לפני חודשיים טסנו לחופשה ברומניה. אחרי שנתיים שלא יצאתי מהארץ זו הייתה חוויה מרגשת מאוד עבורי, אבל עבור רן היא הייתה מרגשת עוד יותר. זו הייתה הפעם הראשונה שהוא טס מאז שהיה ילד (מעניין איזו נזיפה אני אחטוף כשהוא יערוך את הפוסט הזה ויגלה שאני חושפת פה דברים כאלה 🙈).

זוכרים את הפעם הראשונה שטסתם?

אני זוכרת אותה היטב כי הייתי בת 20, קצת אחרי השחרור.

זוכרים מה הרגע הכי מרגש?

סביר להניח שזה הרגע שבו גלגלי המטוס עוזבים את הקרקע והוא ממריא. מיד לאחר מכן זה נוף העננים שעד אותו רגע הכרנו רק ממבט למעלה, כעת הם מתחתינו. רן הזכיר לי את התחושה הזו.

במהלך חיינו העננים הרכים שנעים באיטיות בשמי התכלת, הגשם השוטף, השמש החמה בימי הקיץ… כל אלו הופכים למובנים מאליהם. הם שם, אנחנו נהנים מהם או מתלוננים עליהם, לפעמים משתעשעים במחשבה על דרך היווצרותם המסתורית. איך זה קורה? פלא הבריאה.

בשנים האחרונות השיח והיחס לכל מה שהיה מובן מאליו השתנה. השיטפונות נוראיים, הקור בחורף והחום בקיץ קיצוניים ובלתי נסבלים, הסערות מקבלות שמות ואני חולמת בלילות על שלג בנתניה (באמת).

בא לי להחזיר את הקסם לפלא הבריאה ש”התהפך עלינו”. יש שחושבים שהפלא הוא במסתורין. במהלך התואר הראשון הגעתי למסקנה שככל שמעמיקים בלמידה ומרחיבים את הידע הפלא והמסתורין רק גדלים ומתעצמים. אז המשיכו לקרוא כדי ללמוד עוד קצת על האקלים בכוכב הלכת שלנו.

שמש

הכל מתחיל בהיווצרות החיים על פני כדור הארץ. החיים האלו נוצרו וממשיכים להתקיים כפי שאנחנו מכירים היום בתנאי ובזכות קרני השמש שמגיעות אל כוכב הלכת הכחול שלנו. הן אלה שמאפשרות טמפרטורות ראויות לחיים. מדובר במנגנון רגיש מאוד שמושפע מגורמים רבים.

בדרכן אל כדור הארץ, פוגשות קרני השמש את שכבת האוזון שמקיפה את כוכב הלכת שלנו. שכבת האוזון סופגת אליה חלק גדול מהקרינה האולטרה סגולה המזיקה של השמש.

כעת מגיעות קרני השמש אל האטמוספירה ושם הן פוגשות משטחים שונים. ים, יבשות, קרחונים… הקרניים שפוגשות בקרחונים ובקרקע בהירה מוחזרות אל החלל ואלה שפוגשות בים או בקרקע כהה נספגות אל תוך כדור הארץ.

מלבד החום שמגיע מהשמש, גם ליבת כדור הארץ פולטת חום אל האטמוספירה.

גורם חשוב ששומר על טמפרטורת הכוכב ומונע מרוב הקרינה לחזור אל החלל הם גזי החממה, חנקן, פחמן, אדי מים (עננים) ועוד. גזי החממה בעלי תפקיד חיוני לקיום החיים על הכוכב.

ים

עצים או אצות?

חלק מהפחמן הדו חמצני שבאוויר מתמוסס אל מי הים. אצות ויצורים מיקרוסקופיים קסומים מבצעים פוטוסינתזה (פיטופלנקטון) ועושים שימוש בפחמן הדו-חמצני ובקרני השמש על מנת לייצר אנרגיה. כתוצאה מהתהליך הם פולטים חמצן בחזרה אל המים ומשם אל האוויר. למעשה, יותר ממחצית (55-70%, תלוי את מי שואלים) מהחמצן אותו אנחנו נושמים מקורו באותם יצורים ימיים.

דואר ימי – לא רק למכתבים בבקבוק

לא פעם קורה שמוצאים בחוף (אפילו אצלנו בים התיכון, אבל התופעה נפוצה עוד יותר בחופי האוקיינוסים) אוצרות שמקורם הרחק מאות ואלפי קילומטרים. איך הדבר קורה?

תנועת כדור הארץ, גודלן וצורתן של היבשות, רוחות ושינויים בצפיפות המים יוצרים את זרמי הים שמסיעים מים בין אזורים שונים של כדור הארץ על פני השטח ובמעמקי הים.

