ברוכים הבאים לפינת “מצאתי בחוף הים”.

כמה פעמים יוצא לנו לטייל לאורך החוף, לתת למים לשטוף בעדינות את כפות הרגליים שלנו, ומידי פעם לתהות על דברים שמצאנו בחוף: מה זה הדבר הזה? מי גר בקונכיה הזו לפני שהיא נשטפה אל החוף? מה זו האבן או החומר המוזר הזה? כיצד הגיע הדבר התמוה הזה אל החוף?

פינת “מצאתי בחוף” תענה בדיוק על השאלות האלו.

מאחר והרבה מהדברים שמגיעים אל החוף משתנים כתלות בעונת השנה, הפינה תעלה כארבע פעמים בשנה.

סתיו בחוף הים

חוף הים בעונת הסתיו מתאפיין, בדרך כלל, בגלים נמוכים יותר, מים שקטים וים רגוע יחסית. גם המעלות יורדות משמעותית בעיקר החל מחודש אוקטובר, מה שהופך את העונה למושלמת לרחצה ובילוי בחוף הים.

השנה שונה משנים קודמות, כי בדיוק בעונה המושלמת הזו, מצאנו את עצמנו בסגר בשיאה של מגיפה עולמית ותחת איסור לבלות בחוף הים מלבד לצרכי פעילות ספורטיבית בקרבת הבית.

בכל מקרה, החלטתי לנצל את הקרבה היחסית שלי לחוף הים וללכת לתעד לכם קצת מהמתרחש שם. יחפה ומצוידת במצלמה זה הלוק הכי ספורטיבי שלי.

מוכנים? מתחילים!

מצאתי בחוף הים

חופיות

חופיות הן חלזונות ימיים קטנטנים שחיים בסלעים באזורים שמתכסים לעיתים רחוקות במים. שני המינים שניתן למצוא הם חופית חיוורת (כשמה כן היא, בעלת צבע בהיר וחלק יחסית) וחופית מנוקדת (צבעה כהה והנקודות ברורות).

החופיות ניזונות מאצות שחיות בתוך הסלע. על מנת להשיג אצות אלה, החופיות משתמשות באיבר בשם ‘מגרדת’ בעזרתו הן מגרדות את הסלע ואת האצות מתוכו.

כמו בעלי חיים ימיים אחרים, גם החופיות נושמות בעזרת זימים בלבד ולכן את החמצן לנשימה יכולות להפיק רק ממים. לכן, כמו לחלזונות ימיים אחרים, יש להן איבר בשם ‘אופרקולום’, כלומר מכסה. האופרקולום מאפשר להן לכלוא מים בתוך הקונכיה בזמנים של יובש עד שתגיע הגאות או מפץ הגלים.

בלוטוני ים

מין של סרטנים ישיבים, כלומר את חייהם הבוגרים הם מבלים כשהם צמודים בקביעות לעצמים. העצמים אליהם הם נצמדים יכולים להיות סלעים, ספינות, מבנים ימיים, אבל גם צבי ים ולוויתנים!

הסרטנים חיים בסביבות שלא מכוסות באופן קבוע במים ולכן לבית שלהם מעין לוחיות שמשמשות דלתות. כשאין מים בסביבה הלוחיות סגורות.

כשהבלוטון מתכסה במים הוא פותח את לוחיות ביתו ומוציא רגליים קטנטנות שמלקטות מתוך המים פלנקטון* שמשמש לו מזון.

* פלנקטון – יצור חי (אצה או בעל-חיים) חסר יכולת תנועה או בעל יכולת תנועה מוגבלת, אשר מונעת ממנו להתנגד לזרם המים. אחד מבעלי-החיים המפורסמים ששייכים לקבוצות הזואופלנקטון הוא המדוזה.

חד שן משובץ

חילזון ימי. בדומה לחופית, גם לו יש אופרקולום. החד שן ניזון מהאצות שעל הסלע ואם להתאזר בסבלנות, אפשר לראות את התנועה האיטית שלו על הסלע.

לקריאה נוספת על החוף הסלעי, הייחודיות שלו ובעלי-החיים שחיים בו לחצו כאן.

מדוזה חוטית נודדת

בים התיכון קיימים מספר מינים של מדוזות, שהם מינים מקומיים, אבל המין הנפוץ ביותר, בעיקר בעונת הקיץ, זו היא החוטית הנודדת. לחצו למאמר על המדוזות.

החוטית הנודדת היא אינה מין מקומי. היא היגרה לים התיכון מים סוף דרך תעלת סואץ ומסבה נזק רב בעונות שבהן נחילים שלה נסחפים עם הזרמים לקרבת החוף.

מלבד הצריבה הלא נעימה שלה, דוגמה נוספת לנזקים שהיא גורמת, היא חדירה של פרטים רבים שלה למערכות שאיבת המים של תחנת הכוח.

אבל הי! אל תתנו לה להוציא שם רע לכל המדוזות. לא כולן מזיקות, ולמעשה גם למדוזות יש תפקיד חשוב במארג המזון הימי (עליו אתם מוזמנים לקרוא בפוסט ‘הים התיכון – מכונה מורכבת ומשומנת’).

כוס חד פעמית

יצור ימי נפוץ מאוד, פולש מהחוף בחסות בני האדם.

ישראל נמצאת במקום השני בעולם, אחרי ארה”ב, בשימוש בכלי פלסטיק חד-פעמיים.

בסקרי פסולת שונים שנערכו בשנים האחרונות בחופי הים, נמצא כי יותר ממחצית (50%-70%) מהפסולת בחוף היא פלסטיק וכמחצית מפסולת הפלסטיק היא מוצרי פלסטיק חד פעמיים, כשהבולט בהם הן כוסות הפלסטיק.

