מזה שנים שמקודמת תוכנית הכרזה על שמורות טבע ימיות (וחופיות) בהיקף רחב (כ-20% משטחה הריבוני הימי של ישראל). הנושא מעורר הדים ודוגמה לכך היא “תחקיר” ששודר במסגרת התוכנית “הצינור”, שהעביר ביקורת על “המניעים הנסתרים” בהקמת שמורות ימיות. בתגובה שלי לתוכנית תוכלו לצפות בהקלטה של שידור חי אליו עליתי בעמוד האינסטגרם שלי.

במקרה של התחקיר, ההתנגדות לשמורות הגיעה מצד דייגים (ובהמשך ניגע בסיבה שהכרזה על שמורות ימיות מועילה לדייגים ולא פוגעת בהם). אבל כמה פעמים יצא לנו או לסובבים אותנו להתרעם על התשלום שנגבה בכניסה לשמורות טבע או לתהות על המחסומים והשלטים שאוסרים מעבר באזורים מסוימים בשמורה?

אלה מילותיה של מבקרת באחת משמורות הטבע בארץ באתר Trip Advisor: “השמורה עצמה אינה גדולה ויש עוד שטחים רבים, מעניינים לא פחות, שלצערנו סגורים לציבור (למי הם שמורים?).”

כוונתה לא שהשמורה קטנה כמובן, אלא שהחלק של השמורה אליו הגישה מותרת קטן, בעוד ששאר שטח השמורה סגור. התהייה מוצדקת בהחלט ואני כאן כדי להסביר ולענות על כל השאלות.

שימו לב, כשתגיעו לאמצע המאמר תקפוץ לכם תיבת שאלות. אתם יותר ממוזמנים לכתוב לי שאלות, רעיונות ותהיות. תוכלו לעשות זאת גם בעמוד “יצירת קשר” ובתגובות למאמר.

נתחיל מהבסיס –

על מה יש לשמור?

אני רוצה שתכירו את המושג “שרותי המערכת האקולוגית”. שירותי המערכת האקולוגית (באנגלית: Ecosystem services) הם שורה של שירותים שמספקות המערכות האקולוגית לבני האדם וליצורים חיים אחרים. בני האדם נהנים ממגוון גדול של משאבים ותהליכים שמספקות המערכות הטבעיות. (ויקיפדיה)

אלה הם שירותי המערכת האקולוגית הימית, חלקם שירותים שמספקות גם מערכות אקולוגיות יבשתיות:

• חמצן – ייצור חמצן על ידי צמחייה יבשתית, ועוד יותר – על ידי יצורים מיקרוסקופיים ימיים שנקראים ‘פיטופלנקטון‘ שאחראים על יותר ממחצית מהחמצן על כדור הארץ.
• מי שתייה – במקרה של הים, בזכות התפלה.
• מקור אנרגיה – נפט, גז, ובתקווה בעתיד: רוח וגלים.
• מקור מזון.
• חומרי גלם לתעשיית התרופות והקוסמטיקה.
• ווסת אקלים – מי הימים והאוקיינוסים סופגים אליהם חום וגזי חממה ומסיעים חום וקור ברחבי כדור הארץ באמצעות מערכת הזרמים. מוזמנים לקרוא עוד על כך במאמר על פלאי האקלים.
• נתיב תחבורה והובלת סחורות.
• אתרי בילוי, נופש, תיירות וספורט.

רק מערכת אקולוגית בריאה ומתפקדת תוכל לספק את שלל השירותים האלו.

כל התערבות במערכת יוצרת הפרעה ברמות שונות. עומס מטיילים, פסולת ושפכים, רעש, תאורה מלאכותית, תשתיות אנושיות, שריפות… אפילו נוכחות של אדם בודד מפריעה במקרים מסוימים לתפקודה התקין של המערכת. כאשר ההפרעה חלשה המערכת מגיבה וחוזרת מיד לאיזון. ככל שההפרעה גדלה, כך לוקח למערכת יותר זמן לחזור לאיזון. במקרים של הפרעה קשה מאוד (אירוע קיצוני בודד או נזק מתון ומתמשך), המערכת לא תוכל לחזור לאיזון ותמות או תשתנה ותהפוך למערכת טבעית שונה.

דוגמה למקרה בו אדם בודד דווקא יכול לתרום לתפקודה של מערכת אקולוגית הן דיונות החול.

