מכירים את זה שאתם פוגשים או נחשפים לאדם ומשהו באנרגיה שהוא משדר, במילים שהוא בוחר, גורם לכם להרגיש שאתם צופים בעצמכם? בהשתקפות או בכפיל? זה מה שקרה לי כשגיליתי את עמוד האינסטגרם של ד”ר דותן שקד גלבנד, ד”ר לגיאולוגיה, שעוסקת בחינוך לידיעת כדור הארץ והחלל.
יום כדור הארץ מתקיים היום ולכן העיתוי היה מושלם להזמין אותה להתראיין למגזין. הריאיון היה כל כך מקיף ומרתק שהפך לא למאמר אחד, אלא לשניים!
במאמר היום נכיר את דותן ואת תחום העיסוק שלה – מדע הגיאולוגיה. נבין מה כל כך מעניין באבנים (סליחה דותן, סלעים), איך כדור הארץ והחיים עליו נוצרו, מדוע לא קיימת סתירה בין המדע והדת ולמה, בניגוד למה שמספרים לנו, כדור הארץ אינו בסכנה.
איך הגעת לחקר סלעים?
אחרי הצבא נסעתי להודו. חוויתי שם את העוצמות של הטבע כמו שלא חוויתי מעולם. כשחזרתי לארץ חיפשתי מה ללמוד. אמא שלי הכירה איזה בן של חברה שלומד משהו מיוחד, יוצא להפלגות ונמצא מלא בחוץ. כך גיליתי את המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית. בשנה השנייה בתואר הראשון היינו צריכים לבחור באיזה תחום להתמקצע – אוקיינוגרפיה, סביבה ואקולוגיה או גאולוגיה. גיאולוגיה היה התחום הכי פחות פופולרי. בחרתי בו.
במהלך התואר הראשון עבדתי בעבודת סטודנטים, עבודה שחורה כזו, של מיון מאובנים. זה היה במרתפי האוניברסיטה ושם ארונות על ארונות מעץ, כשלכל ארון מפתח משלו, ובכל ארון המון מגירות ובכל מגירה אוצר. מאובנים של דגים ושל אמוניטים וסלעים מיוחדים ושיני כרישים ומה שאת לא רוצה. הייתי מתהלכת לי שם עם מחברת, פותחת ארונות… זה היה ממש קסום, הרגשתי שאני ב”הארי פוטר”. נראה לי כל כך מגניב ללמוד ולחקור והחלטתי להמשיך את הלימודים.
לאחר סיום הדוקטורט החלטתי לשנות כיוון.
אני אוהבת להדריך, אני אוהבת ללמד. נהניתי מאוד להיות מתרגלת באוניברסיטה, בצבא הייתי מ”כית ומ”מ. לכן החלטתי לחקור איך ללמד את התחום הזה. תוך כדי פוסט דוקטורט בקבוצת כדור הארץ במחלקה להוראת המדעים במכון וייצמן, התחלתי ללמד כיתות מחוננים ותיכוניסטים. שם הבנתי שלא בא לי לחקור, יש מספיק חוקרים של סלעים או תופעות, אבל איך ללמד – את זה אף אחד לא חוקר.
רוב הגיאולוגים מדברים שפה “גיאלוגית”. לקח לי שלוש שנים להבין אותה. המודעות לחשיבות הנגשת השפה המדעית לציבור הרחב עלתה לאחר אירוע קשה מאוד שקרה באיטליה. גיאולוגים התריעו על רעידת אדמה שצפויה להתרחש, אך הם עשו זאת במילים של הסתברות: “יש הסתברות של 0.3 שתהיה רעידה חזקה”. הציבור לא הבין שמדובר ב-30% שכדאי להתפנות. רעידת האדמה אכן התרחשה וגרמה להרוגים רבים. הגיאולוגים הועמדו לדין וקיבלו עונש מאסר.
