אני לא יודעת איך נראות הרשתות החברתיות שלכם, אבל אצלי הסטורי והפיד מלאים בחיזויי טרנדים לשנה החדשה בכל תחום אפשרי. אז יצאתי לבדוק מהם הטרנדים לשנת 2024 בקיימות ואיכות הסביבה.
חלק מהתחזיות במקורות שבדקתי הן אופטימיות על גבול הנאיביות ולכן אציג אותן עם הסתייגות, בטח בהקשר למדינת ישראל. שנתחיל?
עבודת יד ו-DIY מ”זבל” ושאריות
אחד הטרנדים שכיכבו השנה על מסלולי האופנה העילית היה פריטים בעבודת יד – סריגים ואלמנטים עיצוביים שנראים “לא מושלמים” כמו שרק עבודת יד יכולה להיראות.
המגמה צועדת צעד אחד קדימה בטרנדים של פינטרסט. הפעם הטרנד מיוחס דווקא לדור ה-X ודור הבייבי בום, למרות שאני מאוד מזהה גם את עצמי בו (אולי כי נולדתי בת 82). הטרנד מתייחס לעשייה יצירתית והבעה עצמית ייחודית באמצעות עבודות יד משאריות: בדים, מוצרי גלם, שאריות אוכל או מצרכים שתוקפם עומד לפוג. זו כנראה הדרך של הדורות המבוגרים יותר להדביק את הפער הערכי אל דור ה-Z.
בעוד ש-DIY ובישול רחוקים מלהיות דברים שאני עושה מבחירה, מידי פעם אני מאתגרת את עצמי לבשל רק ממה שיש בבית, עם מינימום השלמות אם בכלל. לפעמים אפילו יוצאות מנות מעולות ותחושת הסיפוק היא בכלל פרייסלס.
צמיחת הפינטק וערכים גם בעולמות הפיננסים והעסקים
כנראה שרובכם כבר שמעתם על רייזאפ. זוהי דוגמה מעולה למהו פינטק, תחום שעוסק בפיתוח פתרונות טכנולוגיים כלכליים ללקוח הקצה כך שיוכל לנהל את הכסף שלו באופן עצמאי. התחזית היא צמיחה והתרחבות של התחום לשילוב של כלכלה ואימפקט סביבתי. בשנת 2024 נקבל את כל הכלים כדי לבחור בפעולות הכי משתלמות עבורנו כלכלית וסביבתית.
כחלק מהמגמה, השווקים הפיננסיים יראו שינוי משמעותי לעבר השקעות ירוקות. תחול עלייה באגרות חוב ירוקות, הלוואות ברות-קיימא וכלים פיננסיים אחרים שתומכים בפרויקטים ידידותיים לסביבה. מגמה זו תהיה מונעת על ידי לחצים רגולטוריים ועל ידי ביקוש גובר מצד משקיעים המעוניינים לתמוך ביוזמות ברות קיימא.
שלא תחשבו שהדבר נובע מכוונות אלטרואיסטיות בלבד. השפעות שינויי האקלים והדרישה לפתרונות ברי קיימא דוחפות פריחה של השוק הירוק עם פוטנציאל צמיחה עצום – והמשקיעים מבינים את זה.
עולם שבו שורת הרווח היא הדבר היחיד שחשוב הוא היסטוריה, ערכים ומורשת הם הדיבור מעכשיו והלאה.
שקיפות מלאה ופעולה אקטיבית
מהלך שכבר התחיל באירופה ומעלה הילוך הוא דרישה רגולטורית (שהפכה השנה לחובה) לשקיפות מלאה בכל הנוגע להתנהלות סביבתית של חברות.
לדרישת השקיפות מצטרפת הדרישה ליוזמה בתחום ה- COP 3 – הפחתת פליטות הפחמן הישירות והעקיפות של פעילות חברות. למה הכוונה בעקיפות (עליהן שם דגש ה- COP 3)? מוצרים פיזיים, נסיעות במסגרת העבודה, ציי רכב וכדומה.
