המיתוס הרווח אומר שאין בעלי חיים “מעניינים” בים התיכון. ואכן, תעשיית הנופש והפנאי הימי שכוללת שנירקולים, צלילות, אקווריום ודולפינריום, מפותחת משמעותית יותר באילת, בים האדום. אני כאן, בין השאר, כדי לנפץ את המיתוס הזה.
אז דיברנו במגזין על צדפים ועל כרישים, על מדוזות ואפילו על היצורים הקטנטנים והמסתוריים שנקראים ‘פלנקטון’, אבל האם ידעתם שיש דולפינים ולווייתנים בים התיכון?
הכירו את ד”ר אביעד שיינין, חוקר טורפי-על בתחנת מוריס קאהן לחקר הים של אוניברסיטת חיפה, ממקימי עמותת “דלפיס” ומנהל מרכז החינוך הסביבתי “הדולפין והים”.
אביעד נבחר כחוקר מבטיח על ידי נשיונל ג’אוגרפיק. בין הישגיו גילוי הלווייתן האפור והדולפין עב-שן במזרח הים התיכון. כמו כן, ההכרה בחשיבות מימי ישראל החופיים על ידי ה-IUCN (האיגוד העולמי לשימור הטבע ומשאבי הטבע) לשני מיני דולפיני החוף.
היום אביעד יספר לנו על היונקים הימיים בים התיכון, אלו שכל אחד מאיתנו יכול לפגוש לא רחוק מהחוף וגם אלו שחיים בים העמוק. נדבר גם על הסכנות שאורבות להם, על הכישלונות וההישגים בשימורם במדינת ישראל, וכמובן על הפעולות הקטנות, אך בעלות ההשפעה האדירה, שכל אחד מאיתנו יכול לנקוט בכדי לשמור עליהם.
איך הגעת למחקר ימי?
ילדות באשקלון ושירות בחיל הים
אני יליד אשקלון של שנות ה-70. באשקלון של שנות ה-70 הים היה המפלט שלי להכל. אני לא יכול להגדיר את עצמי כילד חובב דולפינים או ילד צופי-ים, לא שהייתה אופציה כזאת אז, אבל כן אהבתי טבע ובעלי חיים.
החיבור המשמעותי ביותר שלי לים קרה בשירות הצבאי בחיל הים. השירות שלי בחיל הים כלל הרבה מאוד שעות ים שבהן פגשתי לא מעט פעמים את הדולפינים. המפגש איתם תמיד יצר שמחה גדולה אצל כל החיילים ואצלי כמובן. בשבילי הם היו סוג של שותפים לים ולכן כשסיימתי את השירות הופתעתי לגלות שידוע מעט מאוד עליהם בישראל, שהם סמויים מהעין הציבורית.
אחד הדברים ששמתי לעצמי כמטרה הוא שהנוכחות שלהם לא תישאר רק אצל חיילי חיל הים, אצל דייגים ואצל יאכטונרים. החלטתי להביא את הבשורה לכלל הציבור ולא רק לציבור האקדמי. את עמותת “דלפיס” ואת המרכז שלה “הדולפין והים” הקמתי למטרה זו.
התפנית הדרמתית שהביאה לחקר הים התיכון
במהלך לימודי הביולוגיה באוניברסיטת תל אביב חקרתי את הדולפינים בים התיכון, מחקר שהיה פורץ דרך. עד אז לא היה מחקר משמעותי על אוכלוסיית הדולפינים בים התיכון. ככה, לאט לאט, דרך מחקר הדולפינים, נשאבתי אל המחקר הימי. באותה תקופה רוב המחקר הימי בישראל התמקד בשונית האלמוגים היפיפייה באילת ומעט מאוד מידע נאסף על מה שקורה בים התיכון.
ואז קרו שני אירועים מאוד דרמתיים: גילוי מרבצי הגז בבטן האדמה והפיכת הים התיכון למקור מי שתייה (תחילת התפלת מי הים). אז כל המדינה הבינה שיש פה פוטנציאל כלכלי משמעותי בים התיכון ושהוא לא רק סוג של פח זבל, וגם שמשמעות הדבר היא שאם הים לא יהיה בריא לא יהיו לנו מי שתייה.
זה הקל מאוד על ההסברה של החשיבות של ים בריא. אבל מכיוון שלא נעשה פה מחקר, לא הייתה שום יכולת להגיד מהו ים בריא. היה צורך להתחיל לחקור ולהבין את הים הזה יותר לעומק.
ואז הוקצו הרבה יותר משאבים לחקור את הים. כחלק מהתהליך הזה, הייתי שותף להקמת תחנת מחקר של אוניברסיטת חיפה בשדות-ים, שהתורם הראשון המשמעותי שהבין את החשיבות והפוטנציאל שלה היה מוריס קאהן ועל שמו היא נקראת.
