כבר שנים רבות שהספר “חם, שטוח וצפוף” של תומס ל. פרידמן מונח אצלי בספריה בסלון, כמו חדש, כי מעולם לא נפתח. אני ממש זוכרת את היום שבו אמא שלי קנתה לי את הספר. הייתי בכיתה יא’, זה היה בסניף של צומת ספרים בתחנה מרכזית חוף הכרמל בחיפה, היינו בדרך ללשכת הגיוס לצו הראשון שלי. הייתי צריכה ספרים שיעזרו לי בכתיבת עבודת החקר במגמת ביולוגיה והמוכר המליץ על הספר הזה (מה קשור?!). אין לי ספק שגם אם הייתי מנסה אז לקרוא אותו לא הייתי צולחת אפילו פרק אחד שלו וכנראה שהוא היה מוצא את עצמו מועבר הלאה. אבל שיחק לי המזל והוא המתין לי במשך עשר (!) שנים על המדף והיום הסתבר כרלוונטי לי מתמיד.

תומס ל. פרידמן, בספרו “חם, שטוח וצפוף”, מתייחס בצורה מרתקת ומצמררת לשורה התחתונה של התואר הראשון שלי במדעי הים והסביבה הימית ומעשיר אותו במימד נוסף של פוליטיקה וגלובליזציה*. הוא מחבר בצורה מדהימה את שני התארים השונים לחלוטין שלי (תואר שני במנהיגות ומדיניות החינוך) ואת המטרה שלשמה פתחתי את הבלוג, כשהכל מתנקז לנושא אחד גדול ורחב – משבר האקלים. בעקבות הקריאה בו קיבלתי השראה לפוסט ראשון לבלוג שבו בעצם אסביר את גודל חשיבותו של The Golden Whale, למה בכלל התכנים שבהם יעסוק הבלוג רלוונטיים יותר מתמיד לכל אחד ואחד מאיתנו.

*גלובליזציה (מלטינית – גלובוס, כדור, מונח המשמש לציון כדור הארץ) היא התרחבות, האצה והעמקה של הקשרים התרבותיים והכלכליים בין מדינות, חברות ויחידים באופן היוצר שילוב של כלכלות חברתיות, תרבויות, ותנועות פוליטיות מכל העולם. מתוך ויקיפדיה

צפוף

אין זה סוד שמספר בני האדם עבר כבר מזמן את כושר הנשיאה של כוכב הלכת שלנו, אבל בואו נדבר רגע במספרים. בחמישים השנים האחרונות גדלה אוכלוסיית העולם פי 2 ועד שנת 2050 היא תמנה כ-9.3 מיליארד, 9.3 מיליארד בני אדם שצורכים משאבים לצורך תנאי מחיה בסיסיים בתור התחלה ועד לצריכה המוגברת של בני מעמד הביניים.

כל אלו יגבירו עוד יותר את אובדן הקרקעות הראויות לעיבוד, את בירוא היערות, דיג היתר, זיהום אוויר, מחסור במים וזיהום מקורות המים. ככל שבני האדם ייצרכו יותר משאבים, כך משאבים אלו יתמעטו ויותר ויותר בני אדם יאלצו לחיות ללא תנאי מחיה בסיסיים, כגון חשמל (שפירושו היעדר מים נקיים לשתייה כי אין איך להתפיל, היעדר קירור ושימור של תרופות ועוד). כשלבני אדם חסרים תנאים בסיסיים, הם חולים, מתוסכלים וכועסים, הם הופכים לאלימים וקיצוניים.

לחצו כאן כדי לקרוא על האוברדרפט שלנו בבנק של כדור הארץ.

שטוח

המהפכה הטכנולוגית גרמה, על פי פרידמן, ל”השטחת” כדור הארץ. פירושו של דבר שהטכנולוגיה אפשרה תקשורת ושיתופי פעולה בין אנשים מקצוות העולם ובכך הפכה את הכלכלה העולמית לנגישה יותר. בעקבות כך, יותר ויותר אנשים מצליחים להיחלץ מקו העוני (מה שמצוין!) ולהצטרף למעמד הבינוני ההולך וגדל. חבל רק שיש לכך מחיר כבד. השכר החדש והגבוה מאפשר לצרוך יותר דברים, מכוניות, בתים, טלפונים ניידים, בגדים, גדג’טים שונים ועוד דברים שייצורם ותפעולם דורשים המון אנרגיה, משאבי טבע ומים והם פולטים מרגע ייצורם ולעיתים גם לאחר השלכתם לאשפה המון גזי חממה שמשנים את האקלים.

הכל על מיחזור (ועל פסולת בכלל) בראיון עם איתי יקר, ממונה על תחום המיחזור בעיריית נתניה – לחצו לקריאה.

