ברוכים הבאים לפוסט השלישי בסדרת “מצאתי בחוף הים”. זוהי סדרת פוסטים במסגרתה אני מבקרת בכל פעם בחוף אחר לאורך השנה, מתעדת את המציאות שלי בחוף ומספרת את הסיפור מאחוריהן.
פוסטים נוספים בסדרה:
מצאתי בחוף הים: חוף געש, קיץ 2021
מצאתי בחוף הים: חוף בלו ביי נתניה, סתיו 2020
ביום ראשון האחרון השקתי את מגדיר “מצאתי בחוף הים” אחרי שבועות של עבודה ושנה וחצי של איסוף חומרים. בכל זאת, כשמתחילים לערוך מגלים חוסרים פה ושם. יכולתי כנראה ללכת לחוף הסלעי הקרוב לבית כדי לצלם את ההשלמות, אבל החלטתי שאם כבר, אז כבר.
נכנסתי לגוגל וחיפשתי חוף במרחק של עד שעה נסיעה שיהיה מעניין לבקר בו וישרת את המטרה. בחרתי את חוף נחשולים, אבל בפועל מצאנו את עצמנו בחוף דור היפיפה לא פחות.
קצת היסטוריה
התיעוד הראשון של האזור נמצא במקורות מצריים קדומים מלפני 4000 שנים והעיר הקדומה גם נזכרת בספר יהושע כאחת הערים שנכבשו על ידי בני ישראל. באזור חוף ותל דור התקיימה פעילות ענפה עד לפני כ-2300 שנה, עד שדעכה ונעזבה בעקבות הקמת קיסריה.
מידע נוסף ומפורט על ההיסטוריה של תל דור תוכלו למצוא באתר טבע ונופים בישראל.
ועכשיו בואו נדבר על הדבר שלשמו התכנסנו כאן היום –
החוף
החוף נמצא במפרץ רחב, משני צדדיו שוניות סלעיות (כמו אלו שבחוף שדות-ים ועליהן כתבתי בפירוט במאמר הזה), ובמרכזו אי קטן אליו ניתן להגיע בקלות בשחייה. בשעות הבוקר המוקדמות, את האי ממלאות ציפורי מים שונות.
בדומה לחופים רבים בארץ, מדובר בחוף שמשלב חוף חולי וחוף סלעי, אך אין ספק שהחוף הסלעי מפואר מאוד כאן. אני, אישית, יכולתי לבלות שעות בשיטוטים על הסלעים וזה אכן מה שעשיתי, לפחות עד שהשמש התחילה לטגן אותי.
הבחירה בחוף דור לצילומים לא אכזבה ופגשתי שפע של בעלי חיים.
ציפורים
עם הגיענו לחוף מגוון ציפורים קיבלו את פנינו.
כמובן שהיו העורבים האפורים, אותם כולנו מכירים ורואים בכל מקום. אני אוהבת אותם, אגב, לא פחות מציפורים אחרות. עורבים הם חיה מרתקת בטירוף, עוד אקדיש להם ביום מן הימים פוסט מיוחד.
בנוסף, פגשנו אנפות לבנות מהמין לבנית קטנה, שנשארו איתנו גם בשעות החמות. פגשנו גם מין כלשהו של שחף, שלצערי לא הספקתי לצלם, כי הם בחרו להרשים אותנו במעופם דווקא ברגעים שנכנסו לים להתרעננות.
בשעות המוקדמות יותר פגשנו זוג חופמים, ציפור נודדת שאוכלוסייתה נמצאת במגמת ירידה בכל העולם ומינים מסוימים כבר קיבלו את התואר המפוקפק “מין בסכנת הכחדה חמורה”.
לאחר בהייה ממושכת בתמונות כל מיני החופמאים באתר הצפרות הישראלי, אני מעזה לנחש שמדובר בחופמי צווארון, אבל אל תסמכו על זה.
פגשנו חופמי ממין נוסף. הפעם אני מנחשת שמדובר בחופמי גדות.
המסקנה – קורס צפרות ל-wish list מיד. האמת, הוא כבר שם מזמן.
ציפורים נודדות במעגן מיכאל, סתיו 2021 – לחצו לקריאה.
אוצרות בחוף החולי
בדרכנו לאורך החוף החולי אל הצלע הדרומית של המפרץ מצאנו עוד כמה אוצרות.
נעמיות, טבורית ושפע של סטרומבוסים (כשאני אומרת שפע, זה אומר שאי אפשר להיכנס לים בלי לדרוך על כמה מהם) עליהם כבר כתבתי בפוסטים קודמים.
גילוי נאות: לצורך תיעוד בעלי-החיים, הוצאתי אותם מהמים. חשוב לדעת, שבעלי-חיים אלו נושמים בעזרת זימים ולכן עוצרים את נשימתם עד לחזרתם למים. כמו כן, עצם הנוכחות האנושית מייצרת הפרעה בחייהם. זוהי הקרבה ואחריות שאני לוקחת על עצמי בכדי להנגיש לכם את הטבע ואת הידע, אך אנא מכם, אל תוציאו את בעלי החיים מהמים והתנהגו בכבוד כלפיהם.
וגם –
חרס
עדויות לפעילות האנושית הקדומה שהתקיימה באזור. מציאות כאלה אפשר למצוא גם בחופי קיסריה ושדות ים וחופים נוספים בעלי חשיבות היסטורית.
להבדיל מאוצרות טבעיים שמקומם בחוף, מדובר באוצר מעשה ידי אדם. כמו גם, לא מדובר בממצא ארכיאולוגי חשוב, לכן מוזמנים לקחת אותו למזכרת.
חילזון פלך סירקוזני
למען האמת, זהו לא זיהוי מדויק, אלא השערה, בהתבסס על התמונות באתר הטבע הישראלי.
