דיברתי פה בעבר על טביעת הרגל האקולוגית והפחמנית שלנו ועל הגירעון שלנו בבנק של כדור הארץ. אני מוצאת שאני חוזרת לנושא הזה בחיי הפרטיים שוב ושוב מתוך הרצון לייצר אימפקט סביבתי משמעותי, תוך השקעת האנרגיה שלי בצורה יעילה.

אם לומר את האמת, גם לפני שעניתי על 5 שאלוני טביעת רגל ידעתי שאני לא האדם הסביבתי ביותר, בתור מי שנוסעת ברכב בנזין פרטי לבד כל בוקר לעבודה ועושה את רוב הקניות שלה (מלבד מזון) באינטרנט. תוצאות השאלונים רק המחישו וכימתו (בצורה מאוד לא מדויקת, אבל מספיק משכנעת) את רוע המצב לא רק שלי, אלא של ישראל בכלל, ביחס לשאר העולם.

לא משנה אם תוצאות השאלון הוצגו בדונם יערות שצריך לשתול כדי “לממן” את פליטות הפחמן שלי, בטונות פחמן או בכדורי ארץ שאני צורכת בשנה (“אם כולם היו מתנהלים כמוך כמה כדורי ארץ היינו צריכים…”) – בכל הגרסאות, התוצאות שלי היו קרובות מאוד לממוצע הישראלי שהוא פי 2 מהממוצע העולמי.

אני לא אשא באחריות לבד, כי מעבר למאמץ האישי שאני יכולה להשקיע, יש מדיניות שמוכתבת על ידי מקבלי ההחלטות, שמגבילה אותי. למשל, תחבורה ציבורית מאוד לא מפותחת, שמכפילה פי 3 את זמן ההגעה שלי לעבודה אם אבחר בה, או החידוש האחרון – החלת מס מיוחד על רכבים חשמליים.

ובכל זאת, אני לא חושבת שזה נכון להרים ידיים, אני מאמינה בכל ליבי שהצרכן מצביע ברגליים. ככל שיותר אנשים ינקטו בפעולות סביבתיות, בנוסף להצבעה בבחירות לנציגים שמקדמים נושאים סביבתיים, כך הביקוש יעלה והשוק ומקבלי ההחלטות יגיבו.

חוץ מזה, כל אחד מהצעדים הסביבתיים שיפורטו בהמשך משפיע באופן ישיר על הכיס ויחסוך לי ולכם כסף רב, ככה שיש פה גם רווח אישי מיידי.

אלא אם יש לכם נתונים מספריים מדויקים של הצריכה שלכם בתחומים שונים (דלק, חשמל, מים וכו’), כל השאלונים ייתנו לכם תוצאה מוערכת בגסות ולא ממש מועילה. לכן, בדקתי את הדירוג של התחומים השונים שמשפיעים על הסביבה לרעה, מהמשפיע ביותר – בו אם תעשו שינוי ההשפעה תהיה הגדולה ביותר, ועד המשפיע פחות מכל.

במקום הראשון: תחבורה

אם נפחית את השימוש בתחבורה פרטית, נעשה את השינוי המשמעותי ביותר בהשפעה הסביבתית שלנו. זה סדר העדיפויות:

1. צעידה ברגל ורכיבה על אופניים לא ממונעים.
2. נסיעה בתחבורה ציבורית.
3. נסיעה ברכב פרטי עם שותפים.

בנוסף, צמצום שעות טיסה – נעדיף חופשות בארץ על פני חו”ל. ואם כבר חו”ל, אז אירופה במקום ארצות הברית.

במקום השני: תזונה

על נושא התזונה וספציפית על תעשיית הבקר הייתה לנו כתבה מפורטת אותה אתם מוזמנים לקרוא כדי להעמיק בנושא. מלבד זאת, כללי האצבע הם כאלה:

1. נפחית, ועדיף נוותר לחלוטין, על בשר בקר.
2. נצמצם צריכת מוצרי בשר וחלב.
3. נעדיף מוצרים מן הצומח.
4. נבחר במוצרים עונתיים ובגידול מקומי.
5. נצמצם בזבוז מזון.

בהקשר לסעיף האחרון, אני רוצה לספר לכם על עמוד אינסטגרם מעניין, planeta.eat, שעוסק בדיוק בנושא הזה – צמצום בזבוז מזון. מאחורי העמוד נמצא השף עמית מסטצ’קין. מוזמנים לעקוב.

