החודש, ממש בעוד שבועיים, תתחיל שנת הלימודים האקדמית. היא תהיה כנראה שונה מאוד ממה שהכרנו עד לפני חצי שנה. המציאות החדשה כנראה תיצור שיקולים נוספים בבחירת תחום ומוסד הלימודים (כמו כמות השיעורים המקוונים מתוך המערכת ועוד שיקולים שעדיין זרים לי). בכל זאת, ארצה לחלוק איתכם את החוויה שלי מהתואר הראשון שלי. למה? כי התואר הראשון במדעי הים והסביבה הימית היה כנראה ההחלטה הכי ספונטנית שקיבלתי במהלך חיי. היא גם זו שהשפיעה על המשכם והתגלגלה עד ההחלטה לפתוח את המגזין The Golden Whale.

כשסיימתי את בית הספר, לי ולסביבה שלי היה ברור שאהיה אדריכלית או מעצבת בתחום כלשהו. מגיל קטן הייתה לי זיקה אומנותית והאהבה למרחבים האורבניים בערה בי. עוד לפני סיום השירות הצבאי כבר נרשמתי למכינה לעיצוב ואדריכלות והתחלתי חצי שנה אינטנסיבית של למידה של יסודות האומנות והעיצוב והכנת תיק עבודות.

כבר לקראת סיום המכינה הבנתי, שהעתיד שלי לא טמון כנראה באדריכלות וגם לא בעיצוב. נזכרתי בחלום ילדות שלי להיות וטרינרית ותוך זמן קצר מצאתי את עצמי משוטטת באינטרנט בחיפוש פרטים על לימודי וטרינריה בארץ. כך גיליתי את התואר למדעי הים והסביבה הימית במרכז האקדמי רופין. תואר ראשון זה היה אחד מרשימת התארים שניתן היה ללמוד ולהתקבל באמצעותם לתואר שני בוטרינריה.

עד לאותו יום הקשר שלי ושל הים הסתכם בבטן-גב בחוף בחודשי הקיץ ולא יותר מזה, אבל הלימודים נשמעו מעניינים. בנוסף, העובדה שבמסגרתם מקבלים רישיון משיט הפכה אותם לאטרקטיביים במיוחד. ביולוגיה תמיד אהבתי והשאר נשמע מעניין וכבר באותו יום נרשמתי והגעתי ליום הפתוח הקרוב, שבו נרשמתי באופן סופי ללימודים.

את התואר סיימתי לפני שנים לא רבות כל כך (2017), אבל החיוך המשועשע ימשיך לעלות עוד שנים רבות, בכל פעם שאני נזכרת כמה הייתי שונה בנוף.

קמפוס ואווירה

המרכז האקדמי רופין הוא אחד משלושה מוסדות בארץ אשר מעניקים תואר ראשון במדעי הים/ביולוגיה ימית (הנוספים הם אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בן גוריון). לימודי התואר הראשון למדעי הים והסביבה הימית מתקיימים בקמפוס של המרכז האקדמי רופין שנמצא במכמורת. באותו המתחם שנמצאת הפנימייה הצבאית ‘מבואות ים’. עד לפני שנה הקמפוס היה בעצם אסופה של מכולות שבתוכן נמצאות כיתות הלימוד, המזכירות, הספרייה, המעבדות, הקפיטריה והשירותים. ביניהם מדשאה קטנה ורחבה עם שולחות עץ.

במרחק הליכה של מספר דקות, נמצא אולם ההרצאות הגדול (הוא דווקא בתוך מבנה אמיתי), ששלט הכניסה שלו מבקש מהסטודנטים לא להיכנס בבגדי ים או בלבוש חלקי. במרחק כמה צעדים ממנו נמצאת הירידה למעגן, בו עוגנת היאכטה שבבעלות המכללה, סירות מנוע וסירות חתירה.

הסטודנטים, רובם לפחות, מהלכים יחפים ברחבי הקמפוס, מלווים בכלביהם ובהפסקות קופצים לסשן גלישת גלים או סאפ במעגן. מי שמכיר אותי או הספיק להכיר אותי במסגרת המגזין ידע לזהות שהייתי בולטת מאוד בנוף, בעיקר בהופעה ובכישורים הספורטיביים והימיים שלי (או בהיעדרם).

