מכירים את זה שאנחנו מסתכלים על מדפי הארון שלנו בבית והאחסון בכלל, ולכאורה, נראה שיש לנו המון בגדים, שפע ובכל זאת אנחנו לא מוצאים מה ללבוש?

אני פונה לשני המינים כי זה עניין יחסי. יש מי ששפע בשבילו זה שני ארונות מתפקעים (או שאולי גם זה לא), ויש כאלה שצריכים שני מדפים.

בפועל, גם אלה וגם אלה יימצאו את הנתון הבא נכון לגביהם – חלק גדול מהבגדים בארון שלנו לא בשימוש. אני יודעת את זה כי יש לי בן זוג בבית, שאפילו במדף וחצי שלו יש ג’ינסים וחולצות שהוא לובש ומוותר עליהם כל בוקר מחדש. ייתכן ומדובר באחוזים שונים בין המינים או המגדרים, אבל, בממוצע, מדובר ב-20% בלבד מהבגדים שבאמת נלבשים.

“החיים קצרים, אל תקני את הנעליים” זהו ספר שרציתי לקרוא כבר מזמן. החלטתי לקנות עותק אלקטרוני שלו וגמעתי את 180 העמודים שלו בפחות מיממה (ואני הולכת לצטט אותו פה מלא).

הספר מדבר על תעשיית האופנה, הדרך שבה היא פועלת וההשלכות ההרסניות שלה על חיינו ועל הסביבה. בין השאר, הוא מתאר באופן מרתק את המניפולציות שעושים עלינו ברשתות האופנה והשיווק.

ידעתם שרוב הלקוחות ייפנו ימינה לאחר הכניסה לחנות (הימניים) ולכן שם יחכו להם הפריטים היקרים והמושכים ביותר? מטורף, נכון?

אופנה בשקל תשעים

או בכינויה ‘אופנה מהירה’ היא אופנה שמספקת בגדים בעשרות בודדות של שקלים. האופנה המהירה היא זו שאחראית על זה שהארון שלנו מתפקע ובכל זאת אין לנו מה ללבוש.

אני חייבת להודות, שעד לא מזמן לרגע לא חשדתי שמשהו לא בסדר בזה. להפך, הייתי שמחה להיכנס לרשתות כמו ‘תמנון’ ולצאת עם שקיות מלאות בשלל שעלה פחות מ-200 שקלים. הייתי לוקחת מראש בחשבון שרוב הבגדים לא ישרדו יותר מעונה (במקרה הטוב) ומופתעת ממש כשבגדים החזיקו יותר.

אבל בואו נחשוב על זה רגע. ייצור או איסוף החומר ממנו עשוי הבד, אריגת הבד, צביעתו, תפירת הבגד, אריזה, השינוע שלו וכל זה עוד לא כולל את כל המיסים שמתווספים בדרך… כל אלו אמורים לעלות הרבה יותר מ-30 שקלים לחולצה. אז מי משלם את המחיר?

המחיר היקר של אופנה בזול

אני חושבת שהשאלה מי משלם את המחיר? היא שאלת המפתח.

אז בואו נדבר על זה.

סדנאות יזע – העבדות המודרנית

האם יצא לכם לשמוע פעם את המושג ‘סדנאות יזע’? אולי כן ואולי לא.

מדובר במפעלים בשרשרת ייצור בגדי האופנה המהירה, שנמצאים בדרך כלל במדינות עולם שלישי, אבל ממש לא רק, ומעסיקים אנשים בתת-תנאים. בסדנאות היזע מועסקים אנשים מאוכלוסיות מוחלשות, בעיקר נשים וילדים, במשמרות אינסופיות של 17 שעות עבודה ויותר, בתנאים סניטריים ירודים ועבור שכר רעב.

בפוסט שמחכה לכם בקישור הזה, אני מספרת בפירוט על צדק סביבתי, כלומר מה הקשר בין צדק חברתי, סחר הוגן ושמירה על הסביבה.