במקום השלישי: צריכת אנרגיה ביתית

ברוב הבניינים החדשים, שמחויבים לעמוד בתקן הבנייה הירוקה, כבר מותקנים אמצעים טכנולוגיים שהופכים את הבית לבית חכם – כזה שהשליטה על כל המערכות החשמליות מחוברת לרשת הביתית ונשלטת על ידי אפליקציה אחת. מסתבר שנמכרות היום מערכות כאלה אותן ניתן להתקין בכל בית, ללא שום עבודות תשתית – בעזרת מברג בייתי בלבד.

באמצעות המערכת אתם יכולים, למשל, לכבות את האור בכל הבית בלחיצת כפתור אחת. אתם יכולים לתזמן ולשלוט בשעות הפעילות של חימום המים, מיזוג האוויר וכו’ ובאופן הזה לחסוך המון חשמל.

לצד מערכת “בית חכם”, כדאי לוודא שרוכשים מכשירי חשמל בדירוג יעילות אנרגטית גבוה (A הגבוה ביותר, G הנמוך ביותר) וכאלה שתואמים את הצרכים שלנו (למשל, מזגן שתואם את גודל ועומס החלל). אני, אגב, מוצאת שברכישת מוצרי חשמל ברשת המידע על הדירוג האנרגטי של המכשיר לא זמין בשום מקום, ככה שעדיף לקנות פיזית מהסניף.

וכמובן, שימוש באנרגיה מתחדשת. זה מתחיל מדוד שמש ויכול להיות גם מערכת סולרית שלמה על הגג אם אתם גרים בבית פרטי – תחום שנמצא בצמיחה מטורפת בימים אלו ונראה שמשתלם במיוחד.

לסיכום עניין הצריכה האנרגטית.

1. התקנת מערכת “בית חכם”.
2. רכישת מוצרי חשמל בעלי דירוג יעילות אנרגטית גבוה ושימוש נכון בהם.
3. שימוש באנרגיות מתחדשות.

יש עוד הרבה מידע על בנייה ירוקה ובית אקולוגי (פיזית, ברמה האדריכלית) בכתבה בנושא.

במקום הרביעי: צרכנות

צרכנות הולכת יד ביד עם ייצור פסולת. בין אם מדובר בבגדים, מזון, גדג’טים או כל תחום שהוא – כצרכנים נבונים, אנחנו מצמצמים משמעותית את הפסולת שאנחנו מייצרים ואת הזיהום הכרוך בייצור ושינוע מוצרים שאנחנו לא באמת צריכים (ואת בזבוז הכסף). לכן:

1. נעבוד על הרגלי הצריכה שלנו ונצמצם את הצריכה הכללית שלנו.
2. נעשה שימוש חוזר, נמחדש ונמחזר לפני שנזרוק לפח.
3. נרכוש מעסקים קטנים ובייצור מקומי.

במקום החמישי:חיסכון במים

נראה לי שאני לא צריכה לפרט פה יותר מידי, אתם כבר יודעים – מקצרים זמני מקלחות, סוגרים את הברז בזמן שמצחצחים שיניים וכו’.

ולבסוף, אקטיביזם חברתי ופוליטי

אתם לא צריכים ללכת להפגנות כדי להשפיע – העלו את הנושא לשיח במעגלים השונים וברשתות החברתיות, הפיצו את המסר והצביעו בבחירות למי שדואג לסביבה, לעתיד שלנו, לבריאות שלנו.

יש פעולות שהן חד-פעמיות (כמו התקנת מערכת “בית חכם”), אבל רוב הפעולות הן כאלה שמצריכות עבודה עצמית ושינוי הרגלים. מחקרים מראים שכדי להטמיע הרגל חדש צריך להקפיד עליו לתקופה של 30 יום לפחות. אחרי שהצלחתי בשנים האחרונות להטמיע תזונה צמחונית ברוב ימות השבוע, גם אני צריכה לחשוב מה יהיה הצעד הבא, שיהיה ישים עבורי בהתאם לנסיבות החיים הנוכחיות, וכיצד אבצע אותו.

מוזמנים לחלוק איתי בתגובות את הבחירה שלכם, מחשבות והתלבטויות.

ואם אתם לא רוצים לפספס את הכתבה הבאה שעולה, שמרו איתי על קשר על ידי הרשמה לנזיולטר באמצעות הטופס בתחתית העמוד.

שלכם,
אלכסנדרה