מאז פתיחתו של המגזין דיברנו על ערכי טבע רבים ובמאמר הזה נתמקד במערכת הימית והחופית –

ערכי טבע באזורים החופיים והימיים של ישראל (ים התיכון ומפרץ אילת)

אלמוגים ושוניות אלמוגים בים התיכון ובמפרץ אילת,

דולפינים, לוויתנים וכלבי ים,

עופות מים,

מדוזות,

דגים, סרטנים ורכיכות,

כרישים,

פלנקטון,

צבי ים (אין לי מושג איך עדיין לא הגעתי לכתוב עליהם, נגיע גם לזה!)

שוניות סלעיות (טבלאות גידוד),

דיונות חול

ועוד.

כל חולייה בשרשרת, כל בורג, קטן וזניח ככל שיראה, בעל חשיבות גדולה מאוד לתפקודה ובריאותה של המערכת האקולוגית.

למה שמורות טבע חשובות?

שמורות טבע מאפשרות למערכת האקולוגית להתנהל ללא הפרעות (או עם מעט הפרעות) ובכך שומרות על בריאותה ותפקודה התקין, על מנת שתמשיך לספק את שירותיה.

מחקרים עדכניים מהארץ ומהעולם מעידים על אפקטיביות חד-משמעית של שמורות טבע בשימור המגוון הביולוגי (צמחים ובעלי חיים). במקרה של שמורות ימיות, מחקר שנערך ב-124 שמורות ימיות ברחבי העולם מצא שצפיפות החי והצומח בשטח השמורה עלה ב-166%, גודל החיות הימיות גדל גם הוא ב-28%, כמו גם המשקל הכולל של החי והצומח הימי שעלה ב-446% ומגוון המינים גדל ב-21%. (אתר “החצי הכחול”, החברה להגנת הטבע).

גבולותיה של השמורה פתוחים לתנועה של בעלי חיים פנימה והחוצה על מנת לאפשר תחלופה של גנים. הדבר תורם לסביבה של השמורה ומאפשר לדייגים, למשל, להנות משלל דיג גדול ואיכותי הרבה יותר שמקורו בשמורה.

איך שמורת טבע בנויה?

ישנם שיקולים שונים בבחירת האזור שיוכרז כשמורה:
שמורה גדולה – שטח גדול שמכיל ייצוג רחב של מגוון בתי גידול ומטרתה לשמר את המערכת האקולוגית;
או שמורה ייחודית – שומרת על אזור בו בית גידול בעל מאפיינים ייחודיים וראויים לשימור, ומטרתה לשמר בית גידול או מין נקודתיים.

השאיפה היא שהשמורה תהיה גדולה ומגוונת עד כמה שניתן ומקושרת לשמורות טבע ואזורים טבעיים נוספים – מה שיאפשר לה להישאר בריאה ויציבה ויעניק לה את היכולת להתמודד עם הפרעות שעלולות לקרות. קיימת תלות ישירה הפוכה בין שטח השמורה וכמות ההכחדות. כלומר, ככל ששטח השמורה קטן יותר, כך מספר ההכחדות גדל ולהיפך.

גבולות השמורה הם האזורים הרגישים ביותר, מאחר והם חווים את ההפרעה הגדולה ביותר (כבישים, חקלאות ועוד). השאיפה שמבנה השמורה יהיה עגול ככל הניתן, על מנת שהליבה שלה תהיה במרחק המקסימלי מהגבולות ומוגנת מכל הפרעה.

המבנה המסורתי של שמורת טבע משוכב. שטחה החיצוני של השמורה פתוח למבקרים ולפעילות חינוכית, לעיתים בתשלום, מה שמממן את השירותים הניתנים במקום ואת תחזוקת השמורה. שטח הביניים סגור לקהל הרחב והגישה אליו היא לצורך מחקר ואיסוף נתונים בלבד. ליבת השמורה סגורה לחלוטין לכניסת אדם. באופן זה ההפרעה לטבע מבוקרת ומאפשרת איזון בין פעילות אנושית והנאה מהטבע לבין מתן אפשרות לטבע לתפקד ללא הפרעות ולהשתקם.

קיים סוג נוסף של שמורות טבע שנקרא “שמורה ביוספרית”. זהו אזור שמור של סביבה יבשתית, מימית, או ימית בעל ערך לאומי בשימור החבל הביו-גאוגרפי שמאפיין אותו. שמורה ביוספרית מוכרזת על שטחים גדולים משמעותית משמורות מסורתיות וכוללת בתוכה את ישובי האדם. במקרה הזה, הדגש הוא על חינוך, כך שניהול השמורה נעשה, בין השאר, על ידי האזרחים שחיים בגבולותיה והם מהווים חלק מהמערכת האקולוגית. דוגמה לשמורה ביוספרית בישראל היא כל אזור הכרמל על ישוביו.

