פוסט זה הוא פוסט שני בנושא עמותות וגופים סביבתיים בישראל. בפוסט הקודם תיארתי את שמונה העמותות הסביבתיות הבולטות אשר אל עשייתן נחשפתי במהלך חיי. במהלך החיפוש אחר עמותות וארגונים סביבתיים באתר גיידסטאר (אתר העמותות של ישראל) גיליתי עמותות רבות נוספות אותן לא הכרתי, אשר עשייתן קשורה באופן ישיר לנושא הבלוג ולאורח החיים אליו אני שואפת ואותו אני מקדמת, ולכן החלטתי להקדיש פוסט נוסף לנושא בו אספר על חלק מהעמותות שצדו את עייני.
המידע הבא לקוח מהאתרים של העמותות ולכל מידע נוסף מוזמנים לבקר באתרי העמותות.
נושא פליטת גזי החממה על ידי התעשייה האנושית ושינויי האקלים שהובילו אותנו למשבר עולמי שהולך ומחריף כבר דובר על ידי בבלוג והוא שעומד בבסיס קיומו של הבלוג והמותג The Golden Whale. לכן אין זה מפתיע שהעמותה הבאה משכה את תשומת-ליבי.
איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל
האיגוד נוסד בשנת 2009 כעמותה רשומה שמטרתה “עידוד ייצור חשמל ממקורות מתחדשים בישראל בקידום מדיניות ממשלה ורשויות, בקידום חקיקה, תקנות והסדרה ובהסברה”, ובשנת 2013 החל האיגוד בקידום תחום ההתייעלות האנרגטית בישראל. בשנתיים האחרונות החל האיגוד בקידום תחום התעבורה החשמלית הירוקה, ובכך השלים פעילותו בקידום כל כלי המדיניות התומכים בהפחתת פליטות גזי חממה ומזהמים המקובלים בעולם: מעבר לאנרגיה מתחדשת, התייעלות אנרגטית ותחבורה מאופסת פליטות.
באיגוד חברות מעל 110 חברות, העוסקות בענפים שונים בתחומי האנרגיה המתחדשת, ההתייעלות האנרגטית והתחבורה הירוקה. בין החברות חברות יזמיות, חברות הקמה, מתקינים, יועצים מקצועיים, מפעילי מתקנים בטכנולוגיה פוטו-וולטאית, טכנולוגית רוח, יבואניות רכבים חשמליים וחברות הקמת תשתית טעינה לרכב חשמלי, חברות העוסקות בפרויקטי התייעלות אנרגטית ועוד.
האיגוד משמש שופר לעוסקים בתחום לדיאלוג פורה עם הממשלה והרשויות, להסרת החסמים ולקידום האנרגיה המתחדשת, ההתייעלות האנרגטית והתחבורה החשמלית בישראל.
המושג ‘בניה ירוקה’ הוא מושג ששמעתי פעמים בודדות ולא אמר לי הרבה, לכן העמותה הבאה עוררה בי עניין. התקן הישראלי לבנייה ירוקה הינו תקן שמטרתו בנייה ידידותית לסביבה ובריאה למשתמש המעודדת חסכון במשאבים לרבות צריכת חשמל ומים, מיחזור פסולת ומשפרת את תנאי המחייה בבניין.
התקן הוא מקיף וכולל קריטריונים ממגוון נושאים ודיסציפלינות המחולקות לפרקים: אנרגיה, מים, חומרים, בריאות ורווחה, פסולת, תחבורה, ניהול וחדשנות. התקנה תחויב באופן הדרגתי בין אמצע 2021 לתחילת 2025.
המועצה הישראלית לבנייה ירוקה
הוקמה ב-2009 והינה הגוף המוביל בקידום מרחב בנוי סביבתי, איכותי, בריא ונגיש לכל בישראל. לצורך כך, המועצה עובדת עם הגורמים המקצועיים ומקבלי ההחלטות האמונים על תהליכי התכנון והבנייה בישראל ליצירת מרחב באופן אחראי כלפי האדם, החברה והסביבה.
המועצה אמונה על פיתוח מקצועי של ידע מקצועי וכלים בעולמות הבנייה הירוקה והתכנון בר הקיימא אותם היא מפיצה באמצעות מגוון פעילויות, בהן הכשרות של בית הספר לבנייה ירוקה ועבודות ייעוץ לגופים פרטיים, רשויות מקומיות וגורמים ממשלתיים. החזון של המועצה הוא להגיע לכל בית בישראל, אבל עד אז היא מתמקדת בקהלי יעד אשר אחראיים בעבודתם היומיומית על יצירת המרחב הבנוי (מנהל התכנון, משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, קבלני ביצוע ועוד).
במקביל, המועצה יוזמת ומנהלת פרויקטים בשטח התורמים להעלאת מודעות, ובהם שיפור מרחבי למידה בבתי ספר בהתאם לעקרונות הבנייה הירוקה, הטמעת תכנים חדשניים במוסדות אקדמיים ותוכנית מנהיגות לבכירים בשלטון המקומי.