סקרנים לדעת עוד על מיחזור, על בעיית הפסולת ועל ניקיונות חופים?
האם ניקיון חופים מחמיר את בעיית הפסולת?
הכל על מיחזור – ראיון עם ממונה תחום המיחזור בעיריית נתניה

מסכה

מין פולש חדש, שהתגלה בשנה האחרונה.

המסכות עשויות מפלסטיק שלוקח לו מאות שנים להתכלות, והן בכל מקום.

גרזנון הכוכים

דג שבצעירותו פעיל ביום ובבגרותו פעיל בעיקר בשעות הלילה וחי במערות. הוא מגיע לגודל של עד 18 ס”מ. גם הגרזנון הוא מהגר מים סוף דרך תעלת סואץ.

נראה שהגרזנון שמצאתי בחוף נתפס על ידי דיג ונזרק כתוצר לוואי (מניחה כי הוא לא מתאים למאכל).

אבן קונגלומרט

אבן שעשויה ממגוון חומרים ומינרלים שנדחסו יחד בתהליך ארוך שנים. בים אבני קונגלומרט מכילות לרוב כורכר ושפע של חלקי בעלי חיים ימיים (צדפים וכדומה).

אבן פחם

איך היא הגיעה אל החוף? היישר מהספינות שמובילות פחם לתחנת הכוח בחדרה (זו תחנת הכוח הקרובה ביותר לחוף בלו ביי בנתניה, בו צולמה התמונה).

הפחם משמש בתהליך ייצור החשמל בתחנת הכוח. זהו מקור האנרגיה המזהם ביותר והוא פוגע בסביבה לאורך כל התהליך שלו, מהפקתו, הובלתו ועד לשימוש בו שפולט לאוויר כמות אדירה של מזהמים. ייצור חשמל מפחם מזהם את האוויר עד פי 30 לעומת ייצור חשמל מגז טבעי.

לקריאה נוספת על תחנות כוח פחמיות, כנסו לאתר המשרד להגנת הסביבה.

צלחיות

הצלחית היא רכיכה ימית עם רגל שרירית שבעזרתה היא נצמדת לסלע. בזכות הרגל ובזכות המבנה השטוח שלה, היא מצליחה להישאר במקומה גם במפץ הגלים.

בנוסף, הצלחית מבצעת פעולה שנקראת ‘הומינג’. בלילות הצלחית נודדת על הסלע בחיפוש אחר אצות ורקבובית מהם היא ניזונה. היא משאירה אחריה שביל של ריר כך שבבוקר היא חוזרת למקומה המדויק.

אזנית

אצה שדומה לאפרכסת האוזן ובגופה גיר (אותו החומר שמשמש גם לבניית קונכיות וצדפות).

האצה מתחילה את חייה כמניפה בודדת ועם גדילתה מתפצלת לכמה מניפות שמחוברות לאותו הבסיס.

האזנית המצויה גדלה במשך כל השנה במים רדודים ועמוקים.

סרגסון

אצה שנפוצה באזורים סלעיים ומספקת מחסה לבעלי-החיים השונים.

ספיידרמן

בוציות

בחופי הים התיכון שני מינים נפוצים של בוצית, המין המקומי – בוצית קטנה והמין הפולש (מים סוף, כמובן) – בוצית ים-סופית (בוצית פרעה).

המין שבתמונה נראה דווקא כמו המין המקומי.

עצם של דיונון

הדיונון שייך למשפחת הרכיכות. להבדיל מהרכיכות האחרות, במהלך שנות אבולוציה רבות, עברה הקונכייה החיצונית שלו אל תוך הגוף ושינתה ייעוד. לקריאה על משפחת הרכיכות ועולמם המופלא של הצדפים לחצו כאן.

שלד הדיונון משמש לו שלפוחית ציפה. הוא בנוי חללים-חללים וכאשר הדיונון מעוניין לעלות קרוב אל פני המים, הוא ממלא את החללים בשלד בחמצן. כשהוא מעוניין לשקוע, הוא עושה את הפעולה ההפוכה.

מעניין שאני רגילה למצוא פריטים בודדים כאלה בחוף, וגדולים יחסית (כ-10 ס”מ), אבל לאחרונה אני מוצאת שפע של פריטים קטנים של שלדים. מעניין מה הגורם לכך.

שבועיים לפני הטיול הזה בחוף, קצת אחרי הכרזת הסגר השני, הייתי בחוף בשעות הבוקר המוקדמות יחסית (9:00). היו מעט אמיצים שבכל זאת הגיעו לחוף, כל אחד מסיבותיו והייתה לי חוויה אחרת לגמרי.

כמות הזבל הייתה קטנה יחסית (לא מילאתי אפילו שקית) והחוף רחש חיים. בכל צעד שעשיתי הבחנתי במשהו זז או מעניין שמקורו אכן בים.

לצערי, הפעם הביקור היה פחות סימפטי. החוף היה מלא באנשים, כמויות הזבל יכולות בקלות למלא משאית והחי כנראה העדיף למצוא מסתור הרחק מההמולה והזוהמה.

כולי תקווה שיתמעטו ביקורים כאלה ויתרבו הביקורים המשמחים מלאי הפליאה בחוף הים.

כנסו לפה כדי לגלות מה מצאתי בחוף הים בקיץ 2021!

ואתם, האם מצאתם משהו בחוף ותהיתם על כנו? בדיוק בשביל זה יצרתי את מגדיר “מצאתי בחוף הים”, כנסו לפרטים נוספים.

אהבתם את המאמר? רוצים עוד? הירשמו לניוזלטר (בתחתית העמוד או בכפתור הצהוב בתפריט הראשי) וניפגש אחת לחודש בתיבת המייל שלכם עם כל מה שחדש במגזין.

שלכם,
אלכסנדרה