הדרישה מגיעה גם כחלק ממלחמה ב”גרין ווש” (העמדת פני “ירוקים” לצורך הגדלת המכירות) שפשטה כמו מגפה בשנים האחרונות מאז ששינויי האקלים עלו למודעות ולשיח הציבורי.
חברות לא ישפטו יותר רק לפי הביצועים הפיננסיים שלהן, אלא לפי השפעתן על הסביבה, אחריותן החברתית (תנאי עבודה, גיוון והכלה, יחס לעובדים ולשכנים) וההתנהלות הארגונית שלהן (האם המנכ”ל מרוויח פי 300 מהעובד הממוצע? לא עוד).
המדד נקרא ESG (Environmental, Social, and Governance).
מדדים סביבתיים שיבדקו יהיו, לדוגמה, פליטות פחמן, שימוש במים וניהול פסולת והם יעידו האם החברה מתייחסת לכדור הארץ כפח הזבל שלה או דואגת לעתיד שלנו.
מחקר חדש (2023) של Frontiers in Environmental Science הראה שחברות עם ביצועי ESG חזקים נוטות לקבל תוצאות פיננסיות טובות יותר, סיכונים נמוכים יותר ועניין גבוה יותר מצד משקיעים. לא בכדי מספר החברות ממדד S&P 500 המגישות דוחות קיימות עלה ל-96%.
AI מתגייס למען הפלנטה
בלתי נמנע שכלי האינטליגנציה המלאכותית ירתמו למאמץ גם בעולמות הקיימות ויעזרו באיסוף וניתוח נתונים מורכבים כדי להנגיש עבורנו פתרונות וחלופות ברי קיימא ויעילים, מבוססי דאטה.
צרכנות מודעת
בבסיס הפירמידה נמצאים הצרכנים כמובן כמנוע לשינוי. גם השנה המגמה של צרכנות מודעת תימשך ותתעצם ואיתה ההעדפה למוצרים ברי קיימא.
על פי סקר של מקנזי ושות’, 66% מכלל המשיבים ו-75% מהמשיבים בני דור המילניום אומרים שקיימות היא אחד השיקולים שהם לוקחים בביצוע רכישה.
חלפו הימים שבהם המניע לקנייה היה שם המותג ואריזה מהממת. הצרכן מחפש יותר מסתם מוצר, הוא מחפש אג’נדה וערך: מוצרים איכותיים שיוצרו בתהליך מוסרי, כאלה שמחזיקים מעמד זמן רב יותר ובעלי השפעה שלילית מינימלית על הפלנטה שלנו.
מושגים כמו ‘סחר הוגן‘, ‘אורגני’, ‘לא GMO’ (לא הונדס גנטית) הפכו לחלק משגרת היומיום שלנו.
זה נשמע מבטיח מאוד, אבל בבדיקה מעמיקה יותר מתגלה שהמילניאלס אולי ישמחו להצהרות כאלה ואחרות ממותגים, אבל הם לא באמת מוודאים שהחברה שממנה הם קונים עומדת מאחורי ההצהרות שלה (תסלחו לי, אבל אני לא זוכרת באיזה מהמאמרים ששימשו לבניית הקורס הדיגיטלי שלי מופיע הנתון הזה). ההוכחה בשטח לכך היא העלייה הבלתי פוסקת במכירות ב-SHEIN.
למרות זאת, נראה שהצהרת כוונות צרכנית מספיקה כדי שהחברות מיד יקפצו לבצע, גם אם לא ב-100%. את המגמה היה אפשר לראות בצורה מובהקת ב-2023 באריזות המינימליסטיות, המתכלות/ממוחזרות/מתמחזרות שהשתלטו על השוק ועל סדרות קוסמטיקה, בגדים ומוצרים נוספים שהושקו עם ההצהרה “# אחוזים ממקור טבעי/ממוחזר”.