חקר טורפי-על בים התיכון
אחד הדברים שהתבקשתי לעשות זה להרחיב את יריעת המידע שאני אוסף ולהתמקד בכלל בטורפי-העל במערכת ולא רק בדולפינים. לטורפי-העל יש חשיבות אקולוגית מאוד גדולה (עליה תוכלו לקרוא במאמר על הכרישים בחדרה).
בנוסף, טורפי-העל הם ביואינדיקטורים למצב המערכת. כלומר, סמנים למצב הים. בדרך כלל כשמערכת לא מאוזנת, לא בריאה, רואים את זה די בקלות בטורפים הגדולים שנמצאים בה. הסיבה לכך היא שיש מהם מעטים, הם חיים יחסית הרבה שנים והם נפגעים במהירות בעיקר מפעילות האדם באופן ישיר או עקיף. כך התחלתי מחקר של כרישים ושל טונות ענק וטורפים נוספים.
יונקים ימיים בישראל
כל היונקים הימיים, בגדול, הם טורפי-על. פה בים התיכון כמעט ואין להם אויבים טבעיים.
בקרבת החוף אנחנו מדברים על שני מיני דולפינים עיקריים: הדולפין המצוי והדולפינן המצוי.
הדולפינן המצוי הוא אותו פליפר מפורסם והדולפינים שיש בריף הדולפינים, לצורך העניין. הם מסתגלים לתנאים משתנים והם מאוד אינטליגנטיים. הם נמצאים בקרבת החוף ולכן נגישים ורואים אותם הרבה. הם נפוצים לאורך כל החוף שלנו ואנחנו (תחנת מוריס קאהן) מבצעים הרבה מחקרים עליהם.
הדולפין המצוי, למרות שמו, נמצא בים התיכון בסכנת הכחדה. אנחנו עושים כבר חמש שנים מחקר אינטנסיבי עליהם, במהלכן האוכלוסייה שלהם קטנה בחצי. מדובר במגמה שמובילה להיכחדות מלאה מאזורינו. הדולפינים המצויים נמצאים יחסית קרוב לחוף, אז לא מעט יאכטונרים ואנשי ים רואים אותם. אפילו מצילים מידי פעם רואים אותם מהחוף. זה די חריג, אבל זה קורה.
בנוסף, יש את כלב הים הנזירי שהוא מין בסכנת הכחדה גם כן. לשמחתנו, בשנים האחרונות מצבו משתפר. יש אוכלוסייה קבועה יחסית גדולה ביוון ותורכיה ובשנים האחרונות יש יותר ויותר תצפיות גם באזור לבנון וקפריסין וגם אצלנו.
יש גם מיני דולפינים ולווייתנים שחיים בים העמוק מול חופי ישראל. אנחנו פוגשים אותם מדי פעם כשהם מגיעים חולים אל החוף, אבל אין לנו ידע מעמיק על מה קורה איתם במים הכלכליים של מדינת ישראל.
נכון להיום, בקרבת החוף יש לנו כבר הרבה מאוד שנות מחקר ואיסוף מידע מקיף על הסביבה החופית שלנו ואנחנו יודעים די טוב להגיד מה קורה שם. מה שקורה בים העמוק זה מחקר שהוא הרבה יותר יקר ואין לנו מספיק משאבים ולכן שם הידע שלנו הוא מוגבל.
מה הן הסכנות שנשקפות ליונקים ימיים בים התיכון?
סכנות בקרבת החוף
בקרבת החוף ההשפעה הכי דרמתית על היונקים הימיים היא פעילות הדייג. היא בעצם מייצרת את ההפרעה הכי משמעותית באופן ישיר, כשהיונקים הימיים והטורפים הגדולים נלכדים בציוד דייג.
צריכת דגים מהים על ידי האדם מהווה פגיעה עקיפה ביונקים הימיים. אנחנו בעצם צורכים את המזון של אותם טורפים גדולים בצורה כזו שהיא הרבה פעמים ביתר – דייג יתר. זה פוגע ביכולת של אותם יונקים לקבל מספיק מזון כדי לקיים אוכלוסיות משמעותיות.
פגיעה נוספת בקרבת החוף מתרחשת כתוצאה מזרימה של זיהום ממקורות יבשתיים באופן ישיר (בצינורות) או באופן עקיף – דרך נחלים, אל הים. בסך הכל הניטור והאכיפה הם די טובים, אבל עדיין זה קורה.