שמורות טבע ימיות

בשנת 1976 חתמה ישראל על אמנת ברצלונה, אמנה בינלאומית שנועדה להגן על הים התיכון מפני זיהום מים. “על פי אמנת ברצלונה, תפקידן של שמורות ימיות הוא להגן על שטחים שכוללים סוגים מייצגים של מערכות אקולוגיות חופיות וימיות; סביבות טבעיות שנשקפת להן סכנת היעלמות באזור התפוצה הטבעי שלהן, או ששטחן נמוך באופן טבעי; סביבות טבעיות שחיוניות להישרדות, לרבייה, ולשיקום של מינים בסכנה, ושל מינים מאוימים או אנדמיים* של צומח וחי; וכן על אתרים בעלי חשיבות מיוחדת בגלל העניין המדעי, האסתטי, התרבותי או החינוכי שלהם.” (מדיניות שמירת הטבע בים התיכון: שמורות טבע ימיות ככלי מרכזי לשימור הסביבה והמגוון בים התיכון”, רותי יהל וניר אנגרט, רשות הטבע והגנים).

*מין אנדמי הוא מין מקומי שייחודי לאזור מסוים ולא נמצא באף אזור אחר, לכן גם נתון לסכנת הכחדה גדולה יותר.

אזורים ששימורם מקודם במסגרת שמורות טבע ימיות: אזורי תשתית רכה (חול), רכסי כורכר תת-ימיים, אזורים סלעיים וטבלאות הגידוד באזור הגאות והשפל, בתי גידול נדירים כגון קניונים תת-מימיים (למשל, ראש הנקרה) ורכסי הרים הנמשכים לים (רכס הר הכרמל), ייכללו במלואם בשטחי השמורות.

גם בשמורות ימיות קיימות דרגות שונות של שמירה והגבלות. בראש ובראשונה ההגבלה תהיה על פעילות דיג מסחרית ולרוב גם ספורטיבית. אזורים רגישים, כמו שוניות סלעיות יאסרו לדיג בעונת הרבייה ודייג מכמורת (ספינה שגוררת אחריה רשת ש”חורשת” את קרקעית הים. זוהי שיטת דיג הרסנית ביותר) במהלך כל השנה. במקומות רגישים יותר יחול איסור גם על מעבר של כלי שיט מסחריים ואף ממונעים פרטיים וכן הלאה.

המטרה היא כמובן לא לגזול מהציבור את מה ששייך לו (אם בכלל להשתמש בטרמינולוגיה של שייכות אנושית בהקשר לערכי ומשאבי טבע), אלא להבטיח את קיומו של הטבע וההנאה שלנו ממנו לעוד שנים רבות.

אוקיי, עכשיו משהשתכנעתם ששמורות טבע הן חשובות מאוד –

איך אפשר לעזור ולקדם שמורות טבע?

כמו שאני תמיד אומרת, אנחנו, האנשים הפרטיים, מצביעים בארנק. הכוח הכי גדול של האדם הפרטי הוא כוחו כצרכן. בין אם בארץ או בחו”ל, צאו לטייל בטבע! השקיעו את כספכם בשמורות טבע. זו הדרך הטובה ביותר להראות למקבלי ההחלטות שהטבע חשוב לציבור ושיש להשקיע משאבים בשימורו.

למתקדמים: היו ערניים לפעילות מוסדית שפוגעת בטבע, בין אם מדובר בשמורה ובין אם לא. שמעתם על תוכנית בנייה על שטח טבעי? הפרה של שמורת טבע? פגיעה בערכי טבע ללא פיקוח וסיבה מוצדקת – בררו את הפרטים והצטרפו למאבק של התושבים. תוכלו לקרוא עוד על הדרכים השונות (בכל רמה שתתאים לכם) להשפיע על מקבלי ההחלטות במאמר הזה.

אהבתם את המאמר? למדתם משהו חדש? הצטרפו לניוזלטר וניפגש אחת לחודש בתיבת המייל שלכם עם כל מה שחדש במגזין. ההרשמה בכפתור בתפריט הראשי או בתחתית העמוד.

שלכם,
אלכסנדרה