כדאי כן לציין שלרוב מוצרים איכותיים בייצור מקומי, מוסרי ובר-קיימא יעלו יותר ממתחריהם, אבל זה גם תמריץ מצוין עבורנו לרכוש פחות ולהפעיל יותר שיקול דעת לפני עוד קנייה רגשית.
במיוחד בימים אלו בישראל
הבחירה בייצור מקומי, החל מתוצרת חקלאית ועד יצירות אומנות, היא מגמה שהתחזקה במיוחד בישראל. לדעתי המגמה הזו תחזיק לפחות שנה-שנתיים, תלוי כמה זמן תימשך המלחמה. ההבנה שכשאנחנו קונים ממותג אנחנו קונים ותומכים באג’נדה שלו, כמו שאני רואה את זה, חלחלה עמוק לתודעה הישראלית מאז ה-7 באוקטובר.
אופנה יד שנייה בקדמת הבמה
תחת נושא הצרכנות המודעת – מגמה משמחת מאוד היא פריחת שוק ההלבשה יד שנייה. ההערכות מראות ששווי השוק העולמי יגיע ל -82 מיליארד דולר עד 2026. המגמה לא פוסחת גם על ישראל, וההוכחה לכך היא שלל חנויות היד השנייה ברחבי תל אביב ובמספר ישובים נוספים. מכאן המגמה רק תמשיך להתפשט.
אני מזמינה אתכם לקרוא על הצעדים שלי אל עולם הוינטג’ והיד השנייה כאן.
עיצוב הבית – נוסטלגיה והיסטוריה
נראה שלא רק בארצנו הקטנטונת טרנד היד השנייה והוינטג’ תופס תאוצה. גם בארצות הברית אחד הטרנדים שהולכים להגדיר את 2024 בעולמות עיצוב הפנים הוא הנוסטלגיה על ידי שילוב של פריטים היסטוריים מקומיים בעיצוב הבית. לא עוד סטים שמיוצרים בייצור המוני באיכות בינונית ומטה – יותר אספנות ואוצרות של פריטים עם סיפור.
אז אם בטעות חשבתם שיד2, מרקטפלייס ושווקי פשפשים הם רק לסטודנטים עניים וחיילים בודדים – תחשבו שוב!
כלכלה מעגלית
הרעיון שזבל של אחד הופך למשאב של אחר בלולאה אינסופית ימשיך לצבור פופולריות השנה (כאן אפשר לקרוא יותר על כלכלה מעגלית). עסקים יתמקדו בעיצוב מוצרים שניתן למחזר בקלות או לחדש, לצמצם את הפסולת ולמזער את טביעת הרגל הסביבתית שלהם.
מעבר לכלכלה מעגלית הוא תהליך מורכב ומלא באתגרים: חשיבה מחדש על שרשראות האספקה, חינוך ושינוי דפוסי החשיבה של הצרכנים והשקעה בטכנולוגיות ותהליכים חדשים. אימוץ כלכלה מעגלית פירושה שעסקים צריכים להיות יצירתיים: כיצד ניתן לעצב מוצר למחזורי חיים מרובים? איך אפשר להפוך פסולת למשהו בעל ערך?
אם הטרנד באמת יתפוס – מחכים לנו מוצרים ושירותים פורצי דרך מעבר לפינה. אני מחכה במתח לראות מה יוליד יום.
אנרגיה מתחדשת
בשנה האחרונה נקבע גידול שיא במקורות אנרגיה מתחדשים. Environment America דיווחה כי אנרגיה מתחדשת סיפקה בשנת 2022 27% מסך ייצור החשמל, לעומת 18% ב-2015. למעשה, החשמל המיוצר על ידי מקורות מתחדשים עלה על הפחם בארצות הברית לראשונה בשנת 2022. השימוש באנרגיה סולארית ורוח כמעט הכפיל את הרמות שנחזו לשנת 2022. ייצור חשמל סולארי למגורים לבדו גדל ב-34% בשנת 2021.