אבל אל תתנו לאווירה הפסטורלית והסטלנית משהו לבלבל אתכם.

רמת הלימודים

את יום הלימודים הראשון של שנה א’ התחלנו כ-130 סטודנטים. בשנה ב’ כבר ירדנו ל-70 ואני לא זוכרת כמה סיימנו. סטודנטים רבים טעו לחשוב שלימודים במוסד שאינו אוניברסיטאי ושכיתות הלימוד שלו הן מכולות יהיו לימודים קלילים שיעניקו להם תואר ביולוגי בקלות ובמהירות. הם טעו. רמת הלימודים גבוהה, שעות הלימודים ארוכות, המרצים הינם מהמובילים בתחומם והאווירה אקדמאית לכל דבר ועניין.

המעבדות, אותן מעבדות שעוד ב2017 היו בתוך מכולות, היו חדשות ומאובזרות במכשור הכי יקר ומתקדם שקיים בתחום המחקר הכימי, הביולוגי והמולקולרי. אגיד יותר מזה, באותה תקופה יצא לי להגיע למעבדות הכימיות של אחת מהאוניברסיטאות בארץ. הופתעתי מהדלות וממצבן הישן של המעבדות לעומת המעבדות שבהן התרגלתי לעבוד במסגרת הלימודים.

נכון להיום כלל המעבדות והמזכירות עברו למבנה חדש ומרשים, שנבנה לאחר שנים רבות של בירוקרטיה, במרחק לא רב מהמקום בו היו לפני.

שיעורי המעבדה האינטנסיביים בלימודים מכשירים את הסטודנטים ומעניקים להם ניסיון יקר ערך בעבודת מעבדה, כזו שלא מביישת חוקרים ומוערכת מאוד בשוק העבודה בתחום. כמו כן, בעבודת שטח, אם זה על ספינת מחקר ואם בצלילות* למי שלוקח את הקורס של שיטות מחקר תת-ימיות.

*המכללה מעניקה לסטודנטים הנחה משמעותית לביצוע קורסי כוכב ראשון, שני, שלישי וצולל מדעי.

לימודי ימאות

את אווירת הלימודים הרצינית והעמוסה שוברים שיעורי הימאות וההפלגות הלימודיות. אם תהיתם אם אני בעלת רישיון סקיפר היום, אז לא. לא הצלחתי לעמוד בעומס ונאלצתי לוותר על הרישיון בכדי להצליח במבחנים העיוניים (ולעבוד במקביל). מה שכן הספקתי טרם וויתורי על לימודי הרישיון, זה שני קורסי ימאות, מכונאות, רישיון לסירת מנוע והפלגה על יאכטה לקפריסין וחזרה (זה כבר סיפור לכוס קפה).

חשוב לציין גם את המזכירות, שלגמרי עונה לאווירה הקלילה בקמפוס ותמיד שמחה לעזור ומקבלת את הסטודנטים בחיוך ותוך יחס אישי. נינה, המזכירה, זוכרת את השמות הפרטיים של כולם!

נכון לשנת 2018 ולאחר מאבקים רבים של הסגל, נפתחו בקמפוס מכמורת של רופין לימודי תואר שני – מאסטר במדעי הים והסביבה הימית, אשר משלבים את הסטודנטים במחקרים פעילים או כאלה שהסטודנטים יוזמים בעצמם.

לסיכום,

אם מעולם לא שמעתם על לימודי מדעי הים, שמחתי לחדש לכם. אם שמעתם והסתקרנתם, אז אני שמחה לחלוק אתכם את החוויה האישית שלי מהלימודים. אין ספק שאני ממליצה בחום למי ששוקל ללמוד את התחום, זו חוויה מיוחדת במינה, שקשה לי להאמין שכל תואר אחר במדעי הסביבה יכול לספק כדוגמתה.

למידע נוסף על הלימודים, כנסו לאתר של המרכז האקדמי רופין.

מקווה שנהניתם.

מזמינה אתכם, במידה ועדיין לא הצטרפתם, לתהליך שלי במעבר לחיים של קיימות ושמירה על הסביבה ולהצטרף לרשימת החברים של The Golden Whale (ממש פה בתחתית העמוד, או בכפתור הצהוב בתפריט הראשי).

שלכם,
אלכסנדרה