במכון ויצמן רצו שאמשיך ואתקדם, היה לי עתיד מובטח באקדמיה. אבל בתוך-תוכי רציתי לקחת את כל מה שגיליתי ולהוציא את זה החוצה מהאקדמיה, מהמעגל הסגור של הקהילה המדעית בארץ ובעולם. הבנתי שזו השליחות שלי, להוציא לאור את הגיאולוגיה, לגרום לאנשים לראות את היופי שבטבע, לפשט את המורכבות, לגרום לאנשים לפעור את העיניים מרוב פליאה מכדור הארץ. אז קפצתי למים.
מה זה גיאולוגיה?
המילה גיאולוגיה הגיעה מיוונית ופירושה “תורת הארץ”. הגיאולוגיה עוסקת בכל העולם המוצק של כדור הארץ, אבל לא רק. הגיאולוגיה יוצאת גם אל חקר החלל, כוכבי הלכת, אסטרואידים ומטאוריטים.
אנשים באים אליי כל הזמן לסדנאות ושואלים אם הולכים לחפור ולחפש כדי חרס. לכן חשוב לי להדגיש שמדובר בשני תחומים שונים לחלוטין:
ארכיאולוגיה היא תחום שחוקר תרבויות אנושיות קדומות, החל מתקופות פרהיסטוריות של האדם הקדמון, עד לפני שש מיליון שנים, אז הופיעו לראשונה סוגים של בני אדם, קופים זקופים. הממצאים נמצאים בתוך הסלעים: עדויות למדורות, איך הם חיו, איך ישנו, באיזה כלים השתמשו. הארכיאולוגיה עושה שימוש בגיאולוגיה כדי למקם את עצמה בזמן ובמרחב של הטבע, אבל המטרה היא להבין את התרבות האנושית בעבר.
גיאולוגיה לא חוקרת תרבויות אנושיות. הגיאולוגיה הולכת אחורה בזמן עד היווצרות מערכת השמש וכדור הארץ לפני 4600 מיליון שנים. מדובר בטווחי זמן הרבה יותר גדולים. הגיאולוגיה מנסה לענות על שאלות שקשורות בטבע ולא בבני האדם. איך נוצרים הרים, מה היה מבנה היבשות, למה יש סלעים שונים, יצורים קדומים שחיו בתקופות אחרות, איך כדור הארץ עובד ועוד.
אז מה כל כך מעניין באבנים?
ספר ההיסטוריה חקוק בסלע
כ-ל מה שאנחנו יודעים על העבר של כדור הארץ, החל מאיך הוא נוצר וכלה בדינוזאורים, צורת היבשות, רעידות אדמה, התפרצויות של הרי געש – כל הדבר הזה מגיע מהגיאולוגיה.
להיות גיאולוג זה להיות בלש. בלש מגיע לזירת הפשע. האירוע התרחש לפני שהוא הגיע ומה שהוא עושה זה מחפש רמזים, עדויות וראיות במקום. הוא לוקח את כל הממצאים האלה ויושב ומנסה לשחזר את מה שקרה ולבנות את הסיפור. בדיוק אותו הדבר עושה הגיאולוג, רק שהוא לא עושה את זה בזירת פשע, אלא בזירת טבע. הוא יוצא אל הטבע, מסתכל על הסלעים ומחפש רמזים. הרמזים יכולים להופיע בצורה של מאובנים, יכולים להופיע בצורה של ההרכב הכימי של הסלעים, הצבע שלהם, הסוג, המבנה שלהם במרחב… כל הדברים האלה הם רמזים. כך אנחנו משחזרים את מה שקרה. מהות הגיאולוגיה היא לשחזר את ההיסטוריה של כדור הארץ. המון סיפורים מדהימים ומטורפים על מה שקרה פה הרבה לפנינו והמציאות עולה על כל דמיון.
למה בעצם מעניין מה היה בעבר?
קודם כל, סקרנות.
הטבע הוא מקור מידע והשראה גדול מאוד. בני האדם תמיד הסתכלו על הטבע בחיפוש אחר תשובות לשאלות וגם למדו ממנו. למשל, מבנה כנפי הציפורים היוו השראה לבניית מטוסים.
לחצו כאן לקריאה על ביומימיקרי – הטבע כמקור השראה, יצירתיות וחדשנות.