התחזית של מומחים בתחום היא שעד 2050, אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח יהוו 42% מייצור החשמל של ארצות הברית.
טכנולוגיה נוספת עם עניין גובר במהירות היא “מימן ירוק” – דלק מימן המסונתז עם אנרגיה ממקורות דלי פחמן כמו רוח ושמש. במקביל גם הפקת אנרגיה גרעינית ממשיכה לצמוח. לארצות הברית יש 92 כורים גרעיניים למטרה זו והיא הבטיחה להפנות סובסידיות של 6 מיליארד דולר לתחום בשנים הקרובות.
תחבורה ירוקה
תחבורה נחשבת תת-ענף של תעשיית האנרגיה ומהווה כיום 20.2% מפליטת הפחמן העולמית.
העולם כולו נושא עיניים אל שוק הרכב החשמלי שצומח במהירות. ברבעון הראשון של 2023 נרשמו 44.9% יותר מכירות רכבים חשמליים לעומת 2022 וכיום הם מהווים 13% משוק הרכב העולמי – אחוז שרק ילך ויגדל.
לאחרונה סקרתי את סוגי הרכבים השונים ולא הגעתי למסקנות חד-משמעיות לגבי העדיפות של רכב חשמלי על פני חלופות אחרות. בבירור נוסף, יתכן והנתונים נכונים לדגמים הראשונים, אך עם התקדמות הטכנולוגיה והעלייה בשימוש באנרגיות מתחדשות – הבעיות עליהן הצבעתי בסקירה יפתרו.
בנייה ירוקה
נתונים מתוכנית הסביבה של האו”ם מצביעים על כך שתעשיית הבנייה תורמת כמעט 39% מפליטת הפחמן בעולם.
סקר מקנזי דיווח כי 53% מבכירי תעשיית הבנייה אומרים שהם מצפים שמגמת הקיימות תואץ בשנים הקרובות, ו-10% אומרים שהם מושקעים בפתרונות קיימות מאז מגפת הקורונה.
עוד ועוד חומרים חדשים ומבטיחים, עם טביעת רגל נמוכה יחסית מופיעים בשוק. כמו עץ מוצלב במקום פלדה, אתילן טטראפלואורואתילן (ETFE) במקום זכוכית, תפטיר (סוג של נבגי פטריות) במקום לבנים, וחומרים מתקדמים כגון גרפן להפחתת השימוש בבטון.
זה אולי נשמע כמו משהו גדול ורחוק, אבל בעזרת הכתבה “המדריך המלא לבית ירוק ובריא לכם ולסביבה” תגלו שבכל מעבר דירה או שיפוץ (כל שכן בניה) אתם יכולים בקלות ליצור בית אקולוגי יותר.
מחויבות לדאגה למגוון הביולוגי
עד לא מזמן, הדיון בקיימות עסק בנושאים כמו פליטות גזי חממה וזיהום. בשנה האחרונה השיח סביב אובדן המגוון הביולוגי ושמירה על הטבע התחיל גם הוא לתפוס מקום.
דוח הסיכונים העולמי של הפורום הכלכלי העולמי מדרג את אובדן המגוון הביולוגי כאחד מחמשת האיומים המובילים העומדים בפני האנושות בעשור הבא. המחקר מצביע על כך שיותר ממחצית מהתמ”ג העולמי (44 טריליון דולר) תלוי במידה בינונית או גבוהה בטבע ובמה שהוא מספק לעסקים ולאנושות. אנליסטים אחרים אומרים כי אובדן המגוון הביולוגי כבר עולה לכלכלה העולמית יותר מ-5 טריליון דולר בשנה.
אחד הצעדים המשמעותיים שקרו ב-2023 הייתה המדיניות של נשיא ברזיל החדש שמקדם את הפסקת כריתת יערות הגשם עד שנת 2030. גם בישראל נעשים מאמצים להגדיל את שטחי היערות על ידי קק”ל.