סיקרנו אותי במיוחד באתר ימי עיון מקצועיים שעורכת המועצה וכן סיורים בחינם ובתשלום, בארץ ובחו”ל, אשר עוסקים בבנייה ירוקה. לגמרי רשמתי לעצמי בטו-דו ליסט לקחת חלק בסיור כזה.
הצעד הטבעי ישראל (The Natural Step)
The Natural Step (TNS) ישראל, הינו עסק חברתי (חל”צ), הפועל להטמעת קיימות אסטרטגית בחברה הישראלית. משימת הארגון היא להניע שינוי מערכתי במטרה ליצור חברה מקיימת בישראל: חברה בריאה, הוגנת ומאושרת המשגשגת בתוך סביבתה הטבעית.
הארגון הוא חלק מרשת בינלאומית, הפועלת משנת 1989 ברחבי העולם לקידום קיימות, ומסייעת לארגונים ציבוריים ועסקיים, ביניהם IKEA, Philips, Nike, עיריות וגופים נוספים, להטמיע קיימות באופן אסטרטגי.
על מנת לקדם את נושא הקיימות דרך תפיסת עולם של חדשנות ואיכות, צוות הארגון מציעים שירותים שונים הכוללים ניהול פרויקטים, הנחיה, ייעוץ וליווי תהליכים ועוד.
ערוצי הפעולה השונים של הארגון:
המעבדה לקיימות וחדשנות (מודל הטמעה רחב הכולל את שלושת המגזרים), בניית יכולות באמצעות הכשרות מותאמות קהלי יעד שונים (סדנאות, אירועי ג’אם, ביומימיקרי, קורסים ועוד), שינוי התנהגות דרך מוטיבציה חיובית.
אי אפשר להתעלם מהציבור היהודי-מסורתי/דתי וחשוב לי מאוד לפנות גם לציבור זה בשפת הערכים שלו ולמצוא את החיבור בין ערכים אלו לערכי הקיימות והשמירה על הסביבה, מפה העניין שעוררה בי העמותה הבאה.
טבע עברי
טבע עברי הינה עמותה המקדמת אחריות סביבתית יהודית בישראל. טבע עברי, המורכבת מדתיים וחילונים, אנשי רוח ומעש, שואפת להרחיב את הזהות היהודית של החיים בישראל כך שתכלול גם את המחויבות לאורח חיים בר-קיימא. מטרה זו משתלבת בראיית המשבר הסביבתי כמשבר עולמי הנובע מההתנהלות האנושית, ואת הפתרון לו ככזה הכולל לקיחת אחריות מקומית, מתוך התרבות והמורשת היהודית.
למן הקמתה, עוסקת טבע עברי בהעלאת השיח היהודי-סביבתי לסדר היום בחברה הישראלית, בהכשרת מנהיגות בתחום, בייזום והובלת תוכניות חינוכיות ובבניית תשתית לקשר עם התפוצות סביב “תיקון עולם” סביבתי.
אתר הבית של טבע עברי משמש כמרכז למידה מקוון העוסק בחיבור שבין יהדות וסביבה. באתר תוכלו למצוא מקורות, מאמרים, דפי לימוד, מערכי שיעור ורעיונות לפעילות בנושאי יהדות וסביבה.
כמו כן, העמותה מציעה השתלמויות, הרצאות וימי עיון, סמינרים ושבתות תוכן בנושאי יהדות וסביבה.
יוזמת האנרגיה הטובה
מיזם חברתי לשינוי אקלים הפועל משנת 2006. היוזמה מפתחת פרויקטים ייחודים וחדשניים ליישום טכנולוגיות וביצועים סביבתיים תוך השגת רווח חברתי. הפרויקטים משלבים אקולוגיה מעשית לצד חינוך והסברה, והם צומחים ומתנהלים במוסדות חינוך, קהילות עירוניות וכפריות מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל, בארגונים ללא כוונת רווח, במפעלים ובעסקים. המיזם פועל באופן מעשי להגדלת תעסוקה מקומית, להפחתת צריכה של אנרגיה מזהמת ולצמצום הטמנת פסולת לסוגיה.
כיום המיזם מפעיל מגוון מערכים מורכבים לניהול פסולת מושכל בתעשייה, בקהילות כפריות, בבתי ספר ובכפרי נוער כדי להפוך זבל אורגני לגז ביולוגי, ביצי חופש, ומספוא לחיות משק. לצד אלה הוא גם עוסק בהחלפה ותיקון מערכות חימום מים סולאריות משותפות ופרטיות בשכונות מאותגרות, וביזום נטיעה עירונית מבוקשת ואיכותית של אלפי עצי סרק ועצי מאכל בשנה. הפרויקטים משווקים לארגונים, חברות וגופים פרטיים המבקשים לקזז את פליטות גזי החממה שלהם.
היוזמה מפעילה את “קרקס האנרגיה הטובה” הנייד, להדגמה חווייתית של יצור וצריכת אנרגיה מתחדשת.
