כבר לפני שנים סבתא שלי, ממנה למדתי אינסוף שיעורים לחיים (ותוכלו לקרוא על חלקם כאן), סיפרה לי שקראה איפשהו על כך שלעצים יש רגשות. כנראה ממנה ירשתי את הסקרנות שלא יודעת שובע. ליום ההולדת האחרון קיבלתי בין המתנות (שרובן היו, לבקשתי, ספרים) את הספר “החיים הנסתרים של העצים” ולא יכולתי להוריד אותו מהידיים.

מדובר בכ-400 עמודים של מידע מרתק ומגובה במחקרים על עצים, שפשוט יפיל לכם את הלסת.

על המושג “אמבטיית יער” יצא לי לשמוע כבר כמה פעמים ולהתייחס אליו כאל שם טרנדי לפעולה המרגיעה של טיול בטבע. הספר “החיים הנסתרים של העצים” פתח את עיניי להיגיון המדעי שמאחורי אותן אמבטיות טבע. פניתי לגוגל סקולר למחקרים בתחום מהשנים האחרונות וכך נולד הרעיון לסדרת כתבות חדשה: “לא תרופת סבתא”, וזו הכתבה הפותחת שלה.

אם אתם מכירים תרופות סבתא נוספות שכוללות אינטראקציה עם הטבע ספרו לי בתגובות ואולי אחקור את העניין לעומק ואכתוב עליו (אם כמובן אמצא גיבוי מדעי).

מה זה “אמבטיית יער”?

אמבטיית יער היא טיפול באמצעות טבע שפותח במקור ביפן בשם Shinrin-Yoku. המונח נטבע בשנת 1982 על ידי Tomohide Akiyama מסוכנות היער היפנית, אבל המנהג הוא חלק מהמסורת היפנית כבר דורות רבים.

אפשר לומר שאמבטיית יער היא ביקור בטבע תוך שימוש מודע בכל חמשת החושים.

מה יש למדע להגיד על “אמבטיית יער”?

מבחינה אבולוציונית, בני האדם מותאמים לבילוי בטבע הרבה יותר מבילוי בסביבה עירונית: במשך שבעה מיליון שנות היסטוריה אנושית, בילינו 99.99% מהזמן בטבע, מה שיכול להסביר חלקית למה אנו מרגישים טוב יותר בבילוי מהסוג הזה.

תוצאות מחקרים מהשנים האחרונות הראו ששיעור התמותה של נשים שמתגוררות באזור עשיר בצמחייה נמוך ב-12% מאלה שחיות באזור עני בצמחייה.

נמצא קשר בין בילוי בטבע לבין שיעורים נמוכים יותר של דיכאון ולחץ דם גבוה ואפילו ללכידות חברתית. בניסוי שנערך באחד המחקרים, משתתפים שצפו בעץ במשך דקה אחת נטו להתנהגות פרו-חברתית יותר מאשר אנשים שצפו בבניין באותו גובה.

כמו כן, נמצא שאמבטיית יער תורמת לבריאות מערכת הנשימה, מערכת הלב וכלי הדם ולחיזוק המערכת החיסונית (נצפתה עלייה בפעילות הטבעית של תאים הורגים במערכת החיסונית וירידה בריכוז האדרנלין בשתן).

אמבטיית יער עוזרת להפחית את רמת הגלוקוז בדם, לווסת את הפעילות האנדוקרינית (הורמונלית), להקל על הפרעות נפשיות ואפילו להילחם בסרטן. מספר הולך וגדל של מחקרים ניסויים של אמבטיית יער נערכים על אנשים עם מחלות כרוניות, כמו יתר לחץ דם, חולי מחלת ריאות חסימתית כרונית, אי ספיקת לב כרונית ושבץ כרוני, כמו גם על אנשים שסובלים מכאבים ופציעות ספורט כמו המיפלגיה קלה, שיתוק פלג גוף תחתון והפרעות קוגניטיביות כמו הפרעות דיבור, הפרעות זיהוי מרחביות, הפרעות זיכרון והפרעות קשב וריכוז – ומוצאים השפעות חיוביות.

בנוסף, נמצא שהליכה של 90 דקות בטבע הפחיתה את המחשבות השליליות הטורדניות ואת פעילות החלק במוח שקשור לבעיות נפשיות.

לבסוף, קיימות עדויות עדכניות לכך שביקורים וזמן בטבע עשויים לפעול כאמצעי לחיבור לטבע.