מעבר לזה, יש משפט שאומר שההווה הוא המפתח לעבר, והעבר הוא המפתח לעתיד. המהות של מדע הגיאולוגיה היא לעזור לאנושות, לנסות לשפר את החיים בעתיד. יש בזה המון ערך להצלת חיי אדם.
לדוגמה, אנחנו בודקים מה הסלעים מספרים לנו על המחזוריות של רעידות אדמה באזור מסוים, מנסים להבין את הטריגרים והאם אפשר להתכונן לזה מראש.
היו חמש הכחדות המוניות לאורך ההיסטוריה של כדור הארץ. בכל המקרים הטריגר להכחדה היה איזשהו שינוי אקלימי קיצוני מאוד. אנחנו יכולים ללמוד על שינויים אקלימיים אלו ותגובות היצורים החיים אליהם ולנסות לנבא מה יהיה בעתיד אם יקרה דבר דומה. למשל, מה המשמעות של המסת קרחונים ועליית מפלס הים, לאיזו עליית מפלס אנחנו צריכים לצפות, איזה מקומות יכולים להיפגע ולמה. כך נוכל למצוא פתרונות.
ככה בעצם אנחנו יודעים שהמהירות שבה האקלים משתנה היום היא תוצאה של פעילות האדם ולא של תהליכים טבעיים?
נכון. אנחנו צריכים לראות מה קרה בעבר בשביל לדעת שכזה דבר עוד לא היה, כזו עלייה מהירה היא תקדימית. הטבע פשוט לא עובד ככה.
חשוב לציין שבשביל שאני אוכל להגיד ש-95% מהקהילה המדעית מקבלת את זה שמשבר האקלים הוא כתוצאה מפעילות אנושית שפולטת גזי חממה, היה צורך בהמון מחקרים בתחומים שונים שאישרו את זה.
את טוענת שכדור הארץ חי. למה הכוונה?
יש נטייה לחשוב שאם משהו מוצק, דומם, אז הוא סטטי וזה לא נכון.
באופן שוטף, בכל רגע ורגע, יש תנועה פנימה והחוצה מכדור הארץ. חומרים נקברים במעמקי כדור הארץ, עוברים התכה, ובמקומם חומרים אחרים מתפרצים, דרך הרי געש, גזים או סלעים שמתרוממים ונחשפים אל פני השטח. זהו מחזור הסלעים.
ראשית כדור הארץ והחיים
בגלל מחזור הסלעים אנחנו לא מוצאים סלעים מתקופת היווצרות כוכב הלכת. הם כבר לא קיימים, הם התמחזרו מזמן.
מה שאנחנו כן מוצאים זה כל מיני סלעים שמקורם ממטאוריטים, שמגיעים מידי פעם לכדור הארץ ואותם אנחנו יכולים לחקור. אלה גופי סלע קטנים שנוצרו בזמן היווצרותה של מערכת השמש. מבדיקה של ההרכב הכימי שלהם מבינים ממה היה מורכב החומר לפני שהוא עבר את כל השינויים בכדור הארץ.
כך, למשל, חוקרים את ראשית החיים. מישהו גילה בסלע בן 3500 מיליון שנים מאובנים של חומר שנחשד כתאים קדומים מאוד.
את הממצאים האלו לקחו למעבדה בה דימו את התנאים ששררו בכדור הארץ בעבר ובדקו מה קורה. בראשיתו של כדור הארץ האוויר באטמוספרה היה מורכב בעיקר מחנקן ומימן, חמצן לא היה בו. האדמה הייתה צחיחה ובשמים הייתה קרינה אולטרה סגולית שיצרה מתח גבוה וגרמה לברקים ורעמים חזקים.
גילו שאותם חומרים כימיים שנמצאו בסלעים השתנו כתוצאה מהברקים והפכו למבנים דמויי תא. במחקר אחר לקחו את המאובנים האלה והתיזו עליהם מים באותם תנאים וראו שהם מתפתחים לחומצות אמינו – אבני הבניין של החיים. ראו גם שכשהגשם סוחף אותם למחסה מהקרינה הישירה, נגיד מתחת לגוש סלע, הם ממש מתפתחים למולקולות מורכבות יותר שיכולות לשכפל את עצמן כמו ה-DNA שנמצא בכל תא חי.