נושא הצמחונות והטבעונות וההשפעות הבריאותיות של תזונה זו אולי שנויים במחלוקת, אבל הנזק הסביבתי של גידול בעלי-חיים למאכל הוא עובדה קיימת, ולכן היוזמה הבאה מבורכת בעייני.
Meatless Monday (יום שני ללא בשר)
עמותת יום שני ללא בשר מקדמת הפחתה בצריכת הבשר, כדי לשפר את הבריאות שלנו ולצמצם את הפגיעה בסביבה, הנגרמת כתוצאה מתעשיית משק החי. העמותה פועלת להעלאת ההיצע של מנות מן הצומח במטבחים ביתיים ובחדרי אוכל מוסדיים, בהסברה ציבורית ובחינוך לתזונה בת קיימא.
הקמפיין העולמי, שפועל במעל 40 מדינות בעולם, הושק בישראל בשנת 2012 וזכה להצלחה רבה.
באתר העמותה תמצאו הסברים לטענות העומדות מאחורי חזון העמותה ומתכונים רבים ומגוונים למנות ללא בשר.
לחצו כאן כדי לקרוא על הקשר בין התזונה שלנו ואיכות הסביבה: תעשיית הבשר.
תחבורה היום ומחר – מקדמים תחבורה בת קיימא
ארגון מקצועי שמשימתו העיקרית היא לשנות את מדיניות התחבורה בישראל ולעודד פיתוח ושימוש מערכות תחבורה אלטרנטיביות כגון תחבורה ציבורית, הליכה ברגל, רכיבה באופניים, שיתוף רכב ושיתוף נסיעות ועוד.
עבודת הארגון מתרכזת בעריכת מחקרים, מסמכי מדיניות ומדריכים מקצועיים, בתהליכי עבודה מול מקבלי החלטות ברמה ארצית ומקומית, כולל הכשרות למהנדסי הערים, ובסיוע לקבוצות תושבים.
תחבורה היום ומחר עורכת מדי שנה את הכנס המרכזי של יום התחבורה הציבורית הבינלאומי, ומובילה את פורום ארגוני החברה האזרחית הפועלים בתחום התחבורה.
בקרב מעגל אנשי הצוות ומתנדבי הארגון נכללים אנשי מקצוע מהשורה הראשונה בתחום התחבורה בישראל. הארגון בעל מוניטין מקצועי, קשרים ושיתופי פעולה עם גורמי המפתח בישראל בתחום התחבורה – משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, אקדמיה, חברות התחבורה הציבורית וחברה אזרחית, אשר מאפשרים לאנשי הצוות יכולת השפעה על תהליכי קבלת ההחלטות וההשתתפות בוועדות ממשלתיות ובכתיבת מסמכי מדיניות רשמיים.
הארגון הבא היה מתחת לאפי כבר שנים והתפספס לגמרי, אז לכם הוא בטח לא יהיה חדש.
ת.מ.י.ר – תאגיד מחזור האריזות בישראל
חברת ת.מ.י.ר הינה תאגיד מחזור (חברה לתועלת הציבור, אשר פועלת ללא מטרות רווח) שהוקם על מנת לאפשר ליצרן/יבואן של מוצרים ארוזים ואריזות שירות לקיים את כל חובותיהם על פי “חוק האריזות”, שמטיל, בין היתר, על יצרן או יבואן של מוצרים ארוזים או אריזות שירות, למחזר פסולת אריזות של המוצרים הארוזים או אריזות השירות שייצרו או ייבאו בהתאם ליעדי מחזור הקבועים בחוק (יעדים שונים לחומרי אריזות שונים).
באתר של ת.מ.י.ר תמצאו מידע והסברים על תהליך המחזור, אשר מותאמים להורים ולילדים. כמו כן, תמצאו מגוון מערכי שיעור ופעילויות לגילאים שונים בנושא המחזור.
רוב בעלי המניות בת.מ.י.ר הן חברות שמוכרות לכולנו, ביניהן: תנובה, אוסם, שטראוס, שופרסל, סנו, טמפו ועוד.
כאן קוראים על תשובות לשאלות בוערות על מיחזור בישראל.
טוב, אז זו הייתה טעימה ממגוון העמותות והארגונים הסביבתיים הפועלים בישראל. לפחות מבחינתי, מצאתי מספר עמותות שאמשיך לעקוב אחר עשייתן ולהרחיב את ידיעותיי בתחום העשייה שלהן (ראו ערך בנייה ירוקה ואנרגיה ירוקה). מזמינה גם אתכם לבקר באתרים של הארגונים שעוררו את עניינכם וסקרנותכם. בחלק מהאתרים יש מגוון של רעיונות לפעילויות ומערכים שניתן לעשות בהם שימוש בבית ובכיתה.
נהניתם? רוצים לשמור על קשר? הירשמו לניוזלטר (בתחתית העמוד או בכפתור הצהוב בתפריט הראשי) וניפגש אחת לחודש בתיבת המייל שלכם עם כל מה שחדש במגזין.
שלכם,
אלכסנדרה