מגדלונים
חילזון שחי בסלעים וניזון מאצות ורקבובית שצומחים עליהם. בחופי הים התיכון של ישראל מצויים שני מינים: מגדלון הסלעים, שהוא המין המקומי, ומגדלון צנום, מין פולש מים סוף.
נכון להיום, המין הפולש דחק כמעט לחלוטין את המין המקומי וזה כנראה המין שתפגשו בסיור בחוף.
הקשבה והתבוננות
בעלי-החיים הבאים הם כאלה שלרוב לא נראים לעין במבט ראשון.
במחשבה שניה, גם רוב הקודמים הם כאלו. כמו תיבת אוצר מלאה במטבעות זהב וכלים עתיקים, אליה מובילה מפה שאחריה יש לעקוב בריכוז ועניין, כך גם היצורים החיים בחוף ובכלל.
כדי לגלות את כל האוצרות והיצורים מעוררי הפליאה עליהם אני מספרת יש צורך להגיע אל הטבע מנקודת מבט שונה, ערנית, בוחנת, סקרנית ורעבה לגילויים. הציפורים, כשהן אינן בתעופה, פעמים רבות בעלות צבעי הסוואה שרק בעזרת ריכוז ניתן להבחין בהן. הקונכיות הקטנות חבויות בחול או בין צדפות אחרות ובעלי החיים השונים קופאים דוממים לנוכח איום אנושי בסביבה.
הגודל ומבנה השונית הסלעית בחוף דור מאפשרים הזדמנויות רבות לפגוש בכל אותם יצורים, אך בתנאי שתהיו מסוגלים לקחת את הזמן, להטות אוזן, לקפוא במקומכם ולהתבונן בתנועה החוזרת אל בריכות המים בסלעים.
אוצרות בחוף הסלעי
גם בחוף הסלעי, שמורכב מטבלאות גידוד, בחלקו הדרומי מצאנו יצורים חיים עליהם כבר סיפרתי: בלוטונים, האצה אוזנית, חילזון חד שן, ארגמון וסרטן סלען זיפני.
וגם –
קפצן
הקפצן הוא סרטן שקוף, אך במידת הצורך יכול לשנות את צבעו לכהה בהתאם לסביבתו. הוא אינו שחיין טוב ולכן כשמרגיש סכנה מתחמק לאחור בקפיצה. בזכות עמידותו הגבוהה למליחות אפשר למצוא אותו בשפכי נחלים ובאזורי הגאות והשפל בסלעים (שם המליחות עולה בשעות השפל עקב התאדות המים). קיימים עשרות פרטים ממנו בבריכות שבסלעים. כל שצריך זה להמעיט בתנועה והקפצנים כבר יבואו לדגדג אתכם בין האצבעות.
קברנון
דג שחי במים הרדודים מאוד, מתחת לסלעים ובבריכות הרדודות שבסלעים. הוא ניזון מאצות ומבעלי חיים קטנים.
במאמר מוסגר אגיד, שאני שמחה בכל פעם שאני מוצאת מין שהוא מקומי ואינו פולש מים סוף (שאלה רוב המינים אותם אנחנו פוגשים היום בחופים). במגדיר “מצאתי בחוף הים” תיעדתי ופירטתי על דגים נוספים ממינים פולשים, כמו הלגינון הנודד וגרזנון הכוכים, וגם על תופעת פלישת המינים מים סוף לים התיכון.
סרטן נזיר
הסרטן האהוב עליי! סרטן חסר שריון ובעל רגליים אחוריות מנוונות, שמשמשות אותו להיתפסות בקונכיות ריקות אותן הוא מאמץ כבית או שריון. הקונכייה המאומצת הפעם היא קונכייה של ארגמון קהה-קוצים והמין המסוים בתמונה הוא נזיר חופי.
נקשן
זוכרים שדיברנו על האזנה והתבוננות? על קיומו של הנקשן בחוף אני יודעת משמיעה. לצערי, זה קרה כבר בשעות החמות שהקשו עליי לעמוד דוממת עד שייצא ממחבואו.
הנקשן הוא סרטן ארוך שחי במאורות שבסלעים וגודלו 3-5 ס”מ. צבת אחת גדולה באופן לא פרופורציונלי מהצבת השנייה. בעזרת הצבת הגדולה הוא משחרר גל של בועות אוויר עם צליל נקישה. הצליל הזה יכול להמם דגים. הנקישה משמשת את הסרטן לציד ולתקשורת.
אז מה היה לנו היום?
היו לנו ציפורים, אותן קל יותר לפגוש בשעות הבוקר המוקדמות בחופים סלעיים (ועוד יותר, בעונות הסתיו והחורף). פגשנו קונכיות וצדפים, סרטנים שונים ודגים, וגם למדנו על חשיבות ההקשבה וההתבוננות כשבאמת רוצים לפגוש ולהכיר את הטבע שסביבנו.
כמה פרטים טכניים
כדי להגיע אל החוף כתבו ב-ווייז גן לאומי חוף דור.
במקום ישנה חניה מסודרת (אבל לא גדולה מידי, ככה שכדאי להגיע מוקדם), מרכז מבקרים שכולל שולחנות פיקניק, הסברים היסטוריים על האזור, חנות של רשות הטבע והגנים ושירותים נקיים ומסודרים.
לחוף הגענו בשעה 8:30. המלצה שלי, בימים החמים שעוד נשארו לנו, נסו להגיע לפני. החוף משנה את פניו כשהשמש עולה.
נהניתם מהפוסט? רוצים עוד? הירשמו לניוזלטר בטופס ההרשמה בהמשך עמוד זה או בלחיצה על הכפתור בתפריט הראשי.
שלכם,
אלכסנדרה