פגיעה בסביבה

בתהליך הכנת הבגד, מתחילתו, הסביבה הטבעית משלמת מחיר יקר מאוד. אם זה בצריכה הענקית של מים על ידי כותנה וגידולים נוספים שמהם מפיקים בגדים (כ-2700 ליטר מים דרושים לייצור טי-שירט אחת). אם זה כתוצאה מחומרי ההדברה האגרסיביים שמשמשים בתהליך גידול אותם הצמחים, ואם זה בתוצרי לוואי רעילים מתהליך הצביעה של האריגים ועוד. לאחר מכן מגיע שלב השינוע וכמובן שבכל התהליך מעורבת פליטה מטורפת של גזי חממה לאוויר.

“כשאנחנו מזמינות פריט זול מחו”ל, צריך לזכור שזה עתה הרמנו מטוס לאוויר כדי שיהיה בבעלותנו עוד אוברול סינטטי” (ציטוט מתוך הספר).

חישבו רק על האריזות. רק בתוך ארצות הברית נשלחות מידי שנה 165 מיליארד קופסאות קרטון, שגרמו לכריתת מיליארד עצים. וזה עוד לפני שקיות הפלסטיק, הפצפצים, כריות הפלסטיק המנופחות ודפי הנייר שעוטפים את הפריטים ושנזרקים מיד עם הגעת הפריט ליעדו.

זה לא נגמר במעמד המכירה. ההשלכות הסביבתיות ממשיכות גם לאחר שהבגד יצא מכלל שימוש ונזרק.

אם מעניין אתכם לקרוא עוד על עלייתו של מעמד הביניים, צרכנות וההתחממות הגלובלית (ומה הקשר ביניהם) לחצו כאן.

את רוב הבגדים שזרקנו לא ניתן למחזר. אחוז קטן מאוד מהבגדים זוכים לשימוש חוזר, חלק קטן עוד יותר ממוחזר (תהליך שגם הוא צורך משאבים ופולט גזי חממה). רוב הבגדים שיצאו מכלל השימוש שלנו עוברים להטמנה פה או במדינת עולם שלישי וממשיכים לזהם את הסביבה.

לתשובות לשאלות בוערות על מיחזור בישראל לחצו כאן.

אז מה המחיר שעולה חולצה ב-30 שקלים?

זיהום אוויר
עבדות מודרנית
זיהום מים
היכחדות מיני בעלי חיים
דלדול משאבי טבע
שינויי אקלים והתחממות גלובלית

בקיצור, אופנה אקולוגית – זה לא.

לחצו כאן כדי לגלות איך נכנסנו לאוברדרפט בבנק של כדור הארץ.

אז בואו “נתנהג כאילו אנחנו מתכננים להמשיך לחיות על הכדור הזה”

איך נעשה זאת?

כלל אצבע: בגד צריך להילבש 30 פעמים לפחות כדי להצדיק את הרכישה שלו

“ככלל, אם רק נאריך את חייהם של בגדים משנה לשנתיים, פליטות הפחמן יכולות להצטמצם ב-24% בשנה” (נו, כבר הבנתם שאני חושבת שהספר הזה גאוני).

לשם כך, בואו נתחיל מהפעולה הבסיסית והחשובה ביותר –

פה תמצאו 5 דברים שיתנו לכם מוטיבציה לשמור על הסביבה.

שומרים על הבגדים שכבר יש לנו

• נכבס לפי ההוראות שמופיעות בטיקט המציק שתפור מבפנים על הבגד.
  
• כבסו צבעים דומים יחד (בסיסי, אבל חשוב מאוד).
  
• קחו את הטמפרטורה שאתם רגילים לכבס בה את רוב הבגדים (והמגבות, והמצעים ו…) ותורידו ב-10 מעלות לפחות. אני אגיד לכם יותר מזה, 30 מעלות יעבדו מצוין עבור כל הכביסה, אולי מלבד בגדים ממש ממש ממש מלוכלכים (כאילו אחרי שהילד התפלש בבוץ). וגם – סחיטה על 600 סל”ד עושה אחלה עבודה בלי להשמיד לבגד את הצורה.
  