כיום, מוסכם על רובם המוחץ של המדענים, כי מתרחשת התחממות של כדור הארץ שחורגת מהנורמה ונובעת ככל הנראה מפעילות אנושית בקנה מידה תעשייתי. התעשייה, רובה ככולה, מבוססת היום על דלקי מאובנים שפולטים כמויות אדירות של פחמן דו-חמצני לאטמוספירה, מה שמביא להידללות שכבת האוזון, יצירת אפקט החממה ועלייה חדה של טמפרטורת כדור הארץ ולבסוף למצב בו אנחנו נמצאים היום – משבר האקלים. מדובר בפחם, נפט וגז טבעי (שמקורם מתחת לאדמה). לעומת זאת, קיימים סוגי דלק נוספים והם: רוח, כוח הידרו-אלקטרי (מים), אנרגיה של גאות ושפל, דלק ביולוגי וכוח סולארי. משאבים אלו הם משאבים מתחדשים ואינם פולטים חומרים מזיקים. לניצול משאבים אלו יש מחיר משלו, אך בכך נעסוק בפוסט אחר.

חם – מה פירוש הידללות שכבת האוזון ואפקט החממה?

שכבת האוזון שמקיפה את כדור הארץ היא שכבה של שלל מולקולות גז (מולקולות – חלקיקי חומר קטנים, המורכבים ממספר אטומים), שאחת מהן היא אוזון (O³). יתרונה של מולקולת האוזון היא היכולת לקלוט את קרני השמש וסינון כמות קרני השמש שמגיעות לכדור הארץ ומחממות אותו. בעקבות תהליכי שריפה מתרחשת עלייה בריכוז הפחמן הדו-חמצני (CO²) באטמוספירה והתמעטות מולקולות האוזון. מולקולת הפחמן הדו חמצני, לעומת האוזון, לא רק שלא מונעת מקרני השמש לפגוע בכדור הארץ ולחמם אותו, היא גם מונעת מהחום הנפלט מכדור הארץ לצאת מהאטמוספירה אל החלל ובכך נוצר מנגנון חימום כפול שנקרא “אפקט החממה”. הפחמן הדו חמצני אינו לבד ויש לו משתפי פעולה נוספים, אשר כולם יחד נקראים “גזי חממה”.

לאפקט החממה בממדיו הטבעיים (שלא מושפעים מבני האדם ופעילותם התעשייתית) יש חשיבות רבה. הוא שומר על טמפרטורות שמאפשרות את חיי האדם על הכוכב. בלעדיו, פני כדור הארץ היו קרים בכ-15 מעלות בממוצע. נקודה חשובה היא שההבדל בין כדור הארץ ככוכב לכת קפוא לבין כוכב לכת נוח להתפתחות אנושית הוא בסך הכל חמש עד שש מעלות צלזיוס. נכון להיום, התרחשה עלייה ממוצעת של 1.8 מעלות צלזיוס מאז 1950 (על פי דוח ה-IPCC). עשו את החישוב לבד לגבי תנאי החיים על כדור הארץ בעשורים הקרובים אם המגמה תימשך.

העלייה בטמפרטורת כדור הארץ גורמת לשינויי אקלים. למה הכוונה? הכוונה היא שכדור הארץ משתגע. מקומות קרים הופכים קרים עוד יותר, מקומות חמים הופכים חמים עוד יותר, אירועי קיצון אקלימיים הופכים לתכופים יותר ויותר, הוריקנים, בצורות, שיטפונות ועוד ועוד. אחת הדוגמאות לכך היא הוריקן קתרינה שהכה ב-2005 בעוצמה גבוהה שמומחי אקלים רבים מאמינים שנגרמה מהמים החמים יותר של מפרץ מקסיקו.

לסיכום,

התחממות כדור הארץ היא אינה אמונה או תאוריה, היא מציאות חד-משמעית ומוכחת, אשר מבוססת על עשרות אלפי מחקרים מדעיים שעברו ביקורת עמיתים, כמו גם העובדה שההתחממות הגלובלית היא תוצר ישיר של פעילות האדם.

אז למה אנחנו פה אם הכל נראה כל כך עגום ואבוד? כי שום דבר לא אבוד. אין ספק שהילדים שלנו והדורות שיגיעו אחריהם לא יזכו לראות את מה שאנחנו כן ולא ניתן לסובב את הגלגל לאחור, אבל מה שכן ניתן לעשות זה לעצור את התהליך, לשמר את מה שנשאר ולשקם את מה שעדיין לא נהרס ונעלם לחלוטין, ואת זה אנחנו יכולים לעשות יחד.

כנסו לקריאה על חינוך סביבתי בעידן משבר האקלים.

את הצעד הראשון כבר עשינו, אני בכך שפתחתי את הבלוג ואתם בכך שקראתם את הפוסט הזה. הצעד הבא שלי הוא להמשיך לכתוב, לחקור את התחום ולמצוא פתרונות יעילים, זמינים ונוחים (עד כמה שאפשר) והצעד הבא שלכם הוא להמשיך לקרוא וליישם. אז מה הפוסט הבא שתקראו? 😉

בואו נשאר בקשר! הירשמו לניוזלטר (בכפתור הצהוב בתפריט הראשי או בתחתית העמוד) וניפגש פעם בחודש בתיבת המייל שלכם עם כל מה שחדש בבלוג.

שלכם,
אלכסנדרה