משעשע שרוב האנשים ששומעים את המילה ‘פלנקטון’ ישר חושבים על הדמות המצוירת מסדרת הילדים (ויש הטוענים, סדרת המבוגרים) ‘בובספוג’. הדמות אומנם מצוירת בהשראת הים, אך הקשר בינה לבין עולם הפלנקטון המופלא והמרהיב רחוק בהחלט.

למעשה, המילה ‘פלנקטון’ מתארת עולם ענק של יצורים מימיים (אך אנו נתמקד בימיים), רובם מיקרוסקופיים. רוב יצורי הפלנקטון קטנים עד שלא ניתן להבחין בהם, אך זה מפליא לגלות שחשיבותם עומדת בניגוד מוחלט לגודלם והם מהווים את הבסיס לחיים בים ועל כדור הארץ כולו.

מה זה פלנקטון?

עולם יצורי הפלנקטון מתחלק לשתי קבוצות: אצות וחיידקים (פיטופלנקטון) ובעלי-חיים (זואופלנקטון), כשהמשותף לכולם הוא חוסר היכולת להתנגד לזרם. למעשה, המדוזה המוכרת לכולנו משתייכת לקבוצת הזואופלנקטון, בחלקה העליון של סקאלת הגודל. למרות יכולת התנועה שלה, כיוון תנועתה הכללי נתון למשטר הזרמים בים.

קבוצת הפיטופלנקטון כוללת בתוכה חיידקים ואצות זעירות בעלי צורות שונות ומשונות, כמיטב היצירה של הטבע. המשותף ליצורי הפיטופלנקטון הוא נוכחות של פיגמנט ירוק (כלורופיל), אשר מסייע להם בתהליך הפוטוסינתזה. בתהליך זה, הפיטופלנקטון סופחים אליהם פחמן דו-חמצני ומשחררים חמצן במקומו. על מנת לעשות זאת, הם נמצאים בעשרת המטרים העליונים של עמודת המים, אזור אליו חודרות קרני השמש.

פיטופלנקטון – בסיס החיים בכדור הארץ

ייצור חמצן ואיזון טמפרטורת כדור הארץ

הורגלנו לתת את כל הקרדיט על החמצן שאנחנו נושמים ליערות הגשם, אך האמת היא שיותר ממחצית מהחמצן באטמוספרה מיוצר דווקא על ידי אותם יצורים ימיים זעירים.

על ידי ספיחת הפחמן הדו-חמצני מהאטמוספרה, הפיטופלנקטון מסייעים בצמצום גזי החממה וויסות טמפרטורת כדור הארץ. כמו כן, הם גם מווסתים את חומציות מי הים בדרך זו. כאשר ריכוזי הפחמן הדו חמצני באטמוספרה, ובעקבות כך בים, עולים מי הים הופכים לחומציים יותר, דבר הפוגע בתהליכים חשובים לקיום חיים בהם. תהליך לדוגמה שנפגע בעקבות החמצת מי הים הוא יצירת שלד של רבים מבעלי החיים הימיים (כגון צדפים וחלזונות, שעשוי גיר שמתמוסס במים חומציים).

לקריאה על משבר האקלים, איך גרמנו לו ומה עושים עכשיו, לחצו כאן.

“דברים שרואים משם לא רואים מכאן” זה התאור המדויק להבנה של מיקומו של הפלנקטון בעולם. נאס”א עורכים את מעקביהם אחר הפלנקטון באוקיינוסים מהחלל!

פיטופלנקטון בבסיס מארג המזון העולמי

יצורי הפיטופלנקטון מהווים את הבסיס עליו עומד כל מארג המזון הימי, ובעקבותיו מארג המזון העולמי. זואופלנקטון ובעלי חיים נוספים ניזונים מפיטופלנקטון, למשל סרטנים קטנים (כמו קריל) ודגיגים. מהזואופלנקטון ניזונים בעלי חיים מגוונים, מדגים ועד לוויתנים (כגון הלוויתן הכחול – אחד מהלווייתנים הגדולים בעולם). את הדגים אוכלים בעלי חיים ימיים ויבשתיים, כגון לוטרות, דובים, עופות ים וכן בני האדם. על פי הערכת הקרן העולמית לשימור חיות בר מדובר במיליארדי בני אדם שתלויים בדגה להישרדותם.

מדד לבריאות האוקיינוסים

מלבד סינון האוויר שאנחנו נושמים וייצור חמצן, פיטופלנקטון מהווים מדד לבריאות האוקיינוסים. שינויי האקלים והתחממות מי הים גורמים לפגיעה במשטר זרמי הים. הזרמים בים אחראים על אספקת חומרי מזון לפיטופלנקטון (חלקיקי חומר אורגני ומינרלים) וריכוזם במים יורד.

הים התיכון – מכונה מורכבת ומשומנת

יצורי הפלנקטון קיימים על הכוכב כמעט מראשיתו. למעשה, כל החיים על פני כדור הארץ התפתחו מיצור פלנקטוני חד-תאי שחי לפני מיליארדי שנים על כדור הארץ ועודם תלויים ביצורים אלו.

כמו בכל פוסט שאני כותבת על פלאי הטבע, המסקנה המתבקשת היא עד כמה אנחנו קשורים בקשר נצחי לכוכב הזה, ליצורים ולתופעות שבו, גם הקטנים והרחוקים ביותר, לכאורה. אנחנו קשורים וגם תלויים בהם. כל נשימה, כל פעולה, היא בזכותם, מושפעת מהם ומשפיעה עליהם.

לסיום, מצרפת לכם סרטון שמספר את סיפורם של הפלנקטון מנקודת מבטו של דג – ממליצה בחום!

נהניתם מהפוסט? רוצים לקבל כל חודש למייל את כל הפוסטים החדשים שעלו והפתעות נוספות? הירשמו לניוזלטר בתחתית העמוד או בכפתור בתפריט הראשי.

שלכם,
אלכסנדרה