לא כל היערות אותו הדבר

בספר “החיים הנסתרים של העצים” מדבר המחבר (יערן במקצועו) על השוני הגדול בין יערות שונים, וגם, בין השאר, על ההשפעה המשתנה שלהם עלינו. ההשפעה של היער משתנה לפי הסוג והמאפיינים שלו, למשל הרכב המינים שצומחים בו. הנושא לא נחקר מספיק, אבל מחקר אחד שכן בדק אותו, דיווח שלמיני עצים שונים, כמו ליבנה, מייפל ואלון, ולגורמים סביבתיים שונים יש השפעות שונות על התרכובות באוויר היער ועל לחץ הדם וקצב הלב שלנו כתוצאה מכך (ולא רק). לדוגמה, ביערות מחטניים (אורן, למשל) יש ריכוז גבוה יותר של תרכובות Phytonocides באוויר – חומרים מחטאים אותם מפרישים העצים כדי להגן על עצמם מפני תוקפים. פיטונוצידים שונים מגבירים באופן משמעותי את פעילות תאי הרוצח במערכת החיסונית (NK) האנושית.

גילוי נאות: המחקר בתחום לוקה בחסר

למרות שלסביבת היער יש השפעות ברורות על בריאות האדם והיא הציגה אותן במידה מסוימת במחקרים, עדיין קיימות בעיות במחקר בתחום.

נכון להיום, רוב המחקרים מבוססים על ניתוח איכותני או כמותי של ראיות רפואיות, ללא מחקר תיאורטי בסיסי של ייעור. כלומר, החוקרים שמגיעים מתחום הרפואה וללא ידע מקצועי בתחום היערנות מסתמכים על נתונים סביבתיים סובייקטיביים של יער במחקרים. לחלופין, מחקרים אחרים נעשים על ידי יערנים ללא שיתוף פעולה עם אנשי רפואה. כך או כך ישנו סיכון גבוה של הטיית התוצאות.

בינתיים, העיור ממשיך לגדול ברחבי העולם, ועד שנת 2050, 68% מהאוכלוסייה צפויה לחיות בסביבה עירונית. למגמה הזו יש השפעה שלילית על הבריאות הפיזית והרגשית שלנו (על פי סקרים אפידמיולוגיים, שליש מהאוכלוסייה מושפע מהפרעת חרדה במהלך חייהם) ואם לטבע יש מזור עבורנו, גם אם הוא מוכח רק חלקית – בשבילי זה מספיק.

איך עושים את זה נכון?

אלה יכולות להיות 15 דקות מידי יום, בילוי של שעה עד ארבע שעות בסוף השבוע או 3 ימי טיול מרוכזים בטבע – כל האפשרויות הראו השפעה חיובית על הבריאות הפיזית והנפשית במחקרים שנערכו.

אתם יכולים ללכת, לעמוד, לשכב או לשבת, אבל חשובה במיוחד תשומת הלב שלכם. נשמו נשימות עמוקות תוך ריכוז בחוויות חושיות – מה אתם רואים, הצלילים שאתם שומעים, המגע של האלמנטים הטבעיים, הריחות ואפילו הטעמים… תחקרו את היער שמסביבכם, ככה תמקסמו את ההשפעה שלו עליכם.

מוזמנים לקרוא את הכתבה השנייה בסדרת “לא תרופת סבתא”: המדע מעודד אותנו ללכת יחפים כאן.

אהבתם את הכתבה? רוצים עוד? בואו נשאר בקשר! הירשמו לניוזלטר בתחתית העמוד ונפגש אחת לחודש בתיבת המייל שלכם עם כל מה שחדש במגזין.

שלכם,
אלכסנדרה

מקורות

Furuyashiki, A., Tabuchi, K., Norikoshi, K., Kobayashi, T., & Oriyama, S. (2019). A comparative study of the physiological and psychological effects of forest bathing (Shinrin-yoku) on working age people with and without depressive tendencies. Environmental Health and Preventive Medicine, 24(1), 46. https://doi.org/10.1186/s12199-019-0800-1

Kotera, Y., Richardson, M., & Sheffield, D. (2022). Effects of Shinrin-Yoku (Forest Bathing) and Nature Therapy on Mental Health: a Systematic Review and Meta-analysis. International Journal of Mental Health and Addiction, 20(1), 337–361. https://doi.org/10.1007/s11469-020-00363-4

Peterfalvi, A., Meggyes, M., Makszin, L., Farkas, N., Miko, E., Miseta, A., & Szereday, L. (2021). Forest bathing always makes sense: Blood pressure-lowering and immune system-balancing effects in late spring and winter in central europe. International Journal of Environmental Research and Public Health, 18(4), 1–20. https://doi.org/10.3390/ijerph18042067

Wen, Y., Yan, Q., Pan, Y., Gu, X., & Liu, Y. (2019). Medical empirical research on forest bathing (Shinrin-yoku): A systematic review. Environmental Health and Preventive Medicine, 24(1), 1–21. https://doi.org/10.1186/s12199-019-0822-8