בעצם חומר מוצק שאינו חי, בתנאים מסוימים ובשרשרת אירועים אקראיים בלתי תלויים לחלוטין, הופך לחומצות אמינו, שהן בסיס החיים ומהן לתא חי.
בעיני הציבור המאמין בעיקר, המפץ הגדול ותאוריית האבולוציה נתפסים כמשהו שהוא תיאוריה לא מבוססת שנועדה להכחיש את קיומו של אלוהים. איך את מתמודדת עם העניין הזה?
היום אני מבינה שזה לא או ואו.
קראתי פעם דברים של איזה רב גדול שנחרטו בזכרוני. הוא כתב שאין סתירה בין הדת למדע כי אלה תחומים שבאים לענות על שאלות שונות.
תפקידה של הדת לענות על שאלות מוסריות ולא על שאלות שקשורות בהיווצרות כדור הארץ או איך התפתחו החיים. הדת עוסקת בבני האדם, לכל הסיפורים של הדת יש מוסר השכל, לקח, שאנחנו צריכים ליישם. יש המון פרשנויות למה שכתוב. אם מבינים את המהות שלה, מבינים שהשאלות המדעיות לא קשורות לשם. התנ”ך לא אמור לענות עליהן, בשביל זה יש את המדענים.
המדע, לעומת זאת, עוסק בשאלות קרות ויבשות.
לכן אלו שני קווים מקבילים שלא יכולים להיפגש. זו הסיבה שיש המון גיאולוגים דתיים, ואפילו חרדים, מאוד מצליחים בארץ, שחוקרים את התקופות המאוד עתיקות האלה. אני מכירה אותם באופן אישי.
איך נדע שהמדע דובר אמת?
היתרון של המדע הוא שהמערכת מבקרת את עצמה כל הזמן באמצעות ביקורת עמיתים.
תיאוריות גדולות כמו התיאוריה של המפץ הגדול, תיאוריית האבולוציה או תיאוריית טקטוניקת הלוחות – אומנם יש להן עדיין את התוספת ‘תיאוריה’, אבל הן מקובלות על מעל 90%, אולי יותר, מהקהילה המדעית.
כדי להגיע למצב הזה, היו דרושות שנים רבות של מחקרים בתחומים שונים, של חוקרים שונים ואמצעים מדעיים שונים, עד שמתגבשת תמונה שיכולה לייצר תיאוריה שלמה. זה לא איזה חוקר או שניים שהחליטו, לא. הרבה מאוד ממצאים של מחקרים מתחומי מדע שונים חייבים לדבר את אותן התוצאות. זה מחקר שנבנה לאורך שנים לבנה על לבנה עד שבסוף מתגבשת תיאוריה שמקובלת על רוב העולם.
מה הקשר בין גיאולוגיה והדלק ברכב שלנו?
דלקים מאובנים (פוסיליים) הם שרידים של יצורים חיים כמו אצות, פלנקטון וגם עצים.
הכל מתחיל בתקופות גיאולוגיות עתיקות שהיה בהן עושר ושגשוג גדול של עצים או של פלנקטון בים. למשל, בתקופת הפחם (שהחלה לפני כ-360 מיליון שנים ונמשכה כ־60 מיליון שנים), רוב שטח כדור הארץ היה מכוסה בג’ונגלים. היה כל כך הרבה צמחייה שעצים וצמחים נקברו כמו שהם, לפני שהם הספיקו להתייבש או להירקב. כשחומר אורגני נקבר לפני שהוא נרקב, הלחץ והטמפרטורות שעולים כתוצאה מהקבורה גורמים לשינוי בהרכב הכימי שלו. בתהליך שנמשך מיליוני שנים עצים הופכים לפחם, ופלנקטון ואצות הופכים לנפט ולגז.
היצורים האלה אגרו את אנרגיית השמש בתוכם במשך כל זמן החיים שלהם, בין אם על ידי עשיית פוטוסינתזה ישירה ובין אם הזנה מיצורים אחרים שעשו פוטוסינתזה וקברו איתם אנרגיה זו.