פסולת הפלסטיק פוגעת באופן ישיר בבעלי חיים כשהיא נתפסת להם על הגוף ויכולה ממש לייצר להם פצעים ונמקים, או כשחלק מהיונקים והצבים הימיים אוכלים אותה. נושא התפרקות פסולת הפלסטיק למיקרופלסטיק (חלקיקי פלסטיק קטנים) מקבל לאחרונה יותר ויותר התייחסות במחקר כדי להבין את המשמעויות שלו כשהוא נכנס לתוך מארג המזון.
לכלב הים הנזירי יש בעיה נוספת שהוא נתקל בה. הם צריכים את הסביבה החופית כמאורות המלטה וכדי לנוח, אך הסביבה החופית מושפעת יותר ויותר מהאדם. ניקח כדוגמה את הניקרות בראש הנקרה. באופן טבעי מדובר במקום שיכול לשמש את כלבי הים לצרכיהם, אבל נוכחות האדם בסביבה הזאת מפחיתה את השימוש של כלבי הים בה.
סכנות בים העמוק
עבודות של הנחת תשתיות וחיפוש גז ונפט שנעשה על ידי סקרים ססמיים מייצרים הדף קולי מאוד מאוד חזק. מדובר בפיצוצים חזקים מאוד, שמטרתם להחדיר גל קול לתת-הקרקע ולמפות אותה כדי להבין איפה נמצאות בארות הגז והנפט.
יונקים ימיים משתמשים בקולות דמויי סונר כדי לנווט בסביבה הימית (אקולוקציה). הפיצוצים החזקים האלו יכולים לפגוע בהם בצורה אקוטית אם הם נמצאים בקרבתם. בנוסף, הם יכולים להרחיק אותם מאזורים שחשובים להם לאכילה והתרבות.
מדובר בנושא בעייתי מאוד שלא מקבל מספיק פוקוס בישראל בעקבות מחסור במחקר. אין מימון למחקר מסודר מצד המדינה והמדינה גם לא מחייבת את מי שמתוכנן לייצר את ההפרעה באיסוף נתונים מקדים מסודר. יש פה בעיה שמובנית במערכת: למרות שהיא מנצלת את משאבי הים העמוק שלנו, היא לא דואגת להבין בדיוק מה קורה שם לפני שהיא מבצעת את פעילות ההפרעה.
אני מקווה שאת הדבר הזה אנחנו נשנה. לאחרונה, עשינו שיתוף פעולה עם “גרינפיס” שהביאו ספינת מחקר וחוקרים בעלי שם עולמי לחבור אלינו בכדי לערוך תצפיות על לוויתנים ראשתנים (מובי דיק). אני מקווה שהסקר הזה יהיה סנונית ראשונה למחקר נוסף ויותר מעמיק שנבצע בים העמוק של ישראל.
נושא נוסף שנמצא היום במחקר הוא ההשפעה והמשמעות של הרעש החלש והקבוע של התנועה בים על היכולת של לוויתנים לתקשר ביניהם. הרעש הוא מתחת לסף האקוסטי, כלומר הוא לא פוגע בשמיעה של היונקים הימיים, אבל הוא כן יכול לפגוע ביכולת שלהם לתקשר אחד עם השני.
סכנה נוספת אורבת ללווייתנים הגדולים שסובלים מאוד מהתנגשויות עם כלי שיט מהירים. האוניות הופכות להיות מהירות יותר ושקטות יותר במטרה ליעל את התנועה שלהן בים. לווייתנים ישנים על פני המים והם לא שומעים את האונייה מתקרבת ואז הם נפגעים ממנה. אנחנו רואים לא מעט מקרים כאלה, כולל מקרה שהיה לנו פה בישראל, של פגיעה על ידי מדחף או חרטום של אוניה מהירה.
זעזעת אותי! זה ממש מתסכל לשמוע על כל כך הרבה איומים. האם יש איך להתמודד איתם?
לכל דבר יש את הפתרונות שלו, חלקם טובים יותר וחלקם פחות, את חלקם קל יותר לאכוף ואת חלקם קשה. זה לב העניין של המחקר המדעי, להבין לעומק את הסכנות ואת הגורמים לפגיעה, לנתח אותם ולהבין איך אפשר להתמודד איתם. היום הטכנולוגיה והמודעות יכולים לייצר פתרונות כמעט לכל דבר. הכל בידינו.
האם אתה מרגיש בשינוי שמתרחש לאורך השנים במודעות הציבור למה שקורה בים התיכון והשמירה על הסביבה?
אני מרגיש שכן. אני מרגיש שהנגישות של המידע היום היא בעלת השפעה.
