות את התופעות ונכסי הטבע היפיפיים שזכינו בהם.
אני רוצה להקדיש את הפוסט הזה לים המלח, פלא שהולך ונעלם. רבים מאיתנו לא מודעים כלל לסיבה שהוא נעלם ולתופעות שמתרחשות סביבו. בפוסט אתייחס לתכונות הייחודיות של ים המלח, החיים שמתקיימים בו, השפעות האדם, תופעת הבולענים ועוד. כל אלו הם רק קצה המזלג של התופעה המדהימה הזו ואני מזמינה אתכם להמשיך להתעניין, לחקור וגם לבקר, הפעם מנקודת מבט שונה.
1. הסיבה למליחות של ים המלח היא היותו אגם
ריכוז המלחים בים המלח הוא 34.2% והוא גבוה פי עשרה מריכוז המלחים בים התיכון. ריכוז המלחים הגבוה נובע מכך שהוא אגם, כלומר המים מגיעים אליו, אך לא יוצאים ממנו.
סיבה נוספת לכך היא מיקומו באזור בעל אקלים מדברי, חם ויבש שגורם להתאדות של מי הים.
בקעת ים המלח נמצאת בין מצוק ההעתקים של מדבר יהודה ומצוקי הרי מואב במזרח. הקניונים העמוקים שנוצרים בין המצוקים מובילים את מי הגשמים, שלא יורדים באזור, אל ים המלח. מדוע גשמים לא יורדים בים המלח? המשיכו לקרוא.
2. בקעת ים המלח נמצאת באזור חיבור לוחות טקטוניים שיוצרים את השבר הסורי-אפריקאי
החיבור בין הלוח הערבי והלוח האפריקני והתנועה התכופה ביניהם גורמים לרעידות אדמה תכופות באזור.
3. המלונות בעין בוקק שוכנים לחופי בריכות אידוי להפקת אשלג וכימיקלים נוספים ולא לחופי הים
במקור, ים המלח מורכב משני אגנים שהיו מחוברים ביניהם. שאיבה אינטנסיבית של מי הירדן ומקורות מים נוספים לצורך מי שתיה לישראל, ירדן וסוריה הביאה לירידה במפלסו. בעקבות כך נחשפה קרקעית האגן הדרומי שרדוד משמעותית מאגן הים הצפוני. באגן הדרומי נבנו בריכות לצורך אידוי המים והפקת אשלג וכימיקלים נוספים. אל תוך הברכות האלו שואבים מים מהאגן הצפוני, מה שגורם להמשך ירידה משמעותית של מפלס הים. לחופי בריכות הייבוש בנויים המלונות.
4. אקלים ים המלח הוא אקלים ייחודי, בשילוב עם ריכוז ומגוון המלחים הגבוה, יש לו סגולות רפואיות
האקלים באזור מתבטא בטמפרטורות גבוהות, היעדר משקעים, התאיידות גבוהה, לחות גבוהה, לחץ ברומטרי גבוה וקרינת שמש נמוכה מסוגים מיוחדים. השילוב בין כל אלו מייצר את הסגולות הרפואיות שמיוחסות לים המלח והתיירות שנבנתה סביבן.
5. אזור ים המלח אינו מדבר, אך בעל נוף מדברי שהתפתח כתוצאה מכך שלא יורדים גשמים באזור
הסיבה להיעדר משקעים היא מיקומו הנמוך, מתחת לפני הים, והמיקום בצל הרי יהודה שחוסמים את הגעת הגשם שמגיע ממערב.
גם ייבוש הים וירידת מפלסו משפיעים על האקלים. הדבר גורם לירידה באחוזי הלחות באוויר (מה שיוצר אוויר יבש ומדברי יותר).
בעקבות כך עולה קצב התאדות מי הים והמשך ירידה של מפלס הים (ביצה ותרנגולת).
6. ים המלח הוא שריד קטן מימה גדולה שהייתה במקום עד לפני 15,000 שנה
הימה התייבשה והפכה לים המלח המוכר לנו כיום לפני 15,000 שנה בעקבות שינויי אקלים קיצוניים. בשיאה, היא השתרעה מחצבה בערבה ועד הכנרת ופני מימיה הגיעו לכ-170 מטר מתחת לפני הים (או כ-260 מטר מעל מפלס ים המלח).
עדויות ברורות לקיומה של הימה רואים בסימני החופים הקדמונים במדרגות ההרים היורדים אל אגן ים המלח. סימנים אלו מעידים על המפלסים השונים של הימה בתקופות השונות.
7. ים המוות עשיר בחיים במימיו ובסביבתו היבשתית
האזור שמקיף את ים המלח משמש בית גידול למגוון עשיר של בעלי חיים וצמחים. תנאי האקלים הייחודיים של האזור מאפשרים את קיומם של מיני בעלי חיים וצמחים שנמצאים במרחק של מאות קילומטרים מאוכלוסיית המקור שלהם, ביניהם גם מינים נדירים.
באגן הים, למרות המליחות הגבוהה, מתקיימים אצות, חיידקים וארכאות (קבוצה יצורים חיים שאינה בעל חיים, צמח, חיידק, פטרייה או נגיף).
ירידת מפלס פני הים גורמת לשינויים בזרימת המים (מנהרות ונחלים) אל הים, מה שגורם לשינויים בחי ובצומח באזור. על פי המשרד לאיכות הסביבה, מכון ירושלים למחקרי מדיניות והמכון הגאולוגי, השינויים הללו גרמו לפגיעה במאפיינים ותופעות טבע ייחודיות.
