לפני 13 שנים יצא הסרט “אווטאר”. הצפייה בסרט בקולנוע הייתה חוויה שזכורה לי היטב, בעיקר בזכות איכות הסרט וחוויית הצפייה בו בתלת-מימד.
לכבוד יציאת סרט ההמשך “אווטאר: דרכם של המים”, החלטתי לחזור לצפות בו שוב (הזיכרון שלי לא משהו), הפעם בעיניים שונות, בעיניה של ביולוגית ויוצרת תוכן בנושא טבע.
אז אם בא לכם לשדרג את הצפייה בסרט הראשון ובסרט ההמשך הצטרפו אליי.
פנדורה
השם שהוענק על ידי בני האדם לירח של ענק גזים בצביר הכוכבים אלפא קנטאורי הוא “פנדורה”.
פנדורה היא דמות מתוך המיתולוגיה היוונית, אישה שעוצבה על ידי האל זאוס כעונש למין האנושי. פנדורה הייתה יפיפייה, בעלת כישרון מוזיקלי ויכולות ריפוי. כמו כן, זאוס העניק לה את תכונת הסקרנות. הוא נתן לה תיבה והורה לה לא לפתוח אותה. פנדורה שלא עמדה בסקרנותה פתחה את התיבה ושחררה על ידי כך את כל האסונות לעולם, שהיה מושלם וחסר דאגות עד אז.
בסרט “אווטאר” האדם פולש לסביבה חדשה לו, כזו שאינו מכיר ולא למד את דרכיה. רק בהמשך מגלים לנו שהמטרה לשמה פלש, איך לא, היא לשם הפקת משאב יקר שנמצא באדמות אותו ירח. עוד לפני שניתנת לנו ההזדמנות לבחון זאת בעצמנו, מקבל המקום את הכינוי “פנדורה”, תיבת האסונות. הכינוי הזה מציג את הנחת היסוד האנושית שרווחה עד לא מזמן, כי הטבע הוא אויב שרוצה להרוג אותנו, ויש להכניע אותו ולהפיק ממנו כל משאב שיכול לשרת אותנו.
החלק של סיפור פנדורה שבדרך כלל לא מסופר הוא שבתחתית התיבה נחה לה התקווה. ייתכן ובשם “פנדורה” בכלל מסתתר לו סיפור הסקרנות האנושית שהביאה את האדם מלכתחילה לעולם חוצוני זה, גרמה לאסונות רבים, אך בסופו של דבר, גם נתנה תקווה, בעיקר לג’ק, הדמות הראשית.
צבא vs. מדע
המאבק הנצחי של הכוח מול המוח, אבל מי בכלל אמר שמדענים תמיד בעלי כוונות טהורות?
לאורך ההיסטוריה ועד עצם היום הזה יש לא מעט אירועים של הרס ופגיעה בשם המדע, בשם הסקרנות והכמיהה האנושית לידע, פגיעה בערכי טבע וניסויים אכזריים בחיות ובבני אדם.
קשה להתעלם מהקישור, לאורך כל הסרט, לסיפור הילידים באמריקה, הפסקול, כלי הנשק של שבט הנאבי, המנהגים ועוד ועוד. מו’אט, המנהיגה הרוחנית של שבט הנאבי, מספרת כבר במפגש הראשון שלה עם ג’ק בגוף האווטאר על “הכלי המלא” של אנשי השמיים. על המקום המתנשא שמבקש ללמוד, אך לא באמת פנוי לכך מנטאלית.
אנשי השמים (בני האדם) הקימו בית ספר בו לימדו את ילדי הנאבי את השפה האנגלית, האדם הלבן שהגיע “לתרבת את הפראים”. ללמוד את דרכי “הפראיים” מאלצת את אנשי הציוויליזציה המערבית לענווה, וויתור על האגו והבנה כי למרות ואולי דווקא בגלל הטכנולוגיות המשוכללות שפיתחו הם מפספסים את האמת הבסיסית ביותר.
חוסר היכרות עם הטבע והלכותיו מוצגים על ידי נייטירי, נסיכת השבט, כבורות שמביאה להרג מיותר ולא מוצדק. חוסר הבנה שמונע מאיתנו להבין מהו העושר האמיתי, כיצד להפיק את כל הדרוש לנו לחיים מלאים ללא זריעת שובל של הרס אחרינו.
“הרג נקי”
אני רואה במושג הזה, שחוזר לא מעט פעמים לאורך הסרט, ערך בסיס בצריכת משאבים. ניצול הטבע, המשאבים והחיים שבו נעשה רק כאשר הוא הכרחי, מתוך כבוד וחמלה.
בלילה הראשון שבו ג’ק נשאר לבדו בלילה ביער וניצל על ידי נייטירי ממתקפת הכלבים, היא אומרת קוראת לו “תינוק” ומאשימה אותו על הרעש שגרם ומשך אליו את הכלבים, שהביא להרג מיותר.
איווה
היום, לאחר יציאת הסרט “פטריה פנטסטית” בנטפליקס, כנראה שגם אתם תעלו בקלות על הביולוגיה שעומדת מאחורי איווה, אמא טבע, “מוח-העל” שמחבר בין כל העצים והטבע כולו ברשת תקשורת אינסופית.
המקבילה הארצית היא כמובן הפטרייה, או ליתר דיוק, תפטיר הפטריות שמהווה רשת מידע תת-קרקעית שמחברת בין עץ לעץ ובין העצים ושאר הצמחים בסביבה. מעבירה מידע באמצעות אותות חשמליים וחומרי הזנה.
איווה מציגה את הביולוגיה והפילוסופיה שאומרת שהאדם הוא חלק בלתי נפרד מהטבע ולא עריץ עליו. אנשי הנאבי, שטרם הושחתו על ידי הציוויליזציה והתרבות המערבית (האנושית), נושאים בתוכם את הקשר הבלתי נפרד הזה עם הטבע, עם האדמה ממנה באו ואליה הם חוזרים לאחר מותם.
מחזור החומרים בטבע
“האנרגיה שזורמת דרך כל היצורים החיים… ניתנת רק בהשאלה ויום אחד תצטרך להחזיר אותה”, מסבירה נייטירי לג’ק במעמד קבורה של בן השבט שלה. זהו הסבר מקביל ומבואר יותר של “כי עפר אתה ועל עפר תשוב” (בראשית, ג’, יט’).
מחזור החומרים בטבע הוא מחזור אינסופי בו אף חומר או אנרגיה לא הולכים לאיבוד בתהליך. ההפרשות והגוף המת של החי והצומח חוזרים אל האדמה (גם בים), מפרים אותה, ומהווים את הבסיס לחיים הבאים.
האדם הוא עוד חלק בתוך המערכת הענקית, האינטלגנטית והאינסופית הזו.
אשמח לשמוע את התובנות שלכם על הביולוגיה והערכים שמועברים בסרט הראשון וכמובן השני, כשייצא. האם תרצו שאעדכן את הכתבה לאחר יציאת הסרט השני? ספרו לי בתגובות.
אני מזמינה אתכם לשמור על קשר ולהצטרף לניוזלטר החודשי (בתחתית העמוד או בכפתור בתפריט הראשי), כך שתישארו מעודכנים בכל מה שחדש במגזין.
שלכם,
אלכסנדרה