עדיין יש פערים, אבל עצם זה שהיום כל אחד, בעזרת הטלפון, יכול להיות חצי חוקר, להנגיש מידע ולהעביר אותו לציבור דרך הרשתות החברתיות, להאיר בעיות ולהציף אותן, עושה את ההבדל. מקבלי ההחלטות מאוד רגישים לפלטפורמות האלה ולכן יש בידי הציבור היום כלים ויכולות שלא היו בעבר להשפיע ולהניע תהליכים. אנחנו חיים בתקופה שלאנשים פרטיים יש המון כוח לייצר שינוי, אפילו די מהיר.
איזה פעולות נוספות אנחנו יכולים לנקוט ביום-יום למען היונקים הימיים?
להפחית שימוש בכלים חד-פעמיים ולדאוג לסביבה חופית נקייה. מחקרים מראים שעיקר הזיהום מגיע מהסביבה החופית שלנו. רובנו מבלים בחוף הים ונהנים ממנו וחשוב להבין שאנחנו גם מאוד משפיעים על הים.
אבל בסוף דייג הוא הגורם המשמעותי ביותר שמשפיע על הים. לכן השלב הבא שלנו הוא כצרכנים שניזונים ממה שהים מניב ובכך משפיעים על החיים בו. כל אחד צריך לחשוב מה מרגיש לו נכון, כשאנחנו במסעדה בוחנים את התפריט או קונים בסופר, בהחלטות הקטנות שאנחנו עושים ביומיום. זה נשמע קטן וזניח אבל בסוף זה עולם ומלואו.
הערת העורכת: אני יכולה להעיד על השינוי שעשיתי מסיבה זו בחיי האישיים בשנה האחרונה והוא לוותר על בשר ודגים בבית. כשאני יוצאת אחת לשבוע-שבועיים למסעדה, או אוכלת אצל ההורים יוצא לי לאכול בשר ודגים, אך בשאר הזמן, כלומר רוב הזמן, הם לא חלק מהתפריט שלי. זהו הצעד שנכון לשלב זה הרגיש לי נכון.
לסיום, נערוך היכרות עם עמותת דלפיס, שפועל למען היונקים הימיים והחינוך הסביבתי הימי בישראל.
עמותת דלפיס
מטרת עמותת דלפיס היא להנגיש את החיים בים ואת החיים של הדולפינים והיונקים הימיים לציבור.
מרכז הדולפין והים, שמהווה את מרכז עשייתה ופועל באשדוד, מקבל קבוצות בתיאום מראש. בחופשות הוא פתוח לציבור הרחב עם פעילות לילדים, לנוער ולמשפחות.
תחום פעילות נוסף של העמותה הוא קידום השמירה על היונקים הימיים במגוון דרכים, כגון חתימה על אמנות בינלאומיות, התמודדות עם תקנות שצריך לתקן ועוד.
בנוסף, העמותה פועלת לקידום מדע אזרחי:
דיווחים על תצפיות של יונקים ימיים (דולפינים, כלבי ים ולווייתנים) חיים, פצועים או מתים חשובים מאוד כדי שנוכל ללמוד אותם. הנתונים האלה עוזרים לנו להבין את מה שקורה בים ואת מצבם וכך לקדם את השמירה עליהם וכמובן גם לנסות לעזור במידת הצורך במקרה של יונק פצוע.
הדיווח נעשה באמצעות אתר האינטרנט של העמותה. חשוב לצרף תמונה או סרטון ומיקום גאוגרפי שבו נצפה היונק.
הערת העורכת: שימו לב, אם הפכתם עדים להחפה (עליית יונק ימי אל החוף). אין להחזיר אותו בחזרה לים. התקשרו למוקד סביבה בטלפון 6911* ושימרו על בעל-החיים במים עד שיגיע פקח של רשות הטבע והגנים או כל גורם מוסמך אחר לטפל במצב.
יש לכם נגישות לכלי שייט ובא לכם להתעמק יותר בעולם הדולפינים? אנחנו תמיד שמחים לצרף חוקר שלנו שיעשיר את חווית ההפלגה בים ויחד תחפשו דולפינים.
במידה ואתם מעוניינים להצטרף למערך המתנדב של העמותה ולהיות שותפים בעשייה, מוזמנים לפנות אלינו דרך האתר או דרך הרשתות החברתיות. הפעילות מגוונת ואתם בוחרים כיצד להשתלב בה. יש מקום לכל אחד, מאנשי שיווק, עורכי דין, אנשי ים, הייטק וכן הלאה. לכל אחד ואחת אנחנו מוצאים את המרחב שהוא יכול לתרום מהמקום שלו למען היונקים הימיים.
נהניתם מהריאיון? בואו נשמור על קשר! הצטרפו לניוזלטר לקבלת כל החדשות של המגזין אחת לחודש לתיבת המייל. ההרשמה בתחתית העמוד או בכפתור בתפריט הראשי.
שלכם,
אלכסנדרה