כמו כן, הדבר עלול לגרום לאובדן המגוון הגדול ביותר של אורגניזמים אנדמיים (יצורים חיים שייחודיים לאזור וחיים רק בו) שהתגלה עד כה.
לבסוף, פעילות האדם באגן הדרומי של ים המלח גרמה לשינויים סביבתיים, אקולוגיים ונופיים מרחיקי לכת. רובם בלתי הפיכים.
8. היווצרות הבולענים היא תוצאה של פעילות האדם
ירידת מפלס המים (מהסיבות שצוינו לעיל) ונסיגת מי הים מהאזורים היבשתיים התת-קרקעיים שמקיפים אותו גרמה להיווצרות שכבת מלח תת-קרקעית באזורים אלו. מאותן הסיבות משתנה משטר זרימת המים בסביבת ים המלח ומי תהום מתוקים מתחילים לזרום לכיוון הים. המקומות שהתרוקנו ממי הים המלוחים מתמלאים במי התהום. מי התהום המתוקים ממיסים את שכבת המלח התת-קרקעית שנוצרה עם נסיגת ים המלח. שכבת מלח זו מכוסה בקרקע מסוג שנוטה לספוח מים ולהפוך לבוצי. כשמי התהום ממיסים את שכבת המלח, נוצר חלל מתחת לקרקע הבוצית. החלל הולך וגדל עד שהקרקע הבוצית קורסת תחת משקלה אל תוך החלל שנפער תחתיה.
לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור ולהחזיר את ים המלח וסביבתו לקדמותם. תופעת הבולענים תחמיר יותר ויותר (נכון להיום כבר יש יותר מ-6000 בולענים באזור). יש מי שחושבים למנף את המצב לתועלתנו מבחינה תיירותית. תוכלו לקרוא בכתבה הזו על היוזמות התיירותיות שנשקלות לאור הופעתם של הבולענים.
אהבתם? רוצים עוד? הירשמו עכשיו לניוזלטר (בכפתור הצהוב בתפריט הראשי או בתחתית העמוד) והצטרפו אליי בגילוי נפלאות העולם והתהליך לשמירה עליו.
שלכם,
אלכסנדרה
11 Responses
שלום אלכסנדרה
המידע מעניין מאוד והתמונות מרהיבות עין.
כתבת מעט על הסיבות להימנעות הובלת מים לים המלח ממפרץ אילת. מסקרן אותי לדעת למה לא מיישמים את תכנית תעלת הימים, שהייתה אמורה להוביל מים מהים התיכון לים המלח וגם לנצל את זרימת המים לייצור חשמל. אשמח אם תרחיבי את הדיבור על כך.
עד ההזדמנות לכתוב בפירוט אנסה להסביר בקצרה 🙂
הזרמת מים בעלי הרכב כימי וביולוגי שונה מזה של ים המלח אל ים המלח ישנה לחלוטין את מאפייני המקום.
כלומר, ים המלח יחדול מלהיות ים המלח, הוא יהפוך לים מסוג אחר, בעל מאפיינים שונים ומגוון ביולוגי שונה לחלוטין, מה שגם כנראה ישפיע על האקלים ומאפייני האיזור כולו.
איננו יכולים לחזות במדויק את תוצאות מעשינו, מה שעלול לייצר נזק מצטבר וגדול מאוד.
בנוסף, ייחודו של ים המלח בתנאים ובמגוון ביולוגי שאין באף מקום אחר בעולם ועל ידי שינוי מאפייני המקום אנחנו נכחיד אותם באופן סופי.
לבסוף, לאורך ההיסטוריה הניסיון מלמד שכשהאדם מנסה “לתקן” נזק שגרם על ידי התערבות נוספת בתהליכים טבעיים הוא גורם לנזק רב נוסף ונכנס ללופ אינסופי.
הדרך היחידה לשקם את ים המלח וסביבתו הוא על ידי הפסקת הפגיעה בו (וזהו. הטבע יודע להסתדר לבד ולחזור לאיזון כל עוד מאפשרים לו. כתבתי על כך בפוסט על הים התיכון).
זה לא אומר שאנחנו צריכים להימנע לחלוטין מניצול המשאבים שזכינו להם, אלא שעלינו להבין כיצד לנצל אותם באופן מקיים ובפגיעה מינימלית בסביבה.
מקווה שהצלחתי לענות על השאלה 🙂
פוסט מדהים עם הרבה מידע , אני כולי תקווה שהמקום ישומר ככל הניתן, כל כך יפה שחבל לנו לבזבז כזה משאב טבע יקר.
תודה! שמחה שאהבת 🙂
מסכימה לגמרי.
אטף. זה ממש מעציב. השאלה אם יש מה לעשות בנידון?
לצערנו לא. יש ניסיון להשיב מים לים המלח ממפרץ אילת, אבל זה ייצור בעיות שונות וגם כן ייפגע באיזון האקולוגי.
משנות לימודיי והעיסוק שלי בנושא טבע ואקולוגיה למדתי, שמה שהכי נכון לעשות זה פשוט להפסיק את הפגיעה, הטבע יודע לחזור לאיזון לבד בלי שום התערבות מצידנו.
היי אלכסנדרה, היה לי מעניין לקרוא את העובדות המעניינות שכתבת על ים המלח. לא הכרתי את כל הנסיבות. די עצוב ;/ מקווה שנשכיל לשמור על הטבע טוב יותר.
תודה על הסברייך החשובים!
נטלי,
http://www.pnimablog.com
זה ללא ספק אחד המקומות היפים והמיוחדים בעולם
לגמרי 🙂
מרתק וחשוב תודה
שמחה שאהבת 🙂