זרמים אלו מובילים לא רק אוצרות. מים קרים עושים את דרכם באמצעות זרמי הים מהקטבים אל מרכז כדור הארץ – אזור הקו המשווה. ומים חמים עושים את דרכם בחזרה אל הקטבים ומשפיעים באופן ישיר על האקלים באזורים בהם הם עוברים. למשל, זרם הגולף החם, שמגיע ממפרץ מקסיקו ועובר לחופי מערב וצפון אירופה, שומר על האקלים החם בה, יחסית לאקלים הקר שמאפיין אזור גיאוגרפי זה.

עננים

הם נראים כמו גושי כותנה רכים ואווריריים, אבל למעשה עננים נוצרים כתוצאה מאידוי מים בים או ביבשה. כאשר טמפרטורת הים עולה, מים מתאדים ועולים כלפי מעלה. במהלך העלייה הם מתקררים ומתעבים לכדי עננים.

סערה טרופית (הוריקן, צקלון וטייפון), למשל, נוצרת באזורים באוקיינוס בהם המים מגיעים לטמפרטורה של 26 מעלות צלסיוס לפחות. אדי מים רבים עולים לאוויר ובתהליך התקררותם (והתעבותם לעננים) הם פולטים חום בכמות גבוהה שמחמם את האוויר סביבם. כך נוצרת תנועה מעגלית (כתוצאה מתנועת כדור הארץ) שבה מים חמים מתאדים, עולים למעלה והופכים לעננים שמשאירים “חלל” של לחץ נמוך אליו נשאב אוויר חם. התהליך יוצר רוחות חזקות, גלי ים גבוהים, משקעים רבים, סופות רעמים וברד. רוב הסופות הטרופיות נעלמות בים, אך כאשר הן מתקרבות אל החוף הן גורמות להרס רב. מאחר ומי האוקיינוס החמים הם ש”טוענים” את הסופה, היא תתפזר ככל שתתקדם אל תוך היבשה.

ומה לגבי שינויי האקלים?

מה שקורה לאחרונה זו תגובת שרשרת הרסנית.

מאז המהפכה התעשייתית פעילות האדם פולטת כמויות גבוהות מאוד של גזי חממה אל האטמוספירה, ביניהם פחמן ומתאן. כתוצאה מכך, שכבת האוזון מדלדלת (כאן תוכלו לקרוא על התהליך יותר בפירוט) וסופגת פחות קרינה. כמויות גדולות יותר של קרינה חודרות אל כדור הארץ בעוד שגזי החממה מונעים מהקרינה לצאת בחזרה אל החלל.

בנוסף, כריתה מאסיבית של יערות והתרבות שטחים מצופי בטון (מבנים, כבישים ותשתיות) גורמים לספיגה של קרני השמש אל כדור הארץ במקום החזרתן אל החלל. טמפרטורות הכוכב ממשיכות לעלות.

עליית הטמפרטורות גורמת להמסת הקרחונים שלהם תפקיד מרכזי בהחזרת הקרינה אל החלל ולכן הטמפרטורות עולות עוד יותר.

המסת קרחונים גורמת לירידה במליחות הים מה שמשנה את צפיפות המים וגורם להאטת הזרמים ולכן לשינויי אקלים ואירועי מזג אוויר קיצוניים בכל העולם.

כמובן שזהו תיאור פשטני של תהליכים מורכבים מאוד, אבל אני חושבת שהוא מספיק כדי לקבל מושג בסיסי על המתרחש בעולם שלנו. זה יכול גם להישמע כמו תהליכים גדולים מאוד, גדולים מאתנו ומהבייבי סטפס שלנו למען הסביבה.

זוכרים את הסרט “אפקט הפרפר”? שינוי קטנטן של הנסיבות גורם לשינוי בהיקף הרבה יותר גדול. דמיינו שבפעולות הקטנטנות שאתם עושים אתם משפיעים על זרמי הים, על האקלים ועל העתיד הלא כל כך רחוק של האנושות. זה בדיוק ככה.

ניפגש על הדשא ביום השמשי החמים הבא, אני זו ששוכבת ובוהה בעננים, או בטיסה, לכו תדעו. אני זו שהאף שלה תקוע בחלון המטוס 😉.

האם הפוסט חידש לכם משהו? הירשמו לניוזלטר (בתחתית העמוד או בכפתור הצהוב בתפריט הראשי) וניפגש פעם בחודש בתיבת המייל שלכם עם כל מה שחדש במגזין.

שלכם,
אלכסנדרה