גם אתם יכולים לתרום לשמירה על המגוון הביולוגי בלי לצאת מהבית! קראו כאן איך.
נפרדים מהפלסטיק החד פעמי
בשנים האחרונות, מספר המדינות שחוקקו תקנות נוקשות על פלסטיק חד פעמי יותר מהכפיל את עצמו. קנדה והודו הן המדינות האחרונות שהחלו לבטל בהדרגה סוג זה של אריזה. ישראל עדיין משתרכת מאחור, אבל גם פה יש סנוניות ראשונות של המהלך: חוק השקיות שהוכרז כהצלחה (יש מי שיחלקו על כך) והאיסור על הכנסת פלסטיק חד פעמי לחופי הים. מכאן אפשר רק להשתפר והמגמה העולמית לא תאפשר לנו אחרת.
עלייה בביקוש למזון בר קיימא
כמעט 70% מצריכת המים המתוקים בעולם מוקדשת לייצור מזון, כשייצור מזון אחראי ל -37% מפליטת גזי החממה העולמית. מחקר באוקספורד משנת 2022 הראה שבשר אדום, דגים, עוף ומוצרי חלב הם המזונות הכי פחות ברי קיימא לייצור. רשת Water Footprint מהדהדת זאת. המחקר שלהם מראה שצריך 15,415 ליטר מים כדי לייצר 1 ק”ג של בשר בקר (יותר על כך כאן).
גם בזבוז מזון הוא בעיה, במיוחד באמריקה שבה האדם הממוצע מבזבז קילוגרם של מזון מדי יום.
מחקרים אחרונים מראים ש -52% מהצרכנים רוצים לדעת את ההשפעה שיש לבחירות המזון שלהם על כדור הארץ ו-30% כבר רוכשים מזון בר-קיימא. כמעט 30% מהקונים אפילו מוכנים לשלם “באופן מתון יותר” עבור מזון בר קיימא ו-16% מוכנים לשלם “באופן משמעותי יותר”.
העלייה במודעות לנושא בירוא היערות, כשהמניע המרכזי לכך הוא תעשיית המזון (לצורך גידול קקאו, שמן דקלים, שקדים ועוד) הביאה לדרישה צרכנית עולה של אלטרנטיבות מקיימות ולכן תעשייני המזון יוצאים למסע חיפוש פתרונות יצירתיים שיפתיעו אותנו.
במקביל לעלייה במודעות לתזונה בריאה נראה שהמגמה ממשיכה עם דרישה הולכת ועולה למוצרי מזון כמה שפחות מעובדים, עם רשימת רכיבים קצרה ושקופה לצרכן. הטרנד הזה הוא כמובן בריא לסביבה לא פחות מלאדם (כמו ב-99% אם לא 100% מהמקרים).
לסיכום, ערכה של “הכלכלה הירוקה” צפוי להיות שווה יותר מ-10 טריליון דולר עד 2050. בסך הכל, מדובר במגמה עצומה שכמעט בלתי אפשרי להתעלם ממנה. אם לא הייתם בטוחים עד עכשיו, אז זוהי החותמת – אתם לא לבד! העולם מתקדם בצעדי ענק למציאות ירוקה יותר, בריאה יותר, כזו שדואגת לעתיד שלנו ושל ילדינו וכל צעד שאנחנו נוקטים הוא משמעותי במאמץ העולמי.
אהבתם את הכתבה? שתפו אותה שתגיע לכמה שיותר אנשים.
שלכם,
אלכסנדרה
מקורות לקריאה נוספת (אנגלית)
https://www.linkedin.com/pulse/5-sustainability-trends-follow-2024-apiday-rzkce/
https://leve-global.com/five-future-trends-for-2024-on-sustainability-and-the-environment/
2 תגובות
כתבה נהדרת. טיפה של אופטימיות לתחילת השנה. תודה
תודה רחלי 🙂 כולנו זקוקים לקצת אופטימיות.