• צמצמו בכמויות חומרי הכביסה (שרעילים בפני עצמם לסביבה), ועדיף – עברו לחומרים אקולוגיים.
  
• התייחסו יפה לבגדים שלכם, קפלו אותם ואפילו עדיף – תלו אותם על קולבים, הם יודו לכם על כך.

באופן כללי, השתדלו לקנות פחות, אבל אם כבר אז –

מתחדשים

1. אל תמהרו לקנות בגד כי הוא במבצע.
   התעכבו וחישבו טוב, האם הוא באמת ישרת אתכם? (30 פעמים לפחות, זוכרים?), האם הוא איכותי? האם הוא מתאים לאורח החיים שלכם (ולמידה כמובן – לא, אנחנו לא קונים בגדים למתי שנרד 10 קילו, וגם לא 2). האם הוא מתאים לבגדים שכבר יש לכם? אם הוא ילך באופן מושלם עם החצאית שתלויה לידו בחנות, אז לא.
   
2. וותרו על איביי, עלי אקספרס, אסוס……………
   קרטון, שקיות, ניירות, פצפצים, מטוסים… זוכרים? קנו מקומי, ואם כבר אתם מזמינים מחו”ל, אז תעשו לעצמכם ולסביבה טובה, תזמינו בגדים איכותיים, שישרתו אתכם שנים קדימה.
   
3. קנו יד שנייה.
   זה מצחיק להגיד את זה, בתור מי שמעולם לא קנתה בגד או כל פריט אחר מחנות יד שניה. יחד עם זאת, רבים מפריטי הלבוש שלי הם אכן יד שניה, כאלה שהועברו אליי מחברות, ממשפחה, ממכרים… חלקם מיוחדים ממש.

ובכל זאת, החלטתי שאם אני רוצה באמת לעשות צעד לעבר חיים סביבתיים יותר, אני אצטרך להתגבר על הקושי הזה ולנסות לקנות בחנות יד שנייה. מבטיחה לעדכן.

עומדת בהבטחה (כעבור כשנה וחצי מכתיבת מאמר זה, מאי 2022): בייבי סטפס אל תוך עולם הוינטג’ והיד השנייה.

4. הגיעו לחנות עם רשימה שהכנתם מראש.
הרבה מראש. שעברה שינויים, מחיקות ותוספות עד שנסגרה ונחתמה.
רשימות הן אהבת חיי. אבל לא בגלל זה כתבתי את זה. רשימה מאפשרת לנו להישאר ממוקדים (בין אם זה בחנות בגדים, בסופר או בכל מקום אחר) ולא להתפזר מחשבתית וכספית על דברים שאנחנו לא צריכים.

מסדרים

1. עשו סדר בארון שלכם.
   תחשבו טוב טוב אילו פריטים חסרים לכם לסגירתו בפני קניות לשנה הקרובה לפחות. לא דברים שבא לכם, אלא דברים שבאמת חסרים ואשר יכולים להתאים ולהשמיש פרטי לבוש רבים ככל האפשר. היצמדו לרשימה הזו.
   
2. וותרו על בגדים ואקססוריז טרנדיים.
   לכו על פריטים קלאסיים שיראו טוב גם בשנה הבאה וגם בעוד עשור.
   
3. לכו על בגדים ונעליים שנוחים לכם.
   מה שלא נוח או מציק בחנות, יציק עוד יותר בבית.
   
4. העדיפו בגדים מבדים טבעיים.
   כגון כותנה (עדיף אורגנית), במבוק, צמר, פשתן, קנבוס. הם נושמים ונעימים יותר על הגוף, ניתנים למיחזור ומתכלים במהירות.
   
5. ולבסוף, הגדירו את הסגנון האישי שלכם.