כשאנחנו שורפים היום את הדלקים האלה אנחנו משחררים בבת אחת את האנרגיה שקובעה בתוכם, אנרגיית חום. אנחנו שורפים אנרגיה של מיליוני שנים בטווח של 100-150 שנים בתהליך שפולט גזי חממה וגזים רעילים לאטמוספרה, מה שמוציא את המערכת האקלימית מאיזון כל כך מהר. החומרים האלו לא נוצרים כל הזמן מחדש, יש להם סוף.
בעמוד האינסטגרם שלך כתבת שכדור הארץ לא נמצא בסכנה. למה?
נתחיל קודם כל מזה שכדור הארץ לא שלנו בשביל להציל אותו. הגענו לכאן בחצי השניה האחרונה. אנחנו פסיק קטן, עוד יצור חי על פני כדור הארץ, שניזון ממנו ומשתמש בו כמו המון יצורים אחרים.
הדינוזאורים שלטו פה במשך 165 מיליון שנים לעומת 2.5 מיליון שנים שבני האדם קיימים, אלה הפרופורציות.
כדור הארץ ישרוד עוד הרבה אחרנו, הוא לא צריך אותנו שנשמור עליו, שנגן עליו או שנעשה למענו דברים, ממש לא. כדור הארץ מתחדש כל הזמן ולכן יודע להתאושש.
כשמתרחשים שינויים סביבתיים בכדור הארץ, כמו שקרה המון פעמים בעבר, ורואים את זה בסלעים, מי שמשלם את המחיר תמיד הם היצורים החיים. כך מתרחשות הכחדות. אנחנו כאן היום כנראה בזכות פגיעת המטאוריט שהכחיד את הדינוזאורים. מהעכברים הקטנים והחולדות שחיו במחילות ולכן שרדו התפתחו היונקים שהשתלטו והפכו לקבוצה הדומיננטית ובתוכם אנחנו. אחרי שאנחנו ניכחד, אנחנו נפנה מקום לקבוצות הבאות להיווצר.
לכן כל מה שקורה עכשיו סביב משבר האקלים לא מסכן את כדור הארץ בשום צורה. “Save the planet” זו פיקציה מוחלטת. מי שנמצא בסכנה אלה אנחנו, בני האדם. כנראה שלא בסכנת הכחדה טוטאלית, אבל בעתיד, לדורות הבאים יהיה קשה מאוד לחיות פה.
לכן הטרמינולוגיה חשובה מאוד. אנשים לא עושים שינוי אמיתי בחיים שלהם כשזה לא משהו שנוגע בהם ישירות, באופן אישי. כשזה בשביל הסביבה למה להתאמץ?! אבל אם זה בשבילנו, בשביל האנושות, בשביל שלנו ולילדים ולנכדים שלנו יהיה יותר נסבל לחיות פה, אז אולי אנשים יסכימו לשלם את המחיר ולעשות את מה שנדרש.
לסיכום, איך את מציעה לנו לפעול ברמה הפרטית כדי לדאוג לעתיד שלנו ושל ילדנו?
להרחיב את הידע, להבין את הסביבה ואת כדור הארץ. בדרך זו לשנות את הגישה שלנו – לפעול למען החיים, למען האנושות, לא למען הסביבה או כדור הארץ.
ואז לנקוט באותם הצעדים שכולנו מכירים, לצמצם פסולת, להפריד פסולת למיחזור, לצמצם את אכילת הבשר… להפסיק לצרוך את מה שמזיק, להראות למקבלי ההחלטות שזה משהו שאנחנו לא רוצים לקחת בו חלק יותר, והכל מתוך הגישה הנכונה – לא למען הסביבה, למעננו.
דותן מעבירה הרצאות, סדנאות וחוגים לילדים ומבוגרים בשם “סודות בסלעים”. מוזמנים לעקוב אחריה בעמוד האינסטגרם המרתק שלה או לקבל פרטים נוספים ולהירשם כאן.
אהבתם את הריאיון? רוצים עוד? הירשמו לניוזלטר בהמשך העמוד או בכפתור בתפריט הראשי וניפגש אחת לחודש בתיבת המייל שלכם עם כל מה שחדש במגזין והפתעות נוספות לחברים בלבד.
שלכם,
אלכסנדרה
