אנחנו מתכנסים כאן, בבלוג, פעם בשבועיים כדי לעסוק בנושאים של טבע ולייף סטייל אקולוגי, שמירה על הסביבה. שומרי הטבע והסביבה בארץ, אמצעי התקשורת ואנחנו מופתעים בכל פעם מחדש לנוכח הרי הזבל והאדישות כלפי הסביבה של אזרחי המדינה שלנו (ממש לא כולם, אבל המיעוט מעכיר על הרוב).

איך אנחנו יכולים להיות מופתעים?

לימודי גיאוגרפיה וסביבה כבסיס לחברה מקיימת

בבסיס המגזין הזה נמצאת האהבה לטבע. ללא היכרות קרובה ורגש עמוק לא ניתן לעורר רצון באדם לנקוט בפעולה אקטיבית (או להימנע ממנה) למען הסביבה.

אם אין לנו את הידע וההיכרות עם העולם שסובב אותנו, איך הוא פועל, כיצד בנוי כדור הארץ, כיצד פועל האקלים ומזג האוויר, מהו מחזור המים, מחזור החמצן, כיצד פועלים הימים והאוקיינוסים ומי הם היצורים החיים בהם, כיצד האדם תלוי באופן מוחלט בטבע ומשאביו ועוד ועוד – למה שנרצה לשמור על משהו?

חינוך סביבתי בעידן משבר האקלים – לחצו לקריאה

המאמר הזה מבעבע בי כבר תקופה ארוכה. שנת הלימודים בפתח והחלטתי שזו הזדמנות טובה לשפוך את שיושב לי על הלב.

גיאוגרפיה ואני

גיאוגרפיה כמקצוע לימוד, כפי שאני נחשפתי אליו, הוא שעתיים בשבוע בכיתה ו’ במהלכן לומדים על ארצות הים התיכון. הפעם הבאה שבה פגשתי את המקצוע הייתה בתיכון, בתור מגמת הלימוד אליה נפלטים התלמידים מהמגמות “היוקרתיות” יותר, או אלה שמחפשים קיצורי דרך. זה ומגמת תקשורת.

כשהגעתי ללימודי התואר הראשון במדעי הים והסביבה הימית, הסמקתי מבושה כשלא ידעתי למקם את האוקיינוסים והיבשות שהן לא אפריקה, אסיה או אירופה על המפה. מה שהקל על המבוכה היה זה שאני לא הייתי היחידה במצב הזה. בהערכה גסה, 50% לפחות מהכיתה היו במצב שלי. 50% הנותרים רכשו את הידע מטיולים בעולם, בטח לא ממערכת החינוך הישראלית.

בסיום התואר הראשון, בתור רכזת ומפתחת הדרכה בעמותת “אקואושן”, הזמנתי את ספרי הלימוד בגיאוגרפיה של מט”ח לכיתות ז’-ט’. גיליתי עולם שלם של תוכן איכותי ומרתק, בכל אותם הנושאים אותם גיליתי לראשונה בתואר הראשון.

נשאלת השאלה –

למה לא מלמדים את המקצוע בצורה הזו בבתי הספר?

אולי כי ידיעות גיאוגרפיות לא נמדדות בכל אותם מבחנים תחרותיים בינלאומיים, או אולי כי אנחנו, אזרחי ארץ הקודש, בטוחים שאנחנו מרכז העולם, “אור לגויים”, לא יודעת.

“כי האדם עץ השדה” – האדם והסביבה ביהדות

סבתא שלי, שגדלה בברית המועצות לשעבר, מדינה טוטליטרית מסוגרת, שבה צריכת תרבות זרה (מוזיקה, ספרים ועוד) נחשבה לבגידה במולדת – למדה גיאוגרפיה ואת היסטורית העולם. איך יתכן שאנחנו לא?

לחצו כאן כדי לקרוא על 9 הדברים שלמדתי מסבתא שלי.

אחת הדוגמאות להזנחה הזו היא שיחת טלפון למוקד ביטוחי נסיעות לחו”ל שבה התשובה לשאלה “לאיזו מדינה אתם טסים?” הייתה “פראג”. סיפור אמיתי. אל דאגה, זו לא הייתי אני. 😅

המצוי מול הרצוי

נכנסתי בעת כתיבת המאמר הזה לאתר של משרד החינוך כדי לבדוק מהם הנושאים שאמורים ללמד במסגרת מקצוע הגיאוגרפיה לחטיבות הביניים. הצצה קלה בחומר הלימוד לכיתה ז’ הציגה לי את הנושאים: החיים בעולם משתנה, גלובליזציה מעצימה שינויים בעולם, אי השוויון המרחבי ועוד.

במסגרת עבודתי כשכירה אני עובדת עם בני נוער בחטיבת הביניים. לפעמים יוצא לי לתגבר אותם לימודית. הרבה יוצא לי לדבר איתם על הלימודים ועל נושאים שונים, על פי תחומי העניין שלהם, רמת הסקרנות שלהם ותפיסת הפיתיונות שאני זורקת בנושאים שחשובים לי. הם ממש לא לומדים את כל הנושאים האלה (יותר מזה, אני גם חושבת שאלה נושאים שממש לא מתאימים לכיתה ז’). הם לא לומדים גיאוגרפיה.

אבל הם סקרנים! הם שומעים חדשות, מורים שהנושאים האלו בוערים בליבם זורעים בהם רעיונות ומחשבות. הם מלאי שאלות שהם מחפשים מענה להם ולרוב לא מקבלים במסגרת הבית-ספרית.

מהמבנה אל הטבע – למידה חוץ כיתתית כמקום לפרוח

בשנים האחרונות מופיע במערכת מקצוע חדש – של”ח (שדה, לאום, חברה). מעין הכלאה של לימודי סביבה ומורשת ששוב מתייחס אלינו כאל מרכז העולם. אומנם יצא לי לפגוש כמה מורי של”ח שכולם אנשי חינוך ושליחות מדהימים, אך חומר הלימוד הוא שטחי ורדוד, שלא נדבר שזה המקצוע הראשון עליו מוותרים בכל הזדמנות.

יש לנו חומר גלם מדהים לעבוד איתו, ילדים, נוער וצעירים סקרנים, נבונים, מחפשי משמעות. אם ברצוננו לעשות שינוי סביבתי משמעותי ורחב, עלינו להעניק את ההיכרות, הידע, ההבנה של הסביבה בה אנו חיים ולאחר מכן את הרגש כלפיה. משם השינוי יהיה מהיר.

מקצוע הגיאוגרפיה צריך להיות מקצוע חובה שמלווה את התלמידים מהגן ועד הבגרות. לא כהעשרה ולא כמגמת רשות. חובה.

כנסו לקרוא את הראיון שערכתי עם ד”ר לגאולוגיה, דותן שקד גלבנד, על מה כל כך מעניין באבנים? איך כדור הארץ והחיים עליו נוצרו? ולמה, בניגוד למה שמספרים לנו, כדור הארץ אינו בסכנה?

ועד אז – אני משמיעה את קולי פה ומקווה שעד שיהיו לי ילדים דברים ישתנו. ואם לא, יהיה להם שיעור גיאוגרפיה עם אמא, מגיל 0 ועד יב’.

אם אהבתם את הפוסט ואתם עדיין לא מנויים לניוזלטר, אני מזמינה אתכם לעשות זאת עכשיו ולהירשם בתיבת ההרשמה בהמשך עמוד זה או בכפתור הצהוב בתפריט הראשי.

שלכם,
אלכסנדרה