מיינו את הבגדים ל-3 ערמות:

בגדים שאתם לובשים באופן יום-יומי, בגדים שאתם אוהבים במיוחד ובגדים שאתם אדישים אליהם/לא בשימוש או יצאו מכלל שימוש/לא ברור איך הם הגיעו לארון שלכם.

קחו את שתי הערמות הראשונות ונסו להבין מה משותף להן. אילו הופעות אתם מרכיבים מהם, מה משותף להופעות האלה.

לדוגמה: מה שמשותף לרוב החולצות שאני אוהבת זה שהן לא צמודות לגוף, חלקן אפילו רחבות למדיי ואת רובן ניתן להכניס למכנסיים/לחצאית. מכאן שחולצות שצמודות מידי כבר לא חלק מהסגנון האישי שלי, אני לא מרגישה בהן בנוח, ולכן אין להן מקום יותר במלתחה שלי.

חישבו גם אילו צבעים מחמיאים לכם או שאתם מרגישים ממש טוב כשאתם לובשים אותם.

כעת, וודאו שכל אחד מהפריטים מתאים לפחות לשני פריטים אחרים בערמות. הפרידו פריטים אלו.

האם נשארו לכם פריטים שלא משתלבים עם אף בגד אחר? האם נשארו לכם בגדים שלא תואמים את סגנון הלבוש שלכם ואתם לא מרגישים בהם בנוח? שיקלו לוותר עליהם או תנו להם זמן חסד – תקופת ניסיון (חודש או עונה) שאם במהלכה לא תלבשו את הפריט לפחות פעמיים (אם מדובר בפריט קז’ואל ולא שמלת ערב מנצנצת), גורלו יהיה לעזוב את הארון שלכם.

המטרה של המיון וצמצום כמות הבגדים היא דיוק של המלתחה שלכם למלתחה שנכונה עבורכם ושתשרת אתכם לאורך שנים. בנוסף, תתפלאו לגלות שכשערמת הבגדים קטנה וכל הבגדים נראים בקלות לעין כשפותחים את הארון, פתאום יש מה ללבוש.

נפרדים

את הבגדים שעוזבים את הארון שלכם חשוב גם למיין לבגדים שלא ראויים לשימוש יותר ולכן ילכו לשימוש חוזר (בגדים מבדים טבעיים ניתנים לשימוש בתור מטליות ניקוי למשל) או לפח המיחזור. ערימה נוספת של בגדים להעברה או תרומה ובגדים שאולי כדאי למכור לחנות יד שניה.

אתוודה ואומר שעדיין לא יצא לי למכור בגדים לחנות יד שנייה, אבל להעביר בהחלט כן. בדרך כלל אני מקפלת בצורה מסודרת את הבגדים הראויים ומציעה אותם תחילה לחברות ולמשפחה. מה שנשאר ללא בבית מועבר לתרומה לביגודית של ויצ”ו למשל, או לגמ”ח (גמילות חסדים – מקום שמשאיל/מוסר ציוד ובגדים לאנשים שידם אינה משגת).

חשוב מאוד להשלים ולקבל באהבה את החלל שנוצר בארון ולא למהר למלא אותו, אחרת לא השגנו את המטרה. מותר וכדאי להשאיר חללים בארון ולברור בקפידה יתרה כל פריט שמתיימר לגזול מהחלל הזה.

לסיום, חשוב לי לומר, שעל מנת לעשות שינוי אמיתי, כדאי לנקוט ב”בייבי סטפס”. אתם לא חייבים לעשות את כל מה שנאמר במאמר. מספיק שתבחרו מספר טיפים, או אפילו אחד, שאליהם אתם יכולים להתחייב ולהפוך להרגל, כך התהליך יהיה קל יותר ויעיל יותר.

נהניתם מהמאמר? הצטרפו אליי בניוזלטר וניפגש אחת לחודש בתיבת המייל שלכם עם כל מה שחדש במגזין. ההרשמה בתחתית העמוד אם בכפתור הצהוב בתפריט הראשי.

שלכם